זה גם "מה זה" וגם "מי זה".
קטב מרירי נזכר בתורה וכמו הרבה ביטויים משם יש לו גם פשט וגם דרש (הסבר פשוט של המילים או לחילופין משמעות עמוקה יותר בהתאמה).
קטב מרירי מוזכר לראשונה בספר דברים בפרשת האזינו (פרק לב): "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי, וְשֶׁן-בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר" (לקישור לפרק: לחץ כאן)
בהמשך המילה קטב מופיעה עוד 3 פעמים בנביאים וכתובים (לפירוט כולל ציטוטים: לחץ כאן).
למילה יש מספר משמעויות אפשריות ולרובן אין הקשר חיובי יותר מידי - מגיפה קשה (כמו דבר), חץ, לחתוך וציר (מכאן מגיע המושג "קוטב").
מרירי בהקשר הפסוק הוא רעל או ארס.
השילוב בין שני המילים נותן לנו חץ מורעל שהיה בשימוש כדי להחמיר את הפציעה מהחץ עצמו.
זהו הפשט.
הדרש מעט שונה.
על פי המדרש, קטב מרירי הינו שד מזיק.
בתקופה הקדומה האמונה בשדים ורוחות הייתה נחלת הכלל והיהודים לא היו שונים בכך; הרמב"ם שהיה רופא מפורסם היה אולי אחד היחידים שיצא כנגד אמונות תפלות אלו.
על פי האמונה השדים והרוחות נבראו בשעת בין הערביים של ערב שבת.
ידועים שמות רבים של מזיקים בתרבות היהודית בין השאר- שעיר, לילית, אשמדאי, קטב מרירי ועוד; אף אחד מהם לא נחשב לנחמד במיוחד (לפירוט על שדים שונים בתרבות היהודית: לחץ כאן).
קטב מרירי נחשב לשד המופיע ומזיק בעיקר בתקופת "בין המצרים" (בין י"ז בתמוז ועד תשעה באב) בעיקר בשעות הצהריים באזורים שבין השמש לצל! ולא בחושך כפי שהיינו מצפים; זאת על פי הפסוק "מדבר באופל יהלוך מקטב ישוד צהרים" (תהילים צא). בשולחן ערוך כתוב: "צריך ליזהר מי"ז בתמוז עד ט' באב שלא ילך מד' שעות עד ט' שעות משום שבהם קטב מרירי שולט ולא יכו התלמידים בימים ההם". במדרש הוא מתואר ע"י רבי יוחנן והרשב"ל: "ר' יוחנן אמר כולו מלא עיניים קליפות קליפות ושערות שערות, ורשב"ל אמר עין אחת נתונה על לבו וכל מי שרואה אותו נופל ומת". במדרש אחר יש תיאור נוסף: "ראשו דומה לעגל וקרן יוצא מתוך מצחו".
רבנים רבים ממשיכים להתייחס לשד כאילו הוא באמת קיים.
על פי כתבה במעריב הרב עובדיה יוסף השתמש בשם קטב מרירי מספר פעמים בדרשותיו וספריו. בין השאר הזהיר לא לתת לילדים סטירה חינוכית בתקופת בין המייצרים כי השד יכול להפוך סטירה קטנה למכת מוות.
את הרעיון לא הרב עובדיה המציא הוא מצטט מקורות קדומים יותר מהמאה ה 13 וה 14- " אין להכות אפילו הרב לתלמידו, אפילו ברצועה, לפי שבהן קטב מרירי שולט.
בתרגום העברי למחזה של שייקספיר "המלך ליר" (מערכה א' תמונה ד') משתמש אברהם שלונסקי בשם "קטב מרירי" כדמות שלילית ופוגעת.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
