נוסח השאלה המלא: ישנן שתי תיאוריות להיווצרות המכתשים בנגב -
(1). התיאוריה הראשונה- הקדומה יותר.
לאחר שנסוג הים לפני כ- 40 מליון שנה, נחשפו קמרים. זרימת הנחלים הביאה להתמוטטות השכבות הקשות העליונות אשר כיסו את שכבות החול הרכות יותר. חשיפה והסרת השכבות הגיריות הקשות גרמה לתהליך מואץ של סילוק חומר דרך נחל ראשי שניקז את המכתש וגרף את הסחף. בלב המכתש התהווה עמק. ברבות השנים התרחבות המכתש מכרסמת את שארית הקמר (שולי המכתש) עד שבסופו של דבר ייעלמו הקמרים לחלוטין.

(2). התיאוריה השנייה- חדישה יותר (המקובלת כיום)
שיאי הקמרים נותרו בולטים מחוץ לים רחב שהציף את שאר היבשת, השכבות הקשות שבשיא הגובה נשחקו ע"י רוחות שלא היו קיימות במעמקי הים. הגידוע הביא להסרת השכבות העליונות בצורה כמעט סימטרית והשכבות הרכות נחשפו. בעקבות השיפוע שקיים בקמר החלו הנחלים להתחתר ולהתנקז לנחל אחד מרכזי שסחף את שכבות החול הרכות אל מחוץ למכתש. נסיגת המכתש בעצם פסקה עוד בשלב הראשון ואין התרחבות פעילה שכן התנאים שיצרו את המכתש אינם קיימים עוד והנחלים אינם מסוגלים לחתור בשכבות הקשות.

מי מהן נכונה?

על מנת לאפשר התפתחות מכתשים מהסוג שמוכר בנגב יש צורך בצירוף מיוחד של תנאים:

(1). ראשית, החתך הגיאולוגי צריך להיות מורכב מיחידה קשה המורבדת על יחידה רכה . בנגב, היחידה הקשה מורכבת מסלעי גיר ודולומיט שגילם 100 – 89 מיליון שנה שהורבדו על גבי יחידה רכה יותר (ועתיקה יותר) עשויה סלעי חול. גיר שוקע בים רדוד ולפיכך ניתן לדעת שבעת שקיעתן של השכבות הקשות אזורנו היה תחת ים רדוד.

(2). התנאי השני הוא שיתרחש תהליך קימוט שיצור קמר שבליבו השכבות הרכות ושכבתו החיצונית עשויה סלעים קשים. מערכת קמרים כזו נוצרה בנגב החל מלפני 87 מיליון שנה ועד לפני 51 מיליון שנה והיא נקראת "הקשת הסורית".

(3). התנאי השלישי הוא יצירת מישור גידוע בראש קמר, שמסיר את השכבות הקשות וחושף את השכבות הרכות יותר. בנגב, מישורי גידוע כאלו נוצרו בשני שלבים.
- בשלב הראשון ראשי הקמרים (שנוצרו כחלק מהקשת הסורית) בצבצו מעל פני הים הרדוד כאיים. בליית גלים בשולי האיים ובליה יבשתית במרכזם גדעה את שכבות הגיר והדולומיט וחשפה את שכבות אבן החול הרכה. היקף החשיפה של אבן החול בשלב זה קבע את הגודל הראשוני של המכתשים. ההשערה כי ראשי הקמרים בצבצו כאיים נתמכת ע"י תצפית של שכבה המכילה חלוקים ושרידי קרקעות מעורבים במשקעים ימיים המצויה בשולי הקמרים ומעידה כי רק החלק העליון של הקמר היה חשוף לאטמוספרה ותחתיתו הייתה תחת הים.
- לאחר מכן, לפני כ 45 מיליון שנה הוצפו האיים והורבדו עליהם סלעי משקע חדשים שכיסו גם את מישורי הגידוע.
- כדי לחשוף שוב את השכבות הרכות היה צורך בתהליך גידוע נוסף. תהליך כזה התרחש לפני כ-35 מיליון שנה כאשר הים נסוג ונוצרה מערכת ניקוז של נחלים מתונים בסביבה יבשתית שזרמו מחצי האי ערב מערבה אל הים. מערכת זו שבה והסירה את המשקעים הימיים וחשפה שוב את שכבות החול הרכות.

(4). התנאי הרביעי הוא היווצרות בסיס ניקוז נמוך וקרוב לקמר. בסיס ניקוז כזה יאפשר התחתרות נחלים ובהם זרימה חזקה שמסלקת את החומר הרך שבמרכז הקמרים. בנגב, בסיס הניקוז הסופי של המכתשים הוא בקע ים המלח שהלך והשתפל החל מלפני כ- 15 מיליון שנה. לכך נוסף תהליך טקטוני צעיר יחסית של התרוממות שדרת הר הנגב שהרימה והטתה את הקמרים מזרחה. כיוון שבסיס הניקוז של בקע ים המלח נמצא ממזרח למכתשים, הנחלים שמנקזים אותם זורמים מזרחה. עד היווצרות הבקע, הנחלים באזורנו זרמו כולם מערבה.


המכתש הגדול תמונה לקוחה מויקיפדיה.
 
שתי נקודות מעניינות באשר למכתשים בנגב (ובכלל):
(1). קמרים אסימטרים שצידם התלול פונה לבסיס הניקוז, כפי שמצויים בנגב המזרחי, מאפשרים התחתרות של נחלים בעלי שיפועים חזקים המאפשרים סילוק יעיל של השכבות הרכות.

(2). גודלם הראשוני של המכתשים נקבע על פי שטח אבן החול הרכה שנחשפה לאחר הגידוע. אולם, נראה שהמכתשים עדיין גדלים, אם כי בקצב נמוך בהרבה, שכלל אינו בר השוואה לקצב המהיר בו פונתה אבן החול הרכה מלב הקמרים בעת יצירת המכתשים. הגידול כיום מתרחש ע"י תהליכי בלייה של מצוקי המכתש.


המכתש הקטן. באדיבות ויקיפדיה.

תשובה זו מבוססת על המאמר: ההיסטוריה של התפתחות המכתשים בנגב והגורמים שהביאו ליצירתם, עזרא זילברמן. מאמר זה מופיע בחוברת מלח הארץ, כרך 4, 2009.

מאת: לירן גורן
המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

3 תגובות

  • אנונימי

    אלו התיאוריות היחידות????

    מה לגבי הסברה שאלו לא מכתשי סחיפה אלא מכתשים הנוצרו מפגיעה של גופים חוצניים? מטאוריטים וכוכבי שביט?

  • נני

    בסיס הניקוז

    נראה לי שהתכוונת לאמר הערבה בסיס אגן הניקוז של המכתשים ויצא לך בקע ים המלח

  • אבי

    מכתש

    שאלה
    מדוע בשלב הראשון נחלים לא יכלו להסיר את השכבה הקשה, רק כוחות הבלייה מרוחות יכלו ,אבל בשלב השני ( אחרי הצפה חוזרת) הנחלים כן יכלו?