הדבשת של הגמל לא מכילה מים כלל!

למעשה היא מכילה שומן המהווה מקור אנרגיה לגמל בעיתות מחסור.

הגמל מסוגל להתקיים כ 5-7 ימים ללא אכילה או שתייה במהלכם יאבד עד 25% ממסת גופו ללא פגיעה בתפקודיו הנורמאליים.

בחיי היום יום הגמל מסוגל להתקיים כמעט ללא שתיית מים, את עיקר המים הוא קולט מהמזונות אותם הוא אוכל.
אך כאשר מזדמנת לגמל האפשרות לשתות הוא מסוגל לגמוא עד 100 ליטרים ב 10 דקות! כל יונק אחר שהיה שותה כמות כל-כך גדולה בכזאת מהירות (כמות מים ביחס למסת גוף) היה מת מהתפוצצות כדוריות הדם. כדוריות הדם של הגמל אינן עגולות אלא בצורת אליפסה והן הרבה יותר יציבות הן במצב של התייבשות והן במצב של עודף מים.

לגמל יש דרכים רבות אחרות (גם ללא הדבשת) כדי לא לאבד מים במדבר:
(1). גמל הוא היונק היחידי שיכול לשנות את טמפרטורת הגוף שלו עד כדי 6 מעלות צלסיוס (בין 34 מעלות בלילה ועד 41 ביום) וכך להשוות (או לקרב) את חום גופו לחום הסביבה, בעזרת תכונה זו הגמל מסוגל  להימנע מהזעה ואיבוד נוזלים.
(2). הגמל גם מתאים את עצמו לסביבה ואם יינתן לו הוא ינוח ביום ויהיה פעיל בשעות היותר קרירות.
(3). הפרווה של הגמל מחזירה כמות גדולה מקרינת השמש ומונעת את התחממות הגוף.
(4). הגמל מזיע מעט וזעה שלו מתנדפת מהעור ולא מהפרווה, כך נוצר מנגנון קירור יעיל.
(5). צואת הגמל יבשה מאוד. היא יבשה עד כדי כך שהיא משמשת את הבדואים כאמצעי בערה. השתן שלו סמיך עד כדי סירופ, כדי להימנע מאיבוד נוזלים מיותר.


תמונה נלקחה מויקיפדיה

מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

16 תגובות

  • אנונימי

    אננומי

    דבשת

  • אנונימי

    בדבשת

  • אנונימי

    איפה נאגר כל המים!!!!!

  • חגי

    רבקה אמנו והגמלים

    אם כך , כמה מים השקתה רבקה אמנו את עשרת הגמלים שבאו עם עבד אברהם מארץ ישראל לחרן ?

  • אנונימי

    לפחות 1000 ליטר

    לפחות 1000 ליטר
    (תראה את התשובות מהעבודה השנתית)

  • נורית

    בפרקי דרבי אליעזר

    היות שלאליעזר הייתה קפיצת הדרך, הוא הגיע לחרן בשלוש שעות והגמלים היו רווים במים, לכן רבקה לא הייתה צריכה לשאוב הרבה.

  • אנונימי

    ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל אכן

    ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל אכן עשה חשבון של מאות גלונים. דבר שאכן קשה מאוד בדרך הטבע אבל לרבקה, כידוע, התרחש נס שהמים עלו לקראתה...

  • שרה

    שאלה

    כמה מים מסוגל גמל להפסיד ממשקל גופו באיבוד מים וכמובן להישאר חי?
    כמה מים יכול גמל לשתות בבת אחת על מנת להשלים את החסר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    תשובה לשרה

    הגמלים מסוגלים לאבד עד 25% ממשקל גופם לפני שמתחילים לסבול מתסמיני התייבשות. לגבי שתיית מים - הם מסוגלים לשתות עד כ - 1/3 ממשקל גופם בבת אחת. חשוב לזכור שאין חוק ברזל והכמויות המדויקות תלויות בסוג הגמל, משקלו, בית הגידול שלו וגורמים נוספים.

  • מישהו

    דגים שחיים במים מתוקים- שאלה חשובה

    שאלה על התאמות:
    איך דגים מתאימים את עצמם
    לחלוקי נחל ולחול?
    (בתאור סביבת החיים של הדג יש גורמים א-ביוטיים כיצד הדג מתאים את עצמו לגורמים הא-ביוטיים הבאים: חלוקי נחל וחול)

    זה דחוף מאוד, תודה

  • מאיר

    תגובה

    השאלה שלך לא ברורה,
    למה שדג יתאים את עצמו לחלוקי נחל. אלו יחסי גומלין יש לו איתם?
    האם אתה מתכוון למקרה נקודתי?

  • ירון

    אני מתכוון

    לכך שכמו שהדג מתאים עצמו למים בכך שיש לו סנפירים וזימים איך הוא עושה אותו דבר עם אבנים וחול

  • שלומי

    לא יודע לגבי חלוקים, אבל יש לי תשובה על החול

    בים, חול הוא המקביל הימי למדבר - עם מעט מאוד חיים, יחסית לסלעים. מכיוון שחול זז (והרבה) אלמוגים אינם יכולים לגדול עליו ולספק סביבה מגוונת לדגים להתחבא. בכלל החול הבהיר ונטול מורכבות טופוגרפית הוא שדה הציד המושלם - אף טרף לא יכול להתחבא מעליו. בעל חיים נטול הגנה אשר יסתובב בקרבת החול החשוף יותר ממספר דקות למעשה גוזר על עצמו גזר דין מוות. גם לחלק מהאצות ושאר צמחי הים יש בעיה מכיוון שקשה מאוד לטעת "שורשים" בחול התמיד .

    אבל, החיים תמיד מצליחים למצא את דרכם. וכך החול מהווה מקלט לתולעים מתחפרות. תולעים אחרות מגדילות לעשות ובונות כעין תעלות גירניות אשר מהוות להן בית. בנוסף, בעלי חיים אשר אינם פוחדים מטריפה, כגון כוכבי ים, קיפודי ים ומלפפוני ים מוצאים את מקומם על החול.

    איך זה קשור לדגים? ובכן, מספר דגים התאימו את עצמם לתנאי ה"מדבר" הימי הזה:

    בטאים (Rays) מאופיינים בגוף שטוח ויכולת הסוואה. הם שוחים קרוב מאוד לפני הקרקע ובכך מסתוואים מטורפים פוטנציאלים ומנטרפים פוטנציאלים

    חשמנונים (cardinalfish) מקיימים סימביוזה עם קיפודי הים השוכנים בחול. כאשר טורף מתקרב הם מתחבאים מאחורי הקיפוד הרעיל, ובתמורה הם מקפידים לנקות לו את מחטיו.

    צלופח הגן (garden eels, אני מזכיר למי ששכח – למרות שהם לרוב חסרי סנפירים, צלופחים הם דגים לכל דבר ועניין) חי בכעין תעלה מאונכת בחול ומוציא את ראשו על מנת לתפוס טרף מזדמן. כאשר מגיע טורף הוא פשוט מתחבא. לרוב ניתן לראות מושבות שלמות של צלופחים כאלו – מראה מרהיב לכל הדעות (חפש בגוגל-אימאג').

  • ירון

  • מאיר ברק

    תשובה

    שומן לא חייב להיות נוזלי מחד ולא כל איבר המכיל שומן חייב להיות רך.

    1. יש בהחלט שומנים שמצויים במצב מוק בגלל סיבות שונות - לדוגמא טמפרטורה או הוספת חומרים מקשים.
    2. עצמות למשל מכילות כמות רבה של שומן בחלל שלהם אך בגלל החומר המסוייד האיבר קשיח לחלוטין ולא משקף את "תכולתו".
    3. גם חומרים רכים שנארזים בלחץ יכולים להיות קשים - אם תמלאי כדור במים באופן בו המים יהיו בלחץ גבוה מהסביבה (בהנחה שהמעטפת תעמוד בלחץ) הכדור יהיה קשיח במידה מפתיעה.

    התשובה לגבי דבשת הגמל היא שילוב של התשובות (או לפחות חלקן).
    השומן בגוף אינו נוזלי ובאיברים מסויימים הוא עקוף במעטפות קשיחות היוצרות "כרית שומן" קשיחה יחסית.
    במקרה של הגמל זאת הדבשת (אם כי מישוש יוכיח לך שגם הדבשת הקשה נכנעת מעט ללחץ והיא פחות חזקה מעצם מוצקה למשל).

  • מעין

    מדוע הדבשת קשה

    אם דבשת הגמל באמת מכילה שומן, איך זה שהיא לא רכה אלה קשה?