קרה אסון והמעלית שאתם נוסעים בה החלה ליפול. האם יש טעם לנסות לקפוץ בתוכה רגע לפני שתפגע בקרקע?

דמיינו את המצב הבא: אתם הולכים לבקר חברים שגרים בקומה העליונה של בניין מגורים גבוה. בסוף מגיע הזמן ללכת. אתם אומרים יפה שלום ונכנסים למעלית. הדלתות נסגרות לאיטן ואתם מתחילים לרדת. לפתע פתאום נשמע קול פקיעה עמום מעליכם, הבטן שלכם מתהפכת ואתם מבינים שהמעלית צונחת במהירות למטה – ואתם בתוכה. מה תעשו?

אז נכון, במעליות מודרניות יש אמצעי בטיחות רבים שנועדו למנוע את הסכנה הזאת בדיוק, אבל מתברר שאנשים רבים עדיין שואלים את עצמם את השאלה הזאת. התשובה הנפוצה היא "נקפוץ למעלה ברגע האחרון" לפני שהמעלית תפגע בקרקע. הרעיון נחמד, אבל כפי שנבין בהמשך, לא מאוד יעיל.

ככל הנופלים מגובה רב יותר, לקפיצה במקום יש השפעה יחסית קטנה יותר על מהירות הפגיעה | איור: יונתן שפירא
ככל שנופלים מגובה רב יותר, לקפיצה במקום יש השפעה יחסית קטנה יותר על מהירות הפגיעה | איור: יונתן שפירא

שאלה של גובה

נניח לצורך הפשטות שהמעלית (ואתם בתוכה) נופלת ללא חיכוך עם האוויר או עם דפנות הפיר. במצב כזה שניכם מאיצים יחד מטה בתאוצה שגדלה ב-10 מטר לשנייה (או 36 קילומטר לשעה) בכל שנייה. לדוגמה, אחרי 3 שניות נפילה מהירותכם תהיה 30 מטר לשניה (או 108 קמ"ש). ככל שתתחילו ליפול מקומה גבוהה יותר כך יגדלו גם משך הנפילה ומהירות הפגיעה בקרקע.

נניח גם שאתם יכולים להעריך בדיוק את זמן הקפיצה הנכון, ולקפוץ כך שמהירותכם יחסית לקרקע תהיה קטנה ככל האפשר בעת פגיעת המעלית. אחרי הכל, אם תקפצו מוקדם מדי תפגעו בתקרה ותינתזו ממנה חזרה למטה. בנוסף נניח שאתם אתלטים מצטיינים שמסוגלים לקפוץ אנכית ממנוחה לגובה של 70 ס"מ, ששקול למהירות אנכית בעת הניתוק מהקרקע של בערך 3.7 מטר לשנייה. בפועל הנתון הזה נכון עבור קפיצה מקרקע יציבה, אך יעילות הדחיפה נמוכה משמעותית במעלית צונחת, שבה תרגישו שאתם רק נוגעים ברצפת המעלית ולא עומדים עליה בכל כובד משקלכם (בסרטון הזה יעילות הדחיפה מוערכת בכ-70 אחוז מהיעילות של דחיפת קרקע יציבה). לכן תוכלו להפחית ממהירות הנפילה של המעלית רק כשני מטר לשנייה לכל היותר.

למרבה הצער, זה לא יספיק כדי להציל אתכם. ראשית, זמן התגובה האנושי לגירויים בלתי צפויים הוא 1.5 שניות ואילו גובהה של קומה טיפוסית בבניין עומד על כשלושה מטרים. ב-1.5 השניות הראשונות לנפילה תעבור המעלית הצונחת קצת יותר משלוש קומות, כך שאין סיכוי שתספיקו להגיב בזמן לנפילה מקומה 3 ומטה.

ככל שנופלים מגובה רב יותר, לקפיצה במקום יש השפעה יחסית קטנה יותר על אנרגיית הפגיעה | איור: יונתן שפירא
ככל שנופלים מגובה רב יותר, לקפיצה במקום יש השפעה יחסית קטנה יותר על אנרגיית הפגיעה | איור: יונתן שפירא

קפיצה מוצלחת

קופץ מוצלח יצליח כאמור לגרוע כשני מטר לשנייה ממהירות הנפילה שלו, כך שמהירות הפגיעה תקטן לכל היותר ב-15 אחוז בנפילה מהקומה השלישית, ועוצמת המכה תפחת ברבע לכל היותר. זה שיפור לא מבוטל בגבהים נמוכים, אך ההפחתה היחסית בעוצמת המכה יורדת ככל שנופלים מקומה גבוהה יותר. זה נובע מכך שמהירות הפגיעה שלנו גדלה ככל שניפול מקומה גבוהה יותר, אך היכולת שלנו לצמצם אותה קבועה ולכן תהיה פחות ופחות אפקטיבית ככל שמשך הנפילה ארוך יותר. כלומר ככל שניפול מקומה גבוהה יותר כך ישנה פחות אם קפצנו במעלית או לא.

היחס בין גובה הנפילה לבין הגובה (בקומות) שנרגיש בפועל אם נקפוץ במקום. באזור האדום סיכוי ההישרדות אפסי | איור: יונתן שפירא
היחס בין גובה הנפילה לבין הגובה (בקומות) שנרגיש בפועל אם נקפוץ במקום. באזור האדום סיכוי ההישרדות אפסי | איור: יונתן שפירא

לשכב על המזוודה

מחקרים רפואיים בחנו את סיכויי ההישרדות מנפילה מגבהים משתנים: נפילות מגובה של שמונה קומות ומעלה הסתיימו תמיד במוות, ואילו ילדים שנפלו מקומה 3 ומטה שרדו כולם (למעט אי אלו אנקדוטות שסותרות את הסטטיסטיקות המחקריות).

אם כן, נתייחס לקומה השמינית בתור סף שממנו ומטה עוד אפשר לשרוד נפילה בתוך מעלית. אם נחשב את "הקומה בפועל" שממנה ניפול אם נקפוץ בזמן,  נראה שאין טעם אפילו לנסות לקפוץ בנפילה מהקומה העשירית ומעלה. בנפילה מקומות נמוכות יותר קפיצה תוכל להפחית את עוצמת המכה שנקבל בכ-25-15 אחוז, בתנאי שהצלחנו לתזמן אותה במדויק ואנחנו קופצים גבוה כמו כדורסלן מקצועי. כלומר האפקט של הקפיצה יהיה חלש בכל מקרה.

מה מומלץ לעשות בכל זאת? הסרטון המצורף למטה נותן כמה המלצות: למשל אם יש לכם תיק גדול או מזוודה, שיכבו עליהם והניחו להם לספוג חלק מעוצמת המכה. בנוסף, עמידה בברכיים כפופות תגרום למרבית הזעזוע להיספג בהן וכך תספק הגנה רבה יותר לאיברים חיוניים.

מה אפשר לעשות אם נופלים עם המעלית? צפו בסרטון של Debunked (באנגלית): 

2 תגובות

  • 22

    אולי להתלות על וו כלשהו?

    האם זה לא יעמעם את הזעזוע? אולי זה רעיון להוסיף בכל תא מעלית גם מוט כלשהו להתלות עליו..

  • יונתן

    היי 22,

    היי 22,
    עצם ההיתלות לא תמנע זעזועים, אלא רק תעביר אותם למקום אחר, למתקן שאנחנו נתלים ממנו. אם נימצא חס וחלילה במעלית נופלת, אנחנו נאיץ לכיוון הקרקע (של פיר המעלית, לצורך העניין) והמהירות שנצבור יחד עם המעלית צריכה בסוף להיבלם על ידי *משהו*. אתה צודק שהיתלות, לצורך העניין, מרתמה על חבל בנג'י קצר מאוד תפחית מעוצמת המכה שנקבל (בדומה לרעיון שמופיע בכתבה על כיסוי הרצפה בתיקים). אבל אי אפשר לעקוף את העובדה שבעת פגיעת המעלית בתחתית פיר המעלית *משהו* צריך לבלום אותנו. אם ננסה להיתלות על מוט עם הידיים, רוב הסיכויים שלא יהיה לנו מספיק כוח כדי להחזיק אותו (אולי נשבור את הידיים במקום את הראש...). יונתן