סופר נובה צריכה להיות בטווח של עשרות עד מאות שנות אור מכוכב הלכת כדי שהיא תגרום לו נזק (ליתר דיוק נזק לצורות החיים שעליו בהנחה שהן מבוססות פחמן כמו על פני כדור הארץ).
שנת אור שווה ל 9,460,730,472,580.8 ק"מ (לשם השוואה המרחק הממוצע בין כדור האץ לשמש הוא 150,000,000 ק"מ; כלומר מדובר במרחק הגדול ב 4 סדרי גודל ממרחק זה).
.jpg)
שרידי סופרנובה. תמונה באדיבות ויקיפדיה
התפוצצות סופר נובה היא מאוד בהירה והיא פולטת קרינה רבה בכל אורכי הגל. לשם השוואה, כדי שסופרנובה תראה לנו בהירה כמו השמש היא צריכה להיות במרחק של שנת אור מאיתנו. אך בהנחה שאנו לא מצויים ממש ליד (באופן יחסי), הנזק העיקרי יגרם מקרינת הרנטגן וקרני הגאמא שיפלטו מהתפוצצות כזו. כמות קרינת הרנטגן והגאמא הנוצרת בהתפוצצות סופרנובה היא אדירה ואפילו אם נהיה במרחק שנות אור עדיין יש סכנה לחיים על פני כדור הארץ.
התפוצצות סופרנובה המצויה במרחק עשרות שנות אור מכוכב הלכת שלה תגרום לשטף קרינה דומה לזה שכדור הארץ מקבל בזמן סערת שמש גדולה. באופן רגיל האטמוספרה מגינה עלינו מקרינה אך אם הסופרנובה תהייה קרובה מספיק, שטף הקרינה יכול להיות גדול עד כדי פגיעה שתגרום להריסה של חלקים גדולים מהמולקולות המגנות עלינו מפני קרינה בתוך האטמוספרה. הלוויינים המצויים מחוץ לאטמוספרת כדור הארץ אינם זוכים למטריית ההגנה והם יכולים להינזק כבר ברמות קרינת רנטגן נמוכות יותר.
כמובן שכוכבי הלכת של אותו כוכב שעבר סופרנובה (אותה מערכת שמש) לא ישרדו כלל ויושמדו אף הם בהתפוצצות. אם זאת, הסיכוי שיהיו חיים באותה עת על כוכבי הלכת של אותה מערכת שמש (הכוונה לחיים כפי שהם מוכרים לנו) הם אפסיים. לפני שהכוכב מתפוצץ הוא עובר שלב של התנפחות לכוכב על-אדום. ענק אדום כזה תופח והיקפו חורג מעבר למסלולי כוכבי הלכת שמצויים באזור בו ייתכנו חיים (שוב – חיים מבוססי פחמן).
בהשוואה ובהשאלה למערכת השמש שלנו – השמש הייתה גדלה ותופחת ומגיעה עד למעבר למסלול של מאדים תוך כדי בליעת כל כוכבי הלכת בדרך (חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים). אם זאת חשוב לציין שהשמש קטנה מידי ולכן אינה יכולה להפוך בפני עצמה לענק על אדום או לעבור קריסה והתפוצצות סופר נובה.
.jpg)
מחזור חייו של כוכב. באדיבות ויקיפדיה
במקרה של כדור הארץ יש לנו מזל; הכוכב הקרוב ביותר אלינו שיכול להפוך לסופר נובה מהסוג המדובר (“type II”) רחוק יותר מכך ולכן הסכנה שכמות קרינה גדולה עד כדי כך מההתפוצצות תגיע עלינו היא זניחה עד אפסית. הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ ש"יכול" להתפוצץ כסופרנובה הוא ביטלג'וס (Betelgeuse) במערכת הכוכבים אוריון, המצוי במרחק 500 שנות אור מאיתנו. [במאמר מוסגר ביטלג'וס הוא עיוות של השם הערבי המקורי "בית-אל-גוז)].
למרות האמור לעיל, ייתכנו השפעות אחרות, גם אם לא הרסניות. סופרנובה במרחק של כ 200 שנות אור מאיתנו עדיין תהייה בהירה מעט יותר מאשר הירח. אנו יודעים בוודאות שלאור הירח בלילה יש השפעה רבה על צמחים ובעלי חיים ולכן אין ספק שהימצאות "ירח" מאיר נוסף בשמיים תשפיע על חייהם של מיליארדי אורגניזמים.
.jpg)
כוכב ביטלג'וס (מסומן בחץ). התמונה באדיבות ויקיפדיה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
