רוח השמש מורכבת מאלקטרונים וגרעינים חיוביים של מספר יסודות (בעיקר מימן, מעט הליום, וכמויות מזעריות של חמצן, פחמן, חנקן, ניאון, מגנזיום וברזל). בשל האנרגיות הגבוהות של האלקטרונים והגרעינים הם אינם מתאחדים ליצירת אטומים נייטרלים, והם נעים בחלל כפלזמה (שטף של חלקיקים בעלי מטען).
מקור החלקיקים בתהליכים שונים בשמש, ומשום כך ניתן להבחין בשני "סוגים" של רוח סולרית – רוח מהירה, ורוח איטית. הרוח המהירה (כ 750 קילומטר\שנייה) יותר דלילה ופחות חמה מהרוח האיטית, ומקורה בפוטוספרה של השמש (האזור בשמש שממנו מגיע האור – כלומר, האזורים הפחות עמוקים של הכדור). לרוח המהירה טמפרטורה ממוצעת של 800,000 מעלות וצפיפות ממוצעת של 3 חלקיקים\סנטימטר מעוקב. מקור הרוח האיטית הוא בעטרה (הילת השמש שניתן לראות בזמן ליקוי חמה), מהירותה כ-400 קילומטר\שנייה, הטמפרטורה הממוצעת של החלקיקים היא כ- 1.5 מיליון מעלות וצפיפותם כ – 10-6 חלקיקים לסנטימטר מעוקב.
האזורים השונים בשמש. תמונה מויקיפדיה
עקרונית, החלקיקים מוסטים על ידי השדה המגנטי של כדור הארץ, ורובם אינם מגיעים אל האטמוספירה. כ-1% מהם נקלעים אל אזורים בשדה המגנטי (שנקראים חגורות ואן אלן) שמהם הם מוסעים אל אזורי הקטבים, שם הם מתנגשים בגזי האטמוספרה ויוצרים את הזוהר הצפוני והדרומי. טמפרטורת החלקיקים שפוגעים באטמוספירה היא כ- 150,000 מעלות, אך זהו ערך ממוצע שיכול לנוע כתלות בסוג הרוח (ואירועים אחרים בשמש). באתר זה ניתן לקבל נתונים עדכניים על מהירות, צפיפות, וטמפרטורת הרוח הסולרית שנמדדים על ידי הלוויין ACE י(Advanced Composition Explorer), שנמצא במרחק 1.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ לכיוון השמש.
הזוהר הדרומי מצולם מהחלל. תמונה מויקפידה
אוני צברי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
