הארץ סובבת סביב צירה וכן מקיפה את השמש.
ציר הסיבוב של הארץ נטוי בזווית של 23.5 מעלות יחסית למישור המלקה. מישור המלקה הוא מעין קו דמיוני שיוצא ממרכז השמש וחוצה את הארץ במרכז קו המשווה. חשוב להעיר שמישור המלקה לא מקביל לקו המשווה. מישור המילקה למעשה חוצה את קו המשווה של הארץ בזוית של 23.5 מעלות, זווית הנטייה של הארץ כלפי השמש.
מכיוון שציר הסיבוב של הארץ לא ניצב למישור המלקה, תופעת עונות השנה מתרחשת; כאשר הארץ נעה סביב השמש, גובה מסלולה בשמיים משתנה וכך גם מידת החום אותה אנו למעשה מרגישים (כמות האנרגיה ליחידת שטח).
יש לרען את הדף בכדי שהאנימציה תעבוד.
הארץ סובבת את השמש במסלול אליפטי (החוק הראשון של קפלר) אך האקצנטריות היא כה קטנה עד שהמסלול הוא כמעט מעגלי. בשל העובדה שהשמש נמצאת באחד ממוקדי המסלול האליפטי והיא אינה נמצאת במרכז המסלול האליפטי נהוג לחשוב שזו הסיבה לעונות השנה, כלומר לשינוי במהלך הארץ שבה היא נמצאת פעם באזור הקרוב לשמש ופעם באזור הרחוק ממנה במהלך מחזורה השנתי. אך למעשה עונות השנה אינן מושפעות מן המרחק של כדור הארץ מהשמש, שהרי העונות הפוכות בשני חצאי הכדור. מלבד זה, לכדור הארץ מסלול כמעט מעגלי (האקסצנטריות שלו הינה 0.017 בלבד), ולכן כמות הקרינה הכוללת שכדור הארץ סופג מן השמש משתנה אך מעט לאורך השנה. ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת הקרינה הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון (הנקודה שבה השמש במוקד הקרוב לשמש) לחום של עונת הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהשוואה לקיץ בחצי הכדור הצפוני אינה משמעותית.
.png)
הפריהליון אינו הסיבה לעונות השנה!
