האם יש סכנות בניתוחים קוסמטיים להגדלת השדיים או לשיקומם? הממצאים רחוקים מלהיות חד משמעיים, אך נראה שיש לשתלים תרומה קטנה לתחלואה בסרטן ובמחלות אוטואימוניות
ניתוחי שד הכוללים שתלים הם בין הניתוחים הקוסמטיים הנפוצים בימינו. הם נעשים בדרך כלל לצורך שחזור השד אחרי כריתה, או להגדלת החזה משיקולים אסתטיים. השתלים נמצאים בתוך מעטפת סיליקון ומתחלקים לשני סוגים: האחד במילוי של תמיסת מלח (סליין) והשני במילוי ג'ל סיליקון.
במשך השנים התעוררו לא פעם חששות לגבי השימוש בשתלים הללו, בגלל הסכנה לקרעים ולדליפות. ב-1992 מִנהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) הוציא אותם משימוש באופן חלקי, אך כעבור 14 שנה אישר שוב את השימוש בהם בעקבות מחקרים רבים שלא מצאו בהם סכנה. עם זאת הוא המליץ לנשים לבדוק כל שנתיים את שלמות השתל באמצעות דימות תהודה מגנטית (MRI).
בשנים האחרונות שתלי הסיליקון חוזרים מחדש לכותרות, ולאחרונה ה-FDA אף פרסם שתי אזהרות. בחודש יולי 2019 התפרסם כי שתלים מסוג מסוג מסוים שייצרה חברת Allergan נמצאו קשורים להתפתחות סוג נדיר של סרטן בלוטות הלימפה (לימפומה). המִנהל פרסם אזהרה מפני השימוש בסוג השתלים הזה והחברה הודיעה כי היא מפסיקה את ייצורם וביקשה מרופאים שכבר קנו אותם לא לעשות בהם שימוש. עם זאת הודגש שהסיכון נמוך מאוד, כך שאם אישה כבר עברה ניתוח השתלה, אין צורך שתוציא את השתלים.
שתל תחת התקפה
באוקטובר פרסם מנהל המזון והתרופות הודעת אזהרה נוספת, אחרי שנים רבות של ממצאים סותרים בנוגע לקשר בין השתלים לסיכון לחלות במחלות אוטואימוניות – מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת רקמות בריאות של הגוף עצמו. למעשה, כבר שנים רבות מתנהל דיון בקהילה המדעית סביב הנושא הזה.
הבעיה היא שמחלות אוטואימוניות אינן נפוצות במיוחד באוכלוסייה וקשה יחסית לאבחן אותן, שכן התסמינים שלהן דומים לא פעם למצבים רפואיים אחרים. חלקן אף מאובחנות על דרך השלילה של מחלות אחרות. לכן, כשנשים התלוננו על תסמינים כמו כאבים ועייפות, נטו לבטל את התלונות או לשייך אותם למצבים רפואיים אחרים שאינם קשורים לשתלים. אולם, עם הזמן יותר ויותר נשים שהוציאו את השתלים דיווחו בעקבות זאת על שיפור במצבן.
את החשש כי השתל עלול לעודד התפתחות של מחלות אוטואימוניות מחזקים ממצאים שקושרים בין מחלות כאלה לחומרים רפואיים אחרים, למשל רשתות שבהן משתמשים לפעמים בניתוחי בקע. בין השאר יוחסו לרשתות כאלה אחריות למחלות כמו סקלרודרמה ותסמונת שיוגרן, שפוגעות ברקמות חיבור, או דלקת מפרקים שגרונית.
הדאגה צמחה מהשטח, כאשר נשים שחוו תסמינים של מחלות אוטואימוניות דיווחו שהם נעלמו בעקבות הוצאת השתלים. עם זאת, מחקרים לא מצאו קשר מובהק. ועדת חוקרים שמינה בית משפט אמריקאי כדי לבחון קשר אפשרי בין שתלים לבין מחלות של רקמות חיבור סקרה 24 מחקרים והגיע למסקנה כי אין קשר בין הדברים. מנגד, מחקר אחר שניתח 32 מחקרים קודמים מצא כי שתלים אכן מעלים את שכיחות המחלות האוטואימוניות.
בנוסף, יש הטוענים כי מחקרים המציגים את השתלים באור חיובי התבססו על קבוצות נשים קטנות מדי, שנבדקו זמן קצר מדי לאחר ההשתלה. הקושי המובנה באבחון המחלות תורם לטענתם גם הוא להטיה במחקרים.
ה-FDA מזהיר מפני השימוש בשתלים, אבל אזהרה מתונה. שתל בחזה | צילום: Science Photo Library
מוציאים את השָד מהבקבוק
מחקר גדול שנערך בארצות הברית ב-2018 בחן כמאה אלף נשים עם שתלים בחזה, והוביל למסקנה כי נוכחותם קשורה לעלייה בסיכון למחלות אוטואימוניות. אחד המחקרים המובילים בתחום נערך בארץ, והתבסס על מאגר הנתונים הממוחשב של קופת חולים מכבי. החוקרים בחנו תיעוד רפואי של 24,651 נשים עם שתלי סיליקון לעומת 98,604 נשים ללא שתלים. הם מצאו כי אצל נשים שעברו השתלה יש שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות.
עם זאת, בכל המחקרים צוין כי אף על פי שנמצא קשר סטטיסטי בין השתלים למחלות הללו, אף מחקר לא הצליח להראות קשר סיבתי או אפילו להציע מנגנון שיכול להיות אחראי לזה. ייתכן למשל שיש קבוצת נשים שרגישה יותר למחלות אוטואימוניות, ומשהו ביחסי הגומלין בין גופן לבין השתלים מעורר את התפתחות המחלות. הבעיה היא שגם אם זה נכון, איננו יודעים כיצד לזהות מראש את הנשים האלה.
תוצאות המחקרים מהשנים האחרונות הובילו את מינהל המזון והתרופות בארצות הברית לפרסם את הודעת האזהרה באוקטובר, שהיא אזהרה מתונה מאוד. היא לא אוסרת את השימוש בשתלים, אלא רק ממליצה לצרף אזהרה כתובה לקופסת השתלים. כיוון שנשים לא נחשפות בדרך כלל לקופסת המוצר לפני הניתוח שהן עוברות, הרופאים המטפלים הם שאחראים להסביר להן את תופעות הלוואי האפשריות, לפני הניתוח ואחריו, והם נדרשים לעקוב באופן פעיל אחרי התפתחות סימנים העלולים להצביע על מחלה.
