גם נהגים בריאים וערניים נוטים להירדם אחרי חצי שעה על ההגה. מה הפתרון? אולי הרעדה יזומה של הכיסא
נהיגה בשעת עייפות עלולה להיות קטלנית. עייפות והירדמות על ההגה הן בין הסיבות העיקריות לתאונות דרכים, מה גם שנראה כי מספר התאונות שנגרמות בפועל מעייפות עולה על מספרן המדווח. בשנת 2017 לבדה התרחשו בישראל כ-13 אלף תאונות דרכים עם נפגעים, מהן 323 תאונות קטלניות. קשה להעריך כמה מהן נגרמו מהירדמות על ההגה, שכן הרבה פעמים אין די ראיות לסיבת התאונה, ורוב הנהגים אפילו לא מודעים לכך שנרדמו.
חוקרים מאוניברסיטת RMIT במלבורן ניסו להבין מדוע אנחנו נרדמים בזמן נהיגה ברכב, אפילו אם התחלנו את הנסיעה ערניים לגמרי. צוות המחקר, בראשות סטיבן רובינסון (Robinson), שיער שהסיבה לכך קשורה לתנודות המכונית בזמן הנסיעה.
כדי לבדוק את זה בנו מכשיר הדמיה (סימולטור) ובו העתק שלם של תא הנהג במכונית, במטרה לשחזר את חוויית הנהיגה, כולל מסך גדול שהציג סימולציית נהיגה לבחינת ערנות הנבדקים. את מושב הנהג יכלו החוקרים להרעיד בתדירות נמוכה של 7-4 הרץ, מנעד תדרים דומה לזה שאנו חווים בזמן נהיגה. הרטט הזה תואם גם את תדרי התטא של המוח, שמקושרים למצבי שינה וערנות.
במחקר השתתפו 11 גברים וארבע נשים, שהתבקשו לישון שבע שעות בלילה בחמשת הלילות שקדמו לניסוי ולהימנע מצריכת אלכוהול, משקאות שמכילים קפאין או תרופות מרדימות ביממה שלפני הניסוי. כל משתתף נבחן פעמיים על מכשיר ההדמיה, פעם אחת עם התנודות ופעם אחת בלעדיהן, במשך כשעה בכל פעם. במהלך המבחן הוצגה על המסך תוכנית נהיגה בכביש דו-נתיבי, במהירות נסיעה קבועה.
לפני תחילת הניסוי ובתום השעה התבקשו המשתתפים לדרג את רמת העייפות שלהם. בנוסף, כדי לקבל מדד אובייקטיבי של רמת העייפות של המשתתפים עקבו החוקרים אחר קצב פעימות הלב שלהם, שמעיד על פעילות מערכת העצבים שלהם. כשאנחנו עייפים קשה לנו לבצע משימות כמו נהיגה, כך שמערכת העצבים מנסה לפצות על זה בשינויי דופק שיכולים להעיד על נמנום.
תוצאות המחקר הראו שתנודות יציבות בתדרים נמוכים, כמו אלה שאנחנו חווים בזמן נהיגה, מעודדות בהדרגה ישנוניות גם אצל אנשים ערניים ובריאים. תוך רבע שעה מתחילת המבחן עם התנודות, מדדי השתנות קצב הלב ודירוג העייפות של המשתתפים הראו שהם מתחילים להפגין סימני נמנום, ובתוך חצי שעה הם כבר נדרשו למאמץ ניכר כדי לשמור על ערנות.
האם הרעידות העדינות של המכונית הן שמרדימות את הנוסעים וגם את הנהג? סימולטור הניסוי | צילום: אוניברסיטת RMIT
רטט של ערנות?
החוקרים משערים שבמהלך הנסיעה המוח מסתנכרן עם תנודות המכונית ושוקע בשלב מוקדם של שינה. זה גם יכול להסביר מדוע קל לנוסעים, לפחות חלקם, להירדם בנסיעות ארוכות. תוצאות המחקר אמנם משמעותיות, אך הן מבוססות על 15 משתתפים בלבד. החוקרים מקווים להרחיב בעתיד את המחקר לקבוצות גדולות יותר של משתתפים ולטווחים נוספים של תדרים.
"ממצאי המחקר שלנו מרמזים שאולי יש תדרים מסוימים של תנודות שעשויים להשפיע דווקא בצורה הפוכה על הנהגים ולעזור להם לשמור על ערנות בזמן הנהיגה", אומר רובינסון, "לכן אנחנו רוצים לבחון מגוון רחב יותר של תדרים, ואולי אף להציע ליצרניות הרכב לשלב את הרטיטות המועילות הללו במכוניות שלהם".
פתרון אחר לבעיית ההירדמות בנהיגה עלה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. צוות מחקר בראשות דוד שנער בחן את ההשפעה של מערכת שאלונים אינטראקטיבית על רמת העייפות של נהגים. לצורך כך הם השתמשו במעבדה מתקדמת להדמיית נהיגה שכללה מכשיר הדמיה נייח.
במהלך הדמיית הנהיגה השמיעה המערכת למשתתפים שאלות מרובות ברירה, והם נדרשו לענות עליהן בלחיצה על כפתור שהותקן במקום נוח על ההגה. המטרה הייתה ליצור אינטראקציה עם הנהג, לעכב את תסמיני העייפות ולהעלות את הערנות שלו.
גם פה בדקו החוקרים את העייפות של המשתתפים על ידי מעקב אחר קצב פעימות הלב ודירוג מידת העייפות בידי המשתתפים בתחילת ההדמיה ובסופה. תוצאות המחקר הראו שלמערכת האינטראקטיבית הייתה השפעה חיובית על ערנות המשתתפים, שדיווחו כי חשו עניין רב ומוטיבציה גבוהה להמשיך בנהיגה.
אז ייתכן שבעתיד ננהג במכוניות עם כיסא רוטט בתנודות מעוררות, ונשחק תוך כדי כך טריוויה עם מערכת שאלונים אינטראקטיבית. גם אם זה עשוי להישמע לנו מוזר, העיקר שנישאר ערניים על ההגה.