התיאוריה לגבי הלוחות הטקטוניים פותחה במחצית השנייה של המאה ה20 והיא כיום התיאוריה הגיאולוגית המובילה להסברת התנועות הקיימות במשטח החיצוני של קרום כדור הארץ הקרוי ליטוספירה (Lithosphere, פירושה ביוונית כדור סלעי). על פי תיאוריה זו המשטח החיצוני של כדור הארץ בנוי מכ7 לוחות גדולים ועוד מספר רב של לוחות קטנים. הלוחות הטקטוניים נחים על שכבה יותר עמוקה שלמרות היותה מוצקה יש לה תכונות מסוימות של זרימה, כמו נוזל, המתבטאות בעיקר על פני טווחי זמן גדולים. התנועה היחסית הממוצעת בין לוחות טקטוניים שונים היא כ 1-10 ס"מ בשנה (בתלות במיקום).


לוחות טקטוניים, התמונה לקוחה מויקיפדיה.

עובי הלוחות הטקטוניים אינו אחיד.
ככלל ניתן לומר שככל שהלוח יותר "עתיק", כלומר נוצר לפני זמן רב יותר, כך הוא עבה יותר.

האזורים של הלוחות המצויים מתחת ליבשות הם עתיקים הרבה יותר, גילם מספר מיליארדי שנים ועוביים בממוצע הוא מספר עשרות ק"מ. האזור הפנימי של יבשת אמריקה והאזור מתחת להרי ההימלאיה מוערכים כבעלי עובי של מעל 100 ק"מ. האזורים היבשתיים מורכבים בעיקר מסלעי גרניט.
האזורים של הלוחות המצויים מתחת לאוקיאנוסים לרוב צעירים הרבה יותר והם בני מספר עשרות עד מאות מיליוני שנים ועוביים בממוצע הוא כ5 עד 15 ק"מ. אזורים אלו מורכבים בעיקר מבזלת.
הבזלת הרבה יותר דחוסה וכבדה מהגרניט לאותה יחידת נפח. דבר זה מהווה מעין "פיצוי" על העובי המופחת של אזורים אלו.

מאת: דר' מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

9 תגובות

  • גידוס

    מי הם המדענים הרוסים שאינם מקבלים את התיאוריה הזאת

    למה אין איזורי פתיחה ביבשות ?
    למה אין שבר בין האוקיאנוס והיבשה הנמצאים על אותו לוח,לכאורה לפי חוק ארכימדס צריכים להיות בנקודת החיבור כוחות גזירה עצומים וגם כוחות אופקיים הדוחפים את היבשה החותה מנקודת הפתיחה ?

  • אבי

    נדידת יבשות

    בעוד כמה שנים אנו צפויים לקטסטרופות שיתרחשו עקב נדידת היבשות (יצירת רכסי הרים במקום ערים, קריעה לגזרים של ערים אחרות)?
    האם יהיה מרווח של זמן ומרחק בין קטסטרופה לקטסטרופה שיאפשרו את המשך החיים המודרניים?

  • מאיר ברק

    תשובה

    הסבר טוב וסרטון תוכל למצוא בתשובה אחרת במדור מאגר מדע.

    באופן עקרוני מדובר על תקופת זמן של עשרות מליוני שנים בעתיד (כמובן בהנה שקצב הנדידה ישאר כפי שהוא עכשיו).
    הרבה לפני שהיבשות "יתנגשו" הלוחות יתחכחו אלו באלו וייצרו רעידות אדמה אדירות, גלי צונאמי ועוד.

    קישורים:
    נדידת יבשות
    http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1433&incat=1428&a...

  • מיכל

    באיזו יבשת נמצאת ישראל

    והאם כאשר סיני הייתה חלק מישראל היינו שיכים ליבשת אפריקה?

  • מאיר ברק

    תשובה

    ישראל נמצאת ביבשת אסיה.

    אין התאמה מדוייקת בין הלוחות הטקטוניים ליבשות.
    על פי הלוחות הטקטוניים לדוגמא ארופה ואסיה הן יבשת אחת.

    גם בישראל יש "בלגן, המושפע מפוליטיקה ודמוגרפיה:
    בקטגוריות כלכליות רבות אנחנו מוגדרים כחלק מיבשת אירופה,
    בכדורגל במשך זמן רב היינו שיכים לבית האוקייני (יבשת אוסטרליה).

    ישראל נמצאת ממש על השבר הסורי-אפריקאי בין הלוח האפריקאי ללוח הערבי.
    כפי שניתן לראות בתמונה למטה (באדיבות ויקיפדיה). ישראל כולה ניתנת לשיוך ללוח האפריקאי (לפחות מבחינה גאוגרפית-טקטונית).

    קישורים:

    תצלום לווין לאורך השבר הסורי אפריקאי (אתר מטח)
    http://lib.cet.ac.il/Pages/imgviewl.asp?item=7802

    על רעידות אדמה והשבר הסורי אפריקאי באתר המכון הגאולוגי
    http://www.gsi.gov.il/Index.asp?ArticleID=68&CategoryID=95&Page=1

  • חיליק

    עליית טמפרטורה עם העומק

    מהו קצב עלית הטמפרטורה ככל שמעמיקים לכיוון גרעין כדור הארץ?

  • מאיר ברק

    geothermal gradient

    המונח עליו אתה שואל קרוי geothermal gradient.
    בכדור הארץ הוא מוערך בעלייה של 25-30 מעלות צלסיוס בממוצע לכול קילומטר עומק.
    חישוב זה לא מתאים לנקודות חיכוך של לוחות טקטוניים זה בזה.

    קישורים:
    תשובה נוספת (אנגלית) במעלות פרנהייט ומיילים.
    http://www.newton.dep.anl.gov/askasci/env99/env205.htm

  • נועם

  • מאיר ברק

    לפי הידוע היום- ההנחה שלך שגויה

    אם תסתכל בתמונה שבתשובה- בצד השמאלי התחתון תראה את הלוח האינדו-אוסטרלי (Indo-Australian Plate).
    לוח זה אינו חלק מהלוח האסיאתי.