חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה הם אחד האתגרים הגדולים של הרפואה בימינו. מחקרים חדשים מעלים כי אחת הסיבות לכך היא שימוש מיותר בתרופות ברפואה ובחקלאות

השימוש באנטיביוטיקה מציל חיים, וחולל מהפכה בהתגברות על מחלות זיהומיות. אולם שימוש-יתר באנטיביוטיקה מוביל להתפתחות עמידות של חיידקים לסוגי האנטיביוטיקה השונים, ולהתפתחות של חיידקים העמידים לכמה סוגי אנטיביוטיקה. כאשר חולה נדבק בחיידק עמיד כזה, קשה למצוא לו תרופה.

תופעת שימוש-היתר באנטיביוטיקה נפוצה אצל רופאים בקהילה, כגון רופאי שיניים ורופאי משפחה, אצל רופאים בבתי חולים ואפילו בתחום החקלאות. כחלק מהניסיונות להתמודד עם הבעיה, ההנחיות בנוגע לרישום אנטיביוטיקה מתעדכנות כל הזמן, אך הרופאים לא תמיד מודעים לשינויים ולא בהכרח מאמצים אותם. דו"ח של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות, CDC, מעריך כי 30 אחוזים מכלל מרשמי האנטיביוטיקה אינם מוצדקים. בקרב רופאי המשפחה, רוב המרשמים המיותרים ניתנים לטיפול בדלקות בדרכי הנשימה: 40 אחוזים מהמרשמים למחלות אלה כנראה מיותרים.

מחקר שבדק את אופן מתן האנטיביוטיקה לטיפול בדלקות בדרכי השתן מצא כי ב-40 אחוזים מהמקרים נרשמה אנטיביוטיקה לא נכונה או ללא צורך, וכי ב-75 אחוזים מהמקרים משך הטיפול באנטיביוטיקה היה שגוי. גם בבתי חולים יש מחלקות שבהן השימוש באנטיביוטיקה מופרז. מחקר שבדק את מדיניות מתן האנטיביוטיקה במחלקות לרפואה דחופה באוסטרליה מצא כי אחד מכל שמונה מבקרים במיון יקבל מרשם לאנטיביוטיקה, כאשר ב-40 אחוזים מהמקרים מתן האנטיביוטיקה לא היה מוצדק, או שנבחרה אנטיביוטיקה לא-מתאימה, בעלת טווח פעילות רחב מדי. מחקר נוסף, שנערך במחלקות לרפואה דחופה בארצות הברית בשנים 2014-2009, בחן ביקורי ילדים במיון ומצא רישום מתירני של אנטיביוטיקה, במיוחד כאשר החולים פנו למיון מבוגרים ולא למיון ילדים.

שיאנים ברישום אנטיביוטיקה מיותרת, אם כי המצב משתפר גם אצלם. רופאת שיניים | צילום: Shutterstock
שיאנים ברישום אנטיביוטיקה מיותרת, אם כי המצב משתפר גם אצלם. רופאת שיניים | צילום: Shutterstock

רופאי שיניים: מניעה מיותרת

מחקר מאוניברסיטת אילינוי שפורסם לאחרונה בחן את הרגלי רישום האנטיביוטיקה של רופאי שיניים. המחקר נערך בעקבות שינוי ההנחיות בארצות הברית למתן אנטיביוטיקה כטיפול מונע לפני טיפולי שיניים לאוכלוסיות בסיכון. טיפולי שיניים עשויים להוביל ל"שחרור" חיידקים לזרם הדם, ועל כן מקובל לתת טיפול אנטיביוטי מניעתי למטופלים בסיכון. האוכלוסייה המוגדרת "בסיכון" היא של חולי לב, העשויים לפתח דלקת בקרום הלב. בעבר, גם מטופלים אשר עברו החלפת מפרקים הוגדרו כקבוצת סיכון, אך לפי ההנחיות המעודכנות אין עוד צורך בטיפול מונע באוכלוסייה זו.

המחקר בדק אם רופאי שיניים נצמדים להנחיות רישום האנטיביוטיקה. לשם כך בחנו החוקרים מרשמים שנתנו רופאי שיניים בשנים 2015-2011, ובדקו אם המטופלים אשר קיבלו טיפול אנטיביוטי מונע אכן סובלים ממחלת רקע לבבית המצדיקה את המרשם. החוקרים הופתעו לגלות כי ברוב המכריע של המקרים (81 אחוזים) השימוש באנטיביוטיקה היה שגוי, וחסר הצדקה רפואית.

החוקרים הופתעו מאחוז המרשמים המיותרים בקרב רופאי השיניים, הגבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של רופאים אחרים. לדבריהם, בעוד שכלל ציבור הרופאים נתון לעיתים ללחץ לרשום אנטיביוטיקה מצד המטופלים, רופאי שיניים נתונים ללחץ מפתיע גם מצד רופאים אחרים – אורתופדים שאינם מעודכנים או אינם נצמדים להנחיות החדשות, וממליצים לרופאי שיניים לטפל באנטיביוטיקה במטופלים עם רקע אורתופדי מסוים. ואולם, יש גם סימנים מעודדים: החוקרים הבחינו כי בשנים האחרונות של המחקר חלה ירידה קלה בשיעור המרשמים השגויים, עובדה המרמזת כי עבודת הסברה והטמעה טובה משפיעה על הרופאים.

80 אחוז מהאנטיביוטיקה שנמכרת בארצות הברית מיועדת לשימוש מונע בחיות משק. פרות ברפת | צילום: Shutterstock
80 אחוז מהאנטיביוטיקה שנמכרת בארצות הברית מיועדת לשימוש מונע בחיות משק. פרות ברפת | צילום: Shutterstock

עמידוּת ישר מהמשק

נוסף על השימוש הרפואי, גם בעולם החקלאות יש שימוש נרחב באנטיביוטיקה. מתוך כלל החומרים האנטיביוטיים הנמכרים בארצות הברית, כ-80 אחוזים משמשים בענף החקלאות, לרוב באופן מניעתי, כדי למנוע מהחיות זיהומים. בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות כי השימוש הנרחב באנטיביוטיקה בחיות משק אחראי במידה רבה להתפתחות העמידות בזני חיידקים הפוגעים גם בבני אדם. לכן, מדינות רבות החלו להגביל את השימוש באנטיביוטיקה בתחום החקלאות, וב-2006 אסר האיחוד האירופי על הוספת אנטיביוטיקה למי השתייה ולמזון של החיות. כמו כן, ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בקריאה לחקלאים להפסיק את השימוש המניעתי באנטיביוטיקה, בעקבות מחקר שהדגים כי הפחתה במתן מניעתי של אנטיביוטיקה לחיות מובילה לירידה בהתפתחות זנים עמידים. על פי הנחיות הארגון, חיות בריאות אינן צריכות לקבל אנטיביוטיקה, ואילו כאשר חיה חולה, יש ליטול ממנה דגימות, לאבחן את החיידק מחולל המחלה ולטפל בהתאם ובאופן נקודתי.

כדי להתמודד עם השימוש המופרז והמיותר באנטיביוטיקה, השיק ה-CDC לפני שנים אחדות מסע פרסום בכותרת "להשתמש באנטיביוטיקה בחוכמה" (Get Smart About Antibiotics). במסגרת הקמפיין מתקיים מדי שנה שבוע מודעות לשימוש מבוקר באנטיביוטיקה, שבמהלכו הארגון מגביר את המודעות לחשיבות השימוש הנכון באנטיביוטיקה ומרענן את ההנחיות. כמו כן, ה-CDC מספק מידע וחומרי הסברה הן לציבור הרחב והן לחקלאים ולרופאים. הארגון האמריקאי למחלות זיהומיות (IDSA) לוקח גם הוא חלק בפיתוח תוכניות שנועדו לצמצם את השימוש המיותר באנטיביוטיקה. תוכניות אלו מתמקדות בעיקר בהעלאת המודעות, הן בקרב הרופאים והן בקרב המטופלים.

כלל המחקרים מדגימים שמודעות לבעיה וקביעת קווים מנחים וכללים נוקשים מביאות לירידה בשימוש המיותר באנטיביוטיקה, ובאופן ישיר, לירידה בהתפתחות זני חיידקים עמידים. רופאים וחקלאים מחוייבים להתעדכן בהנחיות ולשנות את אופן פעולתם בהתאם, אך גם לנו יש תפקיד חשוב בהקטנת השימוש המיותר באנטיביוטיקה. למשל, אפשר להשתדל לרכוש בשר מחיות שגודלו ללא שימוש באנטיביוטיקה מניעתית, ולשמוע בעצת הרופאים במקום להתעקש על קבלת מרשם אנטיביוטי, אשר במקרים רבים עשוי להיות מיותר.

0 תגובות