גלית שלום, ותודה על שאלתך.
אח, איזה ריח! ניחוח עוגת שמרים שממלא את הבית, ריח הפריחה באביב, ריח הגשם הראשון או ריחו של תינוק שנולד. ריחות אופפים אותנו מכל עבר, בכל רגע ורגע בחיים. חוש הריח הוא אולי אחד החושים הפחות מפותחים ומוערכים אצל בני האדם, אך יש לו השפעה עצומה על הדרך שבה אנו תופסים את הסביבה, והוא ממלא תפקיד מכריע בהחלטותינו.
פריחה באביב | תמונה: ויקיפדיה. נוצרה בידי Anita Martinz
המוח שלנו מסווג ריחות ומעניק להם הקשר חיובי או שלילי. בדרך כלל מזון מקולקל או חומרים כימיים מזיקים כמו אמוניה או מימן גופרתי יוצרים ריח חריף ומרתיע שמאותת לנו להתרחק. מנגד, אנו שמחים להיכנס למאפייה שמפיצה ריח מאפה טרי, נמשכים אל בני ובנות זוגנו בזכות ריחות שמפריש גופם ומתענגים על ריחם של תבשילים מזינים ועתירי אנרגיה.
ריח פרחים ופירות מקושר במוחנו למציאותו של מזון טרי, ולכן למדנו להימשך אליהם. כבר בימי קדם הבינו אבותינו את הפוטנציאל הגלום בריחות האלו ונהגו להתמרח בשמנים שמקורם בצמחים שונים כחלק משגרת הטיפוח היומיומית, או לצרכי דת ופולחן. במשך השנים השתכלל תהליך הפקת תמציות הריח מהצמחים ונוצרה תעשיה שלמה של בשמים וסבונים ריחניים.
איך מפיקים תמציות ריח לבשמים וסבונים?
קיימות כמה דרכים נפוצות להפקת תמציות ריח מחומרים טבעיים. הדרך הפשוטה ביותר היא כבישה או סחיטה – תהליך שמתבצע בעיקר בפירות הדר. בתהליך הזה מוחצים את קליפת הפרי וסוחטים אותה, ואת השמן שמופרש ממנה מסננים ואוספים.
דרך נוספת היא זיקוק, תהליך שבו מחממים את החומר הטבעי (עלים, פרחים, שורשים או צמחי תבלין) באמצעות אדי מים (קיטור) שגורמים למולקולות הארומטיות (אלה שמקנות את הריח) בצמח להשתחרר. את תערובת אדי המים ומולקולות הריח מעבירים למיכל עיבוי, שבו נעשית ההפרדה בין המים לשמן הריחני על בסיס הצפיפות השונה של שני החומרים.
דרך נוספת היא המסה בממסים שונים. בתהליך הזה החומר הטבעי מומס על ידי ממס אורגני שמתאים לתכונותיו ויכול להפריד את כל התרכובות ההידרופוביות (תרכובות שאינן מסיסות במים) שבו. הממס האורגני מאכל את רוב חומר הגלם הטבעי, עד שמתקבלת תערובת צמיגית של שמנים אתריים, פיגמנטים (חומרי צבע טבעיים), שעווה, שרף ושאריות חומר טבעי שומניות. אחרי שהממס מתאדה מועבר התוצר הצמיגי תהליך ניקוי נוסף, שבו מופקות התרכובות הריחניות.
עד המאה העשרים התבססה תעשיית התמרוקים רק על חומרים טבעיים. התלות בחומרים טבעיים, שכמותם ועמידותם לאורך זמן מוגבלת ותהליך הפקתם יקר וארוך, הפכה את הבשמים והסבונים למוצרי מותרות לעשירים בלבד. כדי לייצר קילוגרם אחד של שמן יסמין, למשל, נחוצים שבעה מיליון פרחי יסמין שנקטפו ביד בשעות הבוקר המוקדמות. בשל עלויות הגידול והייצור הגבוהות אין זה מפתיע ששמן היסמין נמכר בכ-3,000 דולר לקילוגרם.
התפתחותה של הכימיה האורגנית במאה ה-19 אפשרה לראשונה יצירת תרכובות ריח מחומרים סינתטיים שהחליפו את חומרי הגלם הטבעיים ששימשו עד אז. בשנת 1921 ביקשה מעצבת האופנה קוקו שאנל מכימאי שעסק בייצור בשמים ליצור עבורה בושם ייחודי. הכימאי השתמש בפעם הראשונה בחומר הסינתטי אלדהיד אליפטי, שמדיף ריח יסמין. הבושם, שנקרא שאנל 5 על שם הנוסחה החמישית שבחרה המעצבת משש הנוסחאות שהוצגו לה, נותר עד היום אחד הבשמים הנמכרים ביותר בעולם.
החומרים הסינתטיים זולים, עמידים ומתאימים למוצרים כמו בשמים, סבונים, נוזלים לניקוי כלים ואבקות כביסה. הכימאים בוחנים חומרים טבעיים במעבדה ומנסים ליצור תרכובות עם ריחות דומים מחומרים סינתטיים. בנוסף מאפשרת הכימיה האורגנית ליצור ריחות שאינם קיימים בטבע.
הרכבת הבושם
אחרי שמופקות תרכובות הריח השונות, הבשם (מומחה הבשמים), שמכונה גם "אף", רוקח תערובת של ריחות שתשמש ליצירת הבושם. הבושם מורכב משלוש שכבות ריח: העליונה מורכבת מריח רענן – בדרך כלל של פירות הדר – שנשאר למשך כ-15 דקות. השכבה האמצעית היא לב הבושם והיא מכילה ריחות שיקבעו את סוג הבושם: מתקתק, לימוני, פירותי וכדומה. הריח הזה מחזיק מעמד בין שעתיים לארבע שעות. השכבה התחתונה מורכבת מריחות עשירים וחזקים והיא נשארת גם אחרי שהשכבות האחרות מתנדפות. את תמצית הריחות שהתקבלה מערבבים במים ובאלכוהול ליצירת הבושם בצורתו הסופית.
בושם | תמונה: ויקיפדיה; נוצרה בידי Angela Andriot
ייצור סבון
הסבון הוא תוצר מלח שמתקבל מתגובה של חומצת שומן ובסיס. בעבר נהגו לייצר סבונים מחומרים טבעיים. חומצות השומן התקבלו ממקור צמחי, למשל שמן דקל או שמן קוקוס, או משומן מהחי, ואילו הבסיס התקבל מאפר של חומר צמחי שהכיל אשלגן פחמתי. את השומן הרתיחו כדי לשחרר את חומצות השומן והוסיפו בהדרגה את הבסיס לתערובת. בתהליך התגובה בין חומצת השומן לבסיס, שנקרא גם "סיבון" (ספוניקציה), נוצר מלח שהוא למעשה הסבון עצמו. לסיום עבר התוצר תהליכים נוספים של ניקוי והפרדה מתוצרי לוואי.
בעידן המודרני משתמשים בחומצות שומן מזוקקות ובהידרוקסיל אלקלי כבסיס, כדי ליצור במהירות וביעילות סבון נקי. לתוצר אפשר להוסיף שמני בישום, שמנים אתריים ותרכובות ריח.
בומרנג – בחזרה אליך
מתכון להכנת בושם טבעי:
- הכניסי לצנצנת עלים ריחניים, קליפות הדרים על פי טעמך האישי.
- באמצעות כפית כתשי את החומר הטבעי שבצנצנת.
- הוסיפי אלכוהול (אפשר להשיג בבית המרקחת) וערבבי.
- סגרי את הצנצנת והשאירי אותה סגורה למשך כשבוע.
- פתחי את הצנצנת וטבלי צמר גפן בנוזל שנוצר.
- מרחי את הנוזל על שורש כף היד וחכי שיתייבש.
- הריחי.
בעבר נהגו להפיק תמציות ריח גם מחומרים מהחי. חפשי באינטרנט מידע על בושם המושק (Musk), בושם הזבד ובושם הענבר האפור. מהו הרכבם של הבשמים האלו?
בהצלחה,
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
