החומר הדביק המופרש מצמחים שונים ומעצים בפרט לאחר פגיעה קרוי שרף (resin).
השרף מורכב ברובו מפחמימן (hydrocarbon) נדיף בשם טארפן (Terpenes); בשפת היום -יום הוא מוכר יותר כטרפנטין (turpentine) החומר בו אנו משתמשים לנקות מברשות מצבעי שמן.
בתמונה (עיבוד של תצלום משנת 1912) נראים עובדים האוספים שרף מעצים בתעשיית הטרפנטין.
חשוב מאוד לא להתבלבל בין השרף לבין המוהל (sap). המוהל הוא הנוזל הזורם בתוך הצמחים מהשורשים לעלים; נוזל זה הוא רובו מים והוא מכיל את חומרי המזון של הצמח. סירופ מייפל נוצר מהמוהל של עץ האדר.
כאשר המרכיב הנדיף נעלם השרף מתקשה וידוע כענבר (amber).
ענבר
בגלל שהשרף בצורתו הנוזלית מאוד דביק, לעיתים נלכדים בתוכו חרקים שונים. כאשר השרף מתקשה לענבר חרקים אלו נשארים ונשמרים בתוכו לתקופות זמן ארוכות. כיום מנסים לבודד מולקולות גרעין (DNA) של חרקים פרהיסטוריים.
חרק כלוא בתוך שרף (בחלק התחתון של התמונה)
בעבר היו תרבויות שנהגו ללעוס את השרף (כדוגמת גומי לעיסה מודרני).
בחלק מהעצים השרף מכיל תרכובות הגורמות להזיות ותרבויות שונות השתמשו בעובדה זו וניצלו את השרף כחלק מהפולחן שלהם.
כיום יש שימושים שונים לשרף טבעי וסינטטי. בין השאר נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר כדי להגביר חיכוך וכתוצאה מכך את הצליל. כמו כן השרף משמש כפוליטורה (תמרוט) לציפוי רהיטים.
התמונות נלקחו מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
