גובה הצמרות לא ממש משנה לג'ירפות, וגם לא התחרות על לב הנקבות. אז למה האבולוציה יצרה את מבנה הגוף המשונה שלהן? אולי פשוט כדי להתקרר

מדוע לזברה פסים? איזה יתרון נותן החדק לפיל? על שאלות כאלה מדענים מנסיים לענות באמצעות תיאוריות אבולוציוניות. תורת האבולוציה של דרווין טוענת שתהליך ההתאמה של יצורים חיים לסביבתם אינו פוסק לעולם. המנוע העיקרי המניע את התהליך הוא הברירה הטבעית, שבה תכונות תורשתיות שמעניקות לפרט יתרון הישרדותי בסביבה שבה הוא חי יעברו לדור הבא ויתפשטו באוכלוסייה.

אחד היצורים המרתקים מבחינת ההתפתחות האבולוציונית הוא הג'ירפה, אותו יצור ארוך רגליים וצוואר שמגיע לפעמים עד לגובה של חמישה מטרים. אבל מה גרם לג'ירפה לפתח צוואר ארוך כל כך?

בעבר רווחה הסברה שהג'ירפות ארוכות הצוואר נהנו מיתרון הישרדותי על פני אחיותיהן הנמוכות מהן, שכן הן הגיעו בקלות לעלים בצמרות העצים, במקום שאוכלי עשב אחרים לא יכלו להגיע אליו. אולם התיאוריה הזאת בעייתית. ראשית, לא כל הג'ירפות גבוהות באותה מידה, ונקבות או פרטים צעירים אינם מגיעים לצמרות העצים, אך לא נראה שהם סובלים מחיסרון משמעותי. שנית, חוקרים מצאו כי מבחינה אבולוציונית, בזמן שחלף מאז הופעת האב הקדמון והנמוך של הג'ירפה עד ימינו, לא היו מספיק תקופות של מחסור במזון שיעודדו את התפתחות הצוואר הארוך.

תיאוריה אחרת טענה שצוואר ארוך וראש גדול מעניקים לפעמים יתרון לזכרים בקרבות על לב הנקבות, אולם גם הקביעה הזאת הופרכה בשנים האחרונות.

כדאי לזכור שלצוואר הארוך יש גם מחיר לא פשוט. לדוגמה, בשל צווארה הארוך לחץ הדם של הג'ירפה הוא הגבוה ביותר בטבע, אחרת לא יכלה להוביל דם למוח. המצב הזה יוצר בעיות כשהג'ירפה מכופפת את ראשה לשתות, מכיוון שכאשר הראש נמצא מתחת ללב, לחץ הדם עולה בצורה מסוכנת. כדי למנוע מכלי דם להתפוצץ מהלחץ הגבוה יש בצוואר שלה שסתומים שמונעים הובלת דם  בלחץ גבוה למוח בזמן ההתכופפות.

ואולי זה משהו אחר?

השערה נוספת טענה שהיחס הגבוה בין שטח הפנים למשקל הג'ירפות מאפשר להם להתמודד טוב יותר עם החום באזורי הסוואנה שבהם הן חיות. פריסת משקל הגוף שלהן על פני סנטימטרים רבים מאפשרת להן לנדף חום בצורה טובה יותר וכך להתקרר.

מחקר חדש בדק את הטענה הזאת על שישים ג'ירפות בזימבבואה. החוקרים מדדו את שטח הפנים של כל חיה ואת החלקים השונים בגופה, ובכלל זה הראש והצוואר, הגוף מרכזי והרגליים קדמיות, וברגליים אחוריות. כמו כן העריכו את המשקל של חלקי גופה השונים ומכך הסיקו את היחס בין שטח הפנים למשקל.

החוקרים הופתעו לגלות שהיחס בין שטח הפנים למשקל של כל גופה של הג'ירפה היה דומה לזה של חיות "עגלגלות" כמו פרות.  אולם כשבחנו בנפרד את חלקי הגוף השונים שלה מצאו כי היחס הזה גבוה מאוד בצוואר ובראש וברגליים האחוריות.

במסקנותיהם ציינו החוקרים כי מכיוון שגוף הג'ירפה נמצא מתחת לגובה העצים בצל, אין לה צורך ביכולת נידוף חום גבוה באזורים האלה. לעומת זאת, הצוואר והראש חשופים לשמש, ולכן היחס הגבוה בין שטח הפנים למשקל מאפשר נידוף טוב של חום בחלקי הגוף האלה.

יתרון זה עלול להפוך לחיסרון בשל האזור הגדול יחסית החשוף לקרינת השמש ויכול להעלות את חום גופה. אולם מחקר קודם כבר שהראה שהג'ירפות נוטות לכוון את פניהן אל השמש במהלך היום. החוקרים מציעים לפיכך את האפשרות שהתנוחה הזאת, שמסתירה מהשמש את החלק הרחב של הצוואר, מצמצמת את קליטת החום. אם כן, השילוב של המבנה הפיזי, שמאפשר נידוף יעיל של חום, עם התנהגות שמצמצמת את חשיפת גוף הג'ירפה לקרינה החזקה, מסייע לג'ירפה להתקרר בסוואנה החמה.

המחקר ממחיש שלא תמיד ההסבר הפשוט ביותר הוא בהכרח הפירוש הנכון להבנת האבולוציה של בעלי חיים, ולפעמים יש לחפש תשובה מורכבת יותר. קשה גם לדעת אם ההסבר שנותנים החוקרים הוא סוף פסוק בדיון על אורך הצוואר של הג'ירפה. לדוגמה הוא לא מסביר מדוע לא פיתחו הג'ירפות יכולת ישיבה, שתצמצם עוד יותר את החשיפה לשמש? הדיון בנושא יימשך בוודאי עוד שנים רבות.

8 תגובות

  • נועם

    האם התארכות הצוואר בתאריך אבולוציוני היא סבירה?

    בצוואר הג'ירפה יש מערכות רבות: דם, עצבים, עצמות... שנבנות על ידי גנים רבים.
    איך ייתכן הסתברותית שבכל הגנים האלו אירעו סימולטנית מוטציות להתארכות?

  • ק.

    כן, היא סבירה בהחלט אם יודעים קצת ביולוגיה...

    ישנם גנים מרכזיים אשר מבקרים את ההפעלה של גנים רבים אחרים. שינוי קטן בגן כזה יכול לייצר שינוי משמעותי בגוף כאשר כל המערכות עדיין מתואמות. קרא עוד כאן:
    https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4135904,00.html

  • אמיר

    תיקון חשוב-האבולוציה לא יצרה את צוואר הגירף אלא אלוהים

    שינויים בבעלי חיים מזמן הבריאה בהחלט אפשריים ,השפעות של מזג אוויר,שינויים גנטיים,תנאי סביבה,אולם הבריאה היא פרי יצירה אלוקית.

  • ק.

    תיקון הרבה יותר חשוב - האדם יצר את אלוהים

    בני אדם יצרו את אלוהים כאשר היו בורים ומפוחדים מפעילות הטבע שסבב אותם. הצורך הבוער של בני אדם לתת פשר למציאות שסביבם מצא פתרון בדמות ישויות על טבעיות שמנהלות כביכול את היקום. המצאה זו איפשרה תיווך כלשהו בין האדם והטבע, כי כעת ניתן היה לבצע משא ומתן מול אותה ישות ולחתום על הסכמים לפיהם בני האדם ממלאים אחר "רצונותיה" של אותה ישות, כאשר האמונה היא שריצויה של אותה ישות ייטיב עם בני האדם. עם הזמן ובמיוחד עם הופעת המחקר המדעי, התופעות הטבעיות החלו להתברר והתובנות אותן השיגו בני אדם שחקרו את סביבתם איפשרו שליטה טובה יותר על חייהם מחד וגם העברת תכונותיה ו"סמכויותיה" של הישות הדמיונית למישורים יותר ערטילאיים אך ההסכם נותר בעינו - המאמינים ינסו לרצות את אותה ישות דמיונית (כלומר את הדרישות שמכתיבים נציגיה האנושיים של אותה ישות דמיונית אשר כביכול דוברים בשמה) כאשר הישות הדמיונית מצופה לדאוג למאמינים. אלא שכאן נוצרה בעיה, שכן המאמינים המשיכו לסבול במידה דומה (ולפעמים גדולה בהרבה) מבני אדם אחרים אשר ניסו לרצות ישויות דמיוניות אחרות, או כאלה שלא ניסו לרצות אף יישות דמיונית. כדי להתמודד עם הדיסוננס שנוצר, אשר איים על האמונה ביישות הדמיונית, המציאו דובריה של היישות הדמיונית פטנט גאוני - הרווח על ריצויה של היישות הדמיונית לא יתקבל במהלך חייהם של המאמינים אלא רק לאחר מותם. היות ואף מאמין לא יכול לאשר אם הוא אכן יקבל 72 בתולות, או כל טובת הנאה אחרת, לאחר שריצה את הישות הדמיונית בה הוא מאמין, התקבל מנגנון פשוט בו המאמינים יכולים להתמיד להחזיק באמונתם גם כאשר כל ההתרחשויות בסביבתם מצביעות במקרה הטוב על אי קיומה של היישות הדמיונית. עובדה זו בשילוב ההבניה החברתית שעוברים ילדים רכים וחסרי הגנה על ידי דמויות הסמכות בסביבתם בדבר אמיתותה של אותה יישות דמיונית, משלימה את קירות הכלא האינטלקטואלי בו לכוד המאמין ומנטרלת את הסקרנות והספקנות הבריאה שקיימת בכל הילדים באופן טבעי, ומביאה לכך שהכלא ייתפס על ידי חלק מהמאמינים כאילו היה בית מוגן.

  • ק.

    לנשק את יחזקאל

    https://www.hofesh.org.il/articles/god/kiss.html

  • הרצל

    אלוהים גם הטמין את עצמות

    אלוהים גם הטמין את עצמות הדינוזאורים כדי לבלבל אותנו. רק שאלוהים גם ברא לנו מוח שנחשוב.......

  • ד"ר יוסי באומהקר

    "למה" במדע

    תודה על המאמר המחכים. יחד עם זאת יש להיזהר בשימוש במילת השאלה "למה" במדע. בעיקרון המדע יכול לתאר "מתי?" "איך?" "באיזו תכיפות?" וכד', אבל באטח שלא "למה?".
    למה יש לנו חמש אצבעות בכל יד? תשובה לכך יכולה להתבסס על היתרון בחמש אצבעות לעומת ארבע למשל או אפילו לעומת 6, אבל תשובה כזו תענה על השאלה: "מהו היתרון בחמש אצבעות בכל יד?".
    מאמר זה לא עונה לשאלה "למה יש לג'ירפה צוואר ארוך?" אלא "מה היתרון שמעניק צוואר ארוך לגי'רפה"?
    תודה

  • הויקיפד השלישי

    סתם השערות הזויות שמתבדות כל

    סתם השערות הזויות שמתבדות כל חודשיים...