השאלה המלאה: מהן הסיבות לכך שאנו נגעלים ממאכלים מסוימים? למשל, מדוע לא נוהגים לערבב חמוצים במרק העוף? מדוע לא נוהגים לערבב מיונז בשמנת? האם ערבוב כזה עלול להזיק לבריאותנו?

שחר שלום,

תודה על שאלתך.

אתחיל באזהרה ידידותית: הכתבה אינה מומלצת לבעלי קיבה חלשה!
ואמשיך דווקא בשאלה: מה גרוע יותר מלנגוס בתפוח ולגלות בו תולעת? התשובה היא כמובן לנגוס בתפוח ולגלות בו חצי תולעת. אכן, תחושת הגועל שמלווה אותנו כשאנו מבינים שאכלנו תולעת היא אחת התחושות החזקות והקשות ביותר שאפשר לחוות.


האם יש תולעת בתפוח? | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Roberta F

קחו לדוגמה את תכניות הריאליטי האתגריות שמשתלטות לנו על מרקעי הטלוויזיה. לא פעם הן כוללות משימות שקשורות במאכלים שנתפסים מגעילים במיוחד: תולעים, מקקים ורגלי תרנגולת הופיעו ב"הישרדות", נחשים ועקרבים ב"מירוץ למיליון" ומשקה רימות וזחלים ב"אפקט הפחד". המתמודדים עומדים בהצלחה במשימות פיזיות קשות, אך לעתים אינם מסוגלים לעמוד במשימה ומעדיפים לוותר על הפרס הנכסף כשדורשים מהם לאכול שרצים, איברים פנימיים בלתי מבושלים ושלל מזונות מבחילים אחרים.

מדוע אנו נרתעים כל כך ממזונות מסוימים? מדוע ישנם טעמים וריחות שמעוררים בנו בחילה וגועל? 

גועל הוא הרגש שמתעורר כשאנו נתקלים בדברים שנראים לנו לא נקיים, לא אכילים או מזיקים. הביטוי לתחושה זו הוא אוניברסלי וזהה בתרבויות שונות בעולם כולו. הוא מתבטא בעיקום של האף, פתיחה של הפה והוצאת לשון, ולעתים יריקה מתוך רצון לסלק מהפה את מה שעלול היה להיות בו. כמו כן מתעוררים לא פעם תחושת עווית בבטן, דחף בלתי נשלט להקיא וירידה בקצב הלב.


הבעת פניה של ילדה צעירה משדרת תחושת גועל | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי: maria

המנגנון הזה מבוסס על איברי החישה שלנו. כאשר אנו רואים, מריחים, באים במגע או טועמים משהו שלפי תפיסתנו מסוכן לבריאותנו, נשלח אות אזהרה למוח, ובעיקר לאזור מסוים בו שנקרא אינסולה, שגורם לתחושת הגועל.

מהו מקורה של תחושת הגועל הזו?

הגישה האבולוציונית
צ'רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה, התייחס לגועל בעיקר בהקשר של טעם וקבע שתחושת הגועל היא רגש בסיסי שנועד להרחיק אותנו מגורמים מזיקים ויוצרי מחלות. מחקרים מראים שמרבית הדברים שנתפסים כמגעילים בעיני רוב האנשים הם דברים שיכולים לגרום מחלות: הפרשות גוף, מזון רקוב, חרקים, שרצים וכדומה. על פי הגישה הזו, תחושת הגועל התפתחה כמנגנון הגנה ביולוגי שמונע הדבקה בווירוסים ובחיידקים וכך מגן עלינו מפני מחלות קשות.

הגן האחראי לתחושת הגועל הופיע ככל הנראה במקרה והעניק יתרון הישרדותי לאלו שנשאו אותו ונמנעו בזכותו מחשיפה לגורמים מזהמים. מאחר שנושאי הגן שרדו טוב יותר והעבירו אותו לצאצאיהם, הוא התפשט יותר ויותר באוכלוסייה עד שהשתרש אצל כולנו בתהליך שנקרא הברירה הטבעית. העובדה שגם חיות רבות נמנעות ממגע עם הפרשות גוף ומאכילתן מעידה שהתהליך האבולוציוני הזה התרחש לפני זמן רב.

הגישה הנרכשת/תרבותית
זרם אחר במחקר של תחושת הגועל טוען שמקורה אינו רק בגנים שהתפתחו במהלך האבולוציה, אלא בתהליך שמושרש בהתפתחות התרבותית שלנו כחברה. התומכים בגישה הזו טוענים שתחושת הגועל היא רגש נרכש, ולא מולד.

באחד הניסויים שאוששו את הגישה הזו התבקשו הנבדקים לשתות מיץ מכוס לאחר שהוצא ממנה מקק. בעוד המבוגרים דיווחו על תחושת גועל ולא הסכימו לשתות, רוב הילדים הצעירים לא הביעו כל התנגדות. מכאן הסיקו שתחושת הגועל אינה טבועה בנו, אלא היא נרכשת בתקופת הילדות כשאנו לומדים אלו מאכלים נתפסים טעימים ואלו נחשבים מזיקים ומסוכנים. על פי החוקרים, תחושת הגועל התפתחה מתוך מנגנון הגנה בסיסי מפני מחלות וזיהומים והפכה לרגש נלמד ונרכש שמבוסס על זהותנו התרבותית והחברתית.

על פי גישה זו ברור מדוע בתרבויות מסוימות רואים בחרקים ושרצים דבר מתועב, בשעה שבתרבויות אחרות הם נחשבים מעדן מלכים. ההבדלים התרבותיים הובילו להיווצרותם של איסורים וחוקים תרבותיים, כמו הלכות הכשרות ביהדות או האיסור על אכילת בשר בקר בדת ההינדית. ייתכן שחלק מהחוקים נוצרו במקור על מנת להגן על החברה, אך כיום הם הפכו בעיקר לסימנים אתניים שמייחדים את הקבוצה ומעניקים לפרט תחושת שייכות.


תולעים על טורטייה כמנה במסעדה | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Andy Sadler

ומה בנוגע לערבוב של מזונות מסוימים? אכן ישנם מזונות שצריכתם יחד פוגעת בערכם התזונתי ואפילו עלולה לגרום תחושת נפיחות, כאבי בטן או שלשול. שתייה של קפה בארוחת בוקר שכוללת ביצים, למשל, אינה מומלצת מבחינה תזונתית, היות שהקפה מכיל נוגד חמצון חזק בשם פוליפנול שמפריע לספיגת הברזל מהביצים ומפחית את רמת הסידן בעצמות.

אפילו המוזלי – שילוב של גרנולה, פירות ויוגורט שמשמש חלופה בריאותית פופולרית לארוחת הבוקר שלנו – מציע שילוב גרוע של מזונות. הוויטמינים ונוגדי החמצון בפירות אינם נספגים ביעילות בשילוב עם מאכלים אחרים. בנוסף, הפירות מכילים חומצה שגורמת תסיסה בקיבה, מקשה על עיכול החלבון שביוגורט וגורמת תחושת אי-נוחות בבטן, נפיחות וגזים.


מוזלי. שילוב מזונות בריא? | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי VirtualSteve

ישנם צירופי מזונות שמעוררים בנו תחושת גועל. אך התחושה הזו מתעוררת לאו דווקא מכך שהשילוב עלול להזיק לבריאותנו, אלא מפני שהוא יוצר ערבוב של טעמים שאיננו מכירים, ושלא הוטבע בנו שהוא מזין, בריא וטעים. על פי הגישה הנרכשת, אנו נוטים להימשך לטעמים בטוחים ומוכרים מהעבר ונרתעים מהלא נודע.

בומרנג – בחזרה אליך

מחקרים הראו שנשים מדווחות על תחושות גועל חזקות יותר מגברים באופן כללי, במיוחד בתקופת ההיריון. מה לדעתך ההיגיון האבולוציוני בתופעה הזו?

בתיאבון!

ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

4 תגובות

  • אוראל

    רעיון כתשובה לבומרנג

    אם אנו מסכימים עם העובדה, שתחושת הגועל הינה אלמנט הישרדותי, "המרחיק" אותנו מגורמי סיכון, אזי הגיוני שאישה בהריון תהיה בעלת סף תגובה נמוך יותר יותר לגורם "המגעיל".
    זאת כיוון שהעובר שנושאת בבטנה הרבה יותר רגיש ל"מגעילים" לעיל.
    בכל מקרה הראציונל ההישרדותי מתאים כאן.

  • דר ענת לונדון

    תשובה לבומרנג

    אוראל שלום,

    אתה צודק בהחלט. מחקרים מצאו כי תחושות הגועל בנשים עולות עם העלייה ברמות ההורמון פרוגסטרון ובעיקר בשליש הראשון להיריון בו העובר נמצא בשלבי התפתחות ראשונים ולכן פגיע במיוחד.

    להזכירך, מקורו של העובר הוא בביצית של האם שהופרתה על ידי תא זרע של האב ולכן המטען הגנטי של העובר מורכב מחציתו מהאם ומחציתו מהאב. למעשה, אפשר לראות בעובר מעין שתל חצי זר שמושתל ברחמה של האם.

    בכל מצב אחר היה שתל שכזה, שמורכב מחציתו מאלמנטים שזרים למערכת החיסון של האישה, נתקף ונדחה בצורה חריפה על ידי מערכת החיסון, בדומה לדחיית איבר שאינו מתאים גנטית למושתל.

    אך במהלך ההיריון מערכת החיסון של האישה ההרה עוברת שינויים שנועדו למנוע מתאי החיסון של האישה לתקוף את העובר שבתוכה. כתוצאה מכך יש ירידה בפעילותם של תאים מסוימים במערכת החיסון. שינויים אלו תלויים בהורמון ההיריון פרוגסטרון.

    החוקרים מאמינים שהעלייה בתחושת הגועל, שמתרחשת עם העלייה ברמות ההורמון פרוגסטרון, נועדה לפצות על החסך החיסוני ולמנוע ככל האפשר מהאם להיחשף לגורמים מזהמים שמסכנים אותה ואת העובר בשעה שמערכת החיסון שלה אינה מתפקדת כהרגלה.

    אכן, כפי שציינת, ההיגיון האבולוציוני בתחושת הגועל בהיריון הוא שהאם תורחק ממזהמים שיסכנו אותה ואת העובר וימנעו את המשכיות המין האנושי. בהתחשב במצבה החיסוני המיוחד של האם היגיון זה חזק אף יותר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון

  • שחר

    לא כל כך הבנתי.

    את התשובה לשאלה "האם הדבר יכול להזיק?"
    האם התשובה היא תלוי/לא.

  • דר ענת לונדון

    נזק מערבוב מזונות

    שחר שלום,

    התשובה היא בהחלט תלוי. תלוי מה מערבבים ותלוי מה אתה מגדיר כנזק. סביר להניח שמרבית הצירופים, שנצרכים במידה וכחלק מתזונה מאוזנת, לא יהרגו אדם שבריאותו תקינה אך עלולים ליצור תחושות אי נוחות בבטן, בעיות עיכול, שלשול, נפיחות וירידה בערך התזונתי של המזון.

    כמובן שישנם מזונות מסוימים שמסוכנים לאכילה ומכילים רעלנים למשל פטריות רעילות, דגים כגון דג הפוגו ואפילו תפוחי אדמה מזן בר שאינם מבושלים, אלו עלולים להזיק קשות לבריאות ולגרום למוות.

    הרעיון הוא שתחושת הגועל כלפי מזונות מסוימים או ערבובים מסוימים התפתחה במקור כדי להגן עלינו מפני מחלות ונזקים בריאותיים ועם הזמן השתרשה בתרבות שלנו.

    כך למשל, חרקים נתפסו מאז ומתמיד במערב כנושאי מחלות ופרזיטים. עם זאת, חרקים מבושלים או מטוגנים בשמן רותח, הליך שברוב המקרים הורג את רוב גורמי המחלות, הם מזון תאווה להמוני אנשים באפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. אין בהם סכנה של ממש ויש שטוענים כי הם מקור זול לחלבונים וקלוריות ומציעים להשתמש בהם להצלת אוכלוסיות בעולם שנמצאות בתת תזונה.

    למרות הנתונים הללו, מרבית האנשים בעולם המערבי ידווחו על תחושת גועל ולא יסכימו לאכול חרקים בשל השתרשות הטאבו התרבותי בצורה כל כך חזקה.

    כלומר, יש לבדוק כל מקרה לגופו: לא כל מה שמעורר בנו תחושת גועל הוא אכן מסוכן ולהפך, ישנם שילובים מזיקים ופחות מומלצים שאנו אוכלים בתאבון רב מדי בוקר.

    בברכה,
    ד"ר ענת לונדון