נוסח השאלה המלא: כמה זמן מציג מקרופאג' את האנטיגן והאם מקרופאג' המציג אנטיגן אחד יכול לבלוע אחר ולהציגו?
מערכת החיסון יכולה לפעול בשני מסלולים משלימים: 1) תגובה מולדת - זאת תגובה מהירה שבה משתתפים תאי דם לבנים, המגיבים כנגד הגורם הזר ללא הבחנה (לדוגמא תאים מקרופאגים ותאים דנדריטים), 2) תגובה נרכשת - התגובה הנרכשת מתחילה רק לאחר מספר ימים ויש בה זיהוי ותגובה ספציפית כנגד הפולש. בתגובה זו מערכת החיסון פועלת בצורה חזקה הרבה יותר מאשר בתגובה מולדת, ומשאירה זיכרון חיסוני (תאים מסוג T ו-B). שתי המערכות שונות זו מזו אך פועלות בשילוב ובשיתוף פעולה ומשפיעות זו על זו.
מקרופאגים הם תאים בולעניים ששיכים למערכת החיסון המולדת והלא ספציפית , הם בולעים ומעכלים באנדוזום ובליזוזום פתוגנים פולשים, תאים מתים ופסולת. לאחר בליעת המיקרואורגניזם, המקרופאג הופך לאקטיבי, (נקרא גם Cells APC – Antigen Presenting) ומשחרר ציטוקינים וכמוקינים (חלבונים מווסתים במערכת החיסון), שמושכים את תאי מערכת החיסון להגיע לאזור.
שלבים בתהליך בליעת פולש ע"י מאקרופאג. a. בליעת הפטוגן (1) בתהליך הפאגוציטוזה. b. איחוי בין הפאגוזום (2) לליזוזום (3) ליצירת הפאגוליזוזום בו הפולש מפורק ע"י אנזימים. c. הפרשה/הצגה של החלקים המפורקים (שלב ההצגה לא מוצג באיור זה). התמונה לקוחה מויקיפדיה.
למקרופאגים יש מאגר של רצפטורים (קולטנים) שמזהים רכיבים על פני שטח המיקראורגניזם. רצפטורים אלו משתתפים בתיווך בין מערכת הגנה זו למערכת ההגנה הנרכשת. בנוסף ישנו חלבון ממברנלי בשם MHCII עליו מוצגים החלקים שעברו פירוק בליזוזום, לתאי T. מקרופאגים "נחים" הם בעלי מעט או אפילו חסרי החלבון MHCII על פני שטח התא שלהם, והביטוי של ה-MHCII עולה בעקבות הבליעה והזיהוי של האנטיגנים והפיכת המקרופאג לאקטיבי.
באמצעות ה-T Cell Receptor-TCR מתחברים תאי ה-T לתבנית המולקולות הזרות של המיקרואורגניזם (האנטיגן) אשר מוצגת על גבי APC. האנטיגן הינו חלבון ייחודי הן למיקרואורגניזם והן ל-MHC עליו הוא מוצג. לאחר זיהוי האנטיגן הזר, תאי T מאוקטבים ומפרישים ציטוקינים שונים שמעודדים גם את תאי ה-B לפעול ובכך מפעילים את תגובת מערכת החיסון כולה. הצגה זו מאפשרת למערכת החיסון לזהות ולהבדיל בין האנטיגן הזר, לבין החלבון העצמי וגורמת לברירת שבטים ספציפיים של תאי הדם הלבנים אשר לא זיהו את העצמי אלא אך ורק את הזר.
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של תא דם אדום (שמאל), טסית דם (מרכז) ותא T (ימין). התמונה לקוחה מויקיפדיה.
אזור הקישור בין תא ה T- ל- APC הספציפי שלו נקרא סינפסה אימונולוגית. זמן הצגת האנטיגן לתא ה-T או משך זמן הסינפסה האימונולוגית בין המקרופאג לתא ה-T נמשך כ-60 דקות. בניגוד לכך, זמן הסינפסה האימונולוגית בין תא B (היכול לשמש גם הוא כ-APC) לתא ה-T נמשך כ- 6-8 שעות.
כיוון שלתא המקרופאג מספר רב של מולקולות MHCII המוצגות על גבי ממברנת התא, הוא יכול לבלוע ולהציג אנטיגנים שונים על גבייהם. בפועל כאשר מזריקים חלבונים זרים לצורך מחקר של המערכת החיסונית לגוף של חיית מחקר, הם אינם מפעילים את מערכת החיסון. הסיבה לכך טמונה באי יכולתם להפעיל מולקולות עזר (מולקולות קו-סטימולטוריות) נוספות על גבי המקרופאג הנחוצות לאיקטובו ולקיום הסינפסה האימונולוגית.
עם זאת כאשר חלבונים אלו מעורבבים ומוזרקים עם בקטריה המשמשת כמסיע (adjuvant), הם הופכים לאימונוגנים ומערכת החיסון יכולה לפעול כנגדם. זאת כיוון שהמקרופאג יבלע, יעכל ויציג חלקים הן מהחלבון אותו הזרקנו והן מהבקטריה שתעורר את ההפעלה של מולקולות העזר. ולכן כאשר אותו המקרופאג יבלע ויציג את חלקי החלבון הזר הוא יוכל לקיים ולהפעיל את הסינפסה האימונולוגית גם כנגד החלבון אותו אנו מעונינים לחקור.
מאת: סיון כהן
המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
