מדוע נוצרות צלקות?

למרות הקונוטציה השלילית שלהן, לצלקות חלק חשוב ביותר בתהליך הריפוי והאיחוי של פצעים. אנו רגילים לחשוב על צלקות כעל סימנים שנותרים על עורנו, אך רקמה צלקתית יכולה להיווצר גם ברקמות פנימיות בגוף, לדוגמה אחרי ניתוח או התקף לב שגם בהם יש פגיעה ברקמות ובאיברים. פגיעה ברקמות הגוף גורמת להפסקה ברציפות הרקמה ולהפעלת מנגנוני תיקון ואיחוי הנזק שנוצר.

בפציעה עורית שאינה שטחית, כלומר כזו המערבת שכבות פנימיות של העור ופגיעה בכלי דם, תהליך ריפוי הפצע מתחיל בקרישה ובעצירת הדימום על ידי טסיות הדם והתכווצות כלי הדם. תאים ממערכת החיסון, שמטרתם למנוע זיהום ולסייע בסילוק שאריות התאים מאזור הפציעה, נמשכים אל הפצע. בהמשך גם מגויסים תאי סיב (פיברובלסטים), שהם תאים המייצרים סיבי קולגן שיש לו תפקיד מכריע ביצירת הרקמה הצלקתית.

חלבון הקולגן הוא אחד המרכיבים הטבעיים של העור, והוא שמקנה לו את חוזקו ואת קשיחותו. הצלקת נוצרת באמצעות חידוש של סיבי הקולגן, ההופכים את הפצע לעמיד יותר. הקולגן החדש מסייע ביצירת רקמת עור חדשה ורציפה הסוגרת את הפצע ומונעת חדירה של גורמים מזהמים.

הצלקת שנוצרת מוגבלת לאזור הפצע. היא שונה בהרכבה, בצורתה, בצבעה ובמרקמה מהעור שסביבה ולכן בולטת לעין. בשלבים הראשונים הצלקת יכולה להיות מגורה, עבה ומגרדת, ומכיוון שכמות סיבי הקולגן גבוהה יותר זקיקי שיער ובלוטות זיעה אינם מתפתחים בצלקת. בהמשך, כחלק מתהליכי ההתחדשות, הגוף מנסה להחזיר את הרקמות לצורתן ולתפקודן המקוריים. בין היתר, חוזר שיווי המשקל בין ייצור הקולגן לבין פירוקו, יש התארגנות מחדש של הסיבים והצלקת מתעדנת. תהליך זה של עיצוב מחדש יכול להימשך זמן רב, ולעתים יעברו שנים שבמהלכן צורתה וצבעה של הרקמה הצלקתית משתנה.

ריפוי לא מושלם

במצבים שבהם נוצרים יותר מדי סיבי קולגן ואין הרס של העודף, תהליך הריפוי משתבש ויכולות להיווצר צלקות חריגות (פתולוגיות). צלקות אלה מתאפיינות בצמיחת יתר שלעתים מופיעה אף מעבר לגבולות אזור הפציעה (צלקת קֵלוֹאידית), הן אדומות ובולטות במיוחד ויכולות להיות מוגבהות מעל העור (צלקת היפרטרוֹפִית). צלקות שאינן תקינות נוטות להתפתח אצל ילדים ואנשים צעירים בני 10 עד 30, שאצלם מתקיימים תהליכי ריפוי מהירים המעלים את הסיכוי לריפוי "יתר" ולייצור מוגבר של קולגן. נמצא גם שאנשים שגון עורם כהה הם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות צלקת לא רגילה.

עומק הפצע ומקומו יכולים גם הם להשפיע על הצלקת הנוצרת. למשל, פציעות באזורים כמו הברך או המרפק, שבהם העור זז הרבה, יובילו ליצירת צלקות שאינן תקינות. גורמי שפוגעים ביעילות תהליך ההחלמה הם עישון ומחלות כרוניות כמו סוכרת.

למרות העובדה שטרם התגלו גן מסוים או מוטציה האחראים לכך, חוקרים מאמינים שלהתפתחות צלקת פתולוגית ישנה נטייה גנטית מורשת. אחד הרמזים לכך הוא שבקרב קבוצות אתניות מסוימות, כמו אפרו-אמריקאים וסינים, הן מופיעות בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסיות אחרות. מחקר מקיף בתחום גילה שבמשפחות שבהן נצפו מקרים של צלקות פתולוגיות נמצא דפוס תורשה מדור לדור, שיכול לנבוע ממעבר גנטי של תכונה שעוברת בצורה כזו. בתאומים זהים נמצא שיש סיכוי גבוה ששניהם יפתחו צלקת שאינה תקינה כתוצאה מפגיעה, דבר שיכול להעיד על קשר גנטי.

מניעה וטיפול

האקדמיה האמריקאית לרפואת עור (AAD) ממליצה על כמה דרכים למזער ולצמצם את הסיכון להיווצרות צלקת. ראשית, בשלבים הראשונים של ריפוי הפצע חשוב לשמור על היגיינת הפצע ולנקות אותו מדי יום. הרחקת החיידקים ממנו מסייעת לתהליך ההחלמה ומפחיתה את הסיכון להיווצרות צלקת לא תקינה. המלצה נוספת היא להימנע מחשיפה לשמש, מכיוון שיכולה להיות לה השפעה שלילית על תהליך הריפוי והיא גם עלולה לגרום בהמשך לפיגמנטציה עודפת של הרקמה הצלקתית.

שמירה על הלחות באזור הפצע חשובה מאוד, ולמטרה זו אפשר להשתמש בג'ל וזלין בזמן ריפוי הפצע וגם בג'ל סיליקון או יריעות סיליקון לאחר מכן. הג'ל מורכב משרשראות ארוכות של פולימר סיליקון. מנגנון הפעולה אינו ברור לגמרי, אך מחקרים הראו ששימוש בו יכול להיות יעיל במניעת התפתחות צלקת שאינה תקינה בקבוצות גיל שונות. החוקרים מציעים שהוא מעלה את רמת הלחות של האזור ומרכך אותו, ובכך מסייע לתהליך הריפוי. בנוסף מציעים החוקרים כי ייתכן שהשימוש בג'ל גורם לעלייה ברמת החלבון קולגנאז המצוי בתאי העור ומפרק את סיבי הקולגן העודפים. תכשירים כאלה משמשים טיפול מניעתי לפני הופעת הצלקת וגם לאחר שהיא כבר נוצרה. 

חשוב להדגיש שהפעולות למניעת היווצרות צלקת שאינה תקינה והשימוש בתכשירי ג'ל שונים אינם מבטיחים פתרון מלא לכל אחד. אופי הפציעה וגורמי הסיכון השונים מצריכים בחינה של כל מקרה לגופו והתייעצות עם גורם מקצועי בעת הצורך. כך או כך, במהלך הזמן הצלקת שנוצרה יכולה להיטשטש באופן טבעי או טיפולי ולהיראות פחות בולטת, אך היא לא תיעלם לגמרי אף פעם. כיום אין טיפולים המעלימים צלקות, ונראה שהדרך הטובה ביותר להימנע מהן היא לא להיפצע מלכתחילה.