סימניי מים (watermarks) נוצרו לראשונה בבולוניה שבאיטליה ב-1282. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לזייף את סימני המים, סריקה או העתקה שלהם לא תיתן את אותו אפקט. לכן סימניי מים משמשים כאמצעי בטחון למניעת זיופים, בעיקר בבולים, שטרי כסף ומסמכים רשמיים.
קיימים שני סוגים של סימני מים: אמיתיים או מלאכותיים.
סימני מים אמיתיים מוטבעים בנייר תוך כדי ייצורו ואינם נראים אלא כשמרימים את הנייר ומסתכלים עליו אל מול מקור אור (אז ניתן לראות אותם בהסתכלות משני צידי הנייר). ההטבעה של סימניי המים האמיתיים מתרחשת במהלך ייצור הנייר כאשר עיסת הנייר נלחצת לדף ומתייבשת. התהליך מעט מסובך אך באופן כללי - לפני הייבוש נלחצת בנקודה הרצויה לוחית מתכת או גלגלת ועליה מוטבע הסימן או הכיתוב הרצוי. באזור המוטבע סיבי הנייר נלחצו בכוח רב יותר ולכן הדף דק יותר ומעביר יותר אור כאשר מסתכלים דרכו אל מול מקור אור.
קיימים גם סימני מים "מלאכותיים" המוטבעים בנייר לאחר ייצורו. בשונה מסימני מים אמיתיים ניתן להבחין בהם רק מצד אחד של הנייר, הצד עליו הם הודפסו (לרוב בצבע לבן אטום או לקה מבריקה).
סימני מים, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
