השאלה פשוטה, התשובה לא כל-כך.
בזוחלים יש שני מנגנונים שונים לקביעת המין וגם בתוך כל מנגנון יש שונות.


התמונה נלקחה מויקיפדיה


המנגנון הראשון לקביעת מין בזוחלים דומה ליונקים- קיימים כרומוזומי מין; רק שהסיפור לא פשוט.
יש סוגי זוחלים (מינים שונים של צבים ולטאות) להם יש כרומוזומי מין X ו Y כאשר נקבה היא הומוגמטית (XX) ואילו זכר הוא הטרוגמטי (XY).
לעומתם יש זוחלים (רוב הנחשים) בהם כרומוזומי המין W ו Z דומים למצב בציפורים. הזכר הוא הומוגמטי (ZZ) והנקבה היא הטרוגמטית (WZ).

המנגנון השני לקביעת מין בזוחלים הוא תלוי טמפרטורה. טמפרטורת הסביבה בשליש הראשון של השלב העוברי (בביצה) קובעת את מין הילוד (Temperature-dependent sex determination TSD-).
במיני צבים שונים ביצים שהתפתחו בקינים "קרירים" יבקעו כזכרים וביצים מקינים "חמימים" יבקעו כנקבות.
אצל האליגטור טמפרטורות גבוהות ונמוכות בקן יובילו להתפתחות נקבות ואילו טמפרטורה ממוצעת לזכרים.

קיימים חילוקי דעות בין החוקרים האם יש חפיפה בין שני מנגנונים אלו, כלומר האם עובר של זוחל המושפע מטמפרטורה לקביעת המין נולד א-מיני לחלוטין או שגם לו יש כרומוזומי מין המשפיעים עליו.
יש כיום עדויות על לטאות שמינם נישלט ע"י כרומוזומים (X/Y או W/Z) אך המושפעות גם מטמפרטורה. במין כזה ניתן למצוא זכרים שהם XY אך גם זכרים שהם XX (כלומר הגנוטיפ שלהם הוא של נקבה אך הפנוטיפ של זכר) בגלל השפעות טמפרטורה.

יש חוקרי אבולוציה הטוענים שמינים אלו הם "מאובן חי", כלומר עדות חיה למעבר מקביעת המין ע"י טמפרטורה לקביעת מין ע"י כרומוזומי מין.


התמונה נלקחה מויקיפדיה


מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • עמיר בן-דוד

    שלום ובוקר טוב.

    שלום ובוקר טוב.
    לפי ויקיפדיה באנגלית השלב הקובע להיווצרות הזויג בצבים הוא השליש השני של תקופת ההדגרה ולא הראשון כפי שנכתב פה ובויקיפדיה בעברית.
    שאלה נוספת: האם מכל הנ"ל משתמע שלצבים ותנינאים אין כרומוזומי מין כלומר כל הכרומוזומים שלהם דומים

  • אוריה

    תנינים

    שמעתי כי בתנינים יש מין אחד. ברצוני לדעת כיצד הם מתרבים?

  • מאיר ברק

    תשובה

    ככל שהצלחתי למצוא (חיפוש ושאלות של אנשים העוסקים בזוחלים) הדם של הנחשים מכיל המוגלובין בדיוק כמו הדם של שאר בעלי החוליות.

    2 נקודות מעניינות לגבי נחשים (בנושא מערכת הדם) הן:
    (1). הדם החוזר מהזנב עובר קודם דרך הכילייה ואחר כך מגיע ללב (הפוך משאר בעלי החוליות).
    (2). לזוחלים בכלל יש לב בעל שלושה מדורים (ולא ארבעה) - ללב יש רק חדר אחד.

    לבסוף אם כבר הזכרת חסרי חוליות הרי שלעקרבים יש בדם חומרים בעלי תכונות פלורסנטיות הגורמות להם לזרוח כאשר מאירים אותם באור אולטרא-סגול (ראש קישור בסוף הכתבה)
    קישורים:
    תרשים של לב הנחש.
    עקרבים זורחים באור אולטרא-סגול

  • מאיר ברק

    תשובה

    ככל שהצלחתי למצוא (חיפוש ושאלות של אנשים העוסקים בזוחלים) הדם של הנחשים מכיל המוגלובין בדיוק כמו הדם של שאר בעלי החוליות.

    2 נקודות מעניינות לגבי נחשים (בנושא מערכת הדם) הן:
    (1). הדם החוזר מהזנב עובר קודם דרך הכילייה ואחר כך מגיע ללב (הפוך משאר בעלי החוליות).
    (2). לזוחלים בכלל יש לב בעל שלושה מדורים (ולא ארבעה) - ללב יש רק חדר אחד.

    לבסוף אם כבר הזכרת חסרי חוליות הרי שלעקרבים יש בדם חומרים בעלי תכונות פלורסנטיות הגורמות להם לזרוח כאשר מאירים אותם באור אולטרא-סגול (ראש קישור בסוף הכתבה)
    קישורים:
    תרשים של לב הנחש.
    http://library.thinkquest.org/C003758/Development/reptile.htm

    עקרבים זורחים באור אולטרא-סגול
    http://www.youtube.com/watch?v=84J7Vo5L1xk

  • מאיר ברק

    תשובה

    נתחיל בעובדה שיש מצב נוסף מעבר לזוג והוא רביית בתולין (פרתנוגנזה או רבייה אל-זוויגית).
    במצב כזה האורגניזם יוצר בעצם העתק זהה לעצמו בתור צאצא.
    הדבר נפוץ יחסית בצמחים וקיים גם במיני חרקים שונים לעיתים באופן אקראי ולעיתים באסטרטגיה קבועה (למשל כול הזכרים בדבורים מקורם בביצים לא מופרות).

    יש ברבייה אל-מינית ייתרונות וחסרונות
    החסרון הברור הוא שאין מגוון גנטי רחב כל האוכלוסייה זהה למעט מוטציות אקראיות.
    הייתרון הוא שלא צריך להשקיע אנרגייה ברבייה וכל מה שכרוך בכך.

    במינים המשלבים רבייה מינית ואל-מינית יש שילוב מעניין.
    כל עוד הסביבה נוחה הם מתרבים ברבייה אל-מינית בקצב מהיר ברגע שנוצרים תנאי עקה הם עוברים לרבייה מינית בה יש פחות צאצאים אך המגוון הגנטי גדל ולכן הסיכוי שחלק יישרדו עולה.

    מאותה סיבה אבל בכיוון ההפוך כנראה שאין ייתרון גנטי בשלישייה או רביעייה.
    המגוון הגנטי שנוצר מעירוב של 2 מטענים גנטים משני אורגניזמים שונים מספק מחד ומאידך ההשקעה האנרגטית ברבייה של 3, 4 או יותר בני זוג הייתה דורשת השקעה אנרגטית עצומה.

    יש לא מעט ספרי מדע בדיוני המתארים חייזרים להם 3 מינים... רק כשנגלה חיים נוספים בייקום נוכל לדעת...

  • שאלה

    זוג: זכר ונקבה

    כיצד התקיימה ההתאמה ליצירת זוג: זכר ונקבה בלבד בכל המינים של בעלי החיים ולא סוג שלישי... רביעי... שילוב...? (גלית)

  • רמי

    מה ידוע על דם הנחשים

    בדם חסרי חוליות יש מולקולת המוציאנין המבוססת על נחושת (כמו ההמוגלובין בבעלי חוליות). מה ידוע על דם הנחשים?