התיאוריה של צ'רלס דרווין על הברירה הטבעית ומוצא המינים נחשבת אחת מהתרומות החדשניות והחשובות ביותר של המדע המודרני. עם זאת, כשהועלתה לראשונה בשנת 1859 היא עוררה סערה בקהילה המדעית ונדחתה אפילו על ידי אלה שקיבלו את הרעיון הכללי של האבולוציה. גם כיום יש אנשים שמתנגדים לה. מדוע התיאוריה כה הטרידה אז בני זמנה ולמה גם בימינו היא מעוררת עדיין התנגדות?

תורת האבולוציה מסבירה את מגוון המינים הרחב שקיים בטבע כתהליך של התפתחות ושינוי, שהסביבה ממלאת בו תפקיד מפתח. דרווין הגה את הרעיון בסוף שנות ה-30 של המאה ה-19, לאחר חזרתו ממסע בספינת הסקר "ביגל". במשך למעלה מעשרים שנה הוא עבד בבידוד יחסי, אסף ממצאים בשקדנות ונמנע מלפרסם אותם בטרם עת. מאמר שכתב החוקר בן דורו אלפרד ראסל ואלאס בשנת 1858, שהעלה רעיונות דומים, דחף אותו לזרז את פרסום ספרו "מוצא המינים" שבו פרש את יסודותיה של התיאוריה. 


צ'ארלס דרווין   (1809-1882)  תמונה: המוזיאון להיסטוריה של הטבע, לונדון

 

כיום תורת האבולוציה של דרווין מקובלת כהסבר הטוב ביותר והמבוסס ביותר לעולם החי המגוון המוכר לנו כיום. דרווין לא היה הראשון שהעלה את הרעיון של התפתחות הדרגתית כהסבר למגוון המינים הטבע. אבל גם אם הרעיון הכללי של אבולוציה לא היה חדש לחלוטין, התיאוריה שלו היתה חדשנית בבירור, וחוללה סערה גדולה.

המקוריות של דרווין

מה הייחוד של דרווין? מהו התהליך שהוביל אותו לפתח את התיאוריה? היסטוריונים שנברו בכתביו העלו שהוא ניגשלטפל בשאלה בדרך שונה באופן משמעותי מקודמיו. דרווין התעניין בנושאים מדעיים שחוקרי טבע אחרים לא ייחסו להם חשיבות רבה. היצירתיות שלו התבטאה בכך שהוא שילב בין תובנות מתחומים שונים לתיאוריה אחת רחבה.

החיפוש אחר הוכחות ותובנות

במהלך מסעו בביגל (1836-1831) צבר דרווין מידע רב ופיתח תובנות. 

הספינה HMS Beagle .  תמונה: ויקיפדיה 

 

 מסלול הספינה ביגל עליה ערך דרווין את מסע הגילוי שלו . | תמונה: ויקיפדיה

המינים הייחודיים שראה באיי הגלפגוס היו בעיניו דוגמה ברורה לדרך שבה מינים משתנים כתוצאה מפיצול מהאוכלוסייה המקורית. החלוקה במקרה זה נבעה מנדידה של פרטים מהיבשת לאיים המבודדים בלב האוקיינוס. הרעיון, שהיה מוכר כבר לפניו, היה שאוכלוסיות שהופרדו זו מזו על ידי מחסומים גיאוגרפיים יתפתחו באופן עצמאי, וכל מין יתאים את עצמו לסביבה המשתנה בדרכו. כך מסתעפים ענפי האבולוציה.

עץ החיים
אחד החידושים שנמצאים בלב התיאוריה נראה בימינו כה מובן מאליו עד שקשה לנו להבין כמה חדשני ופורץ דרך הוא היה בזמנו:נראה שדרווין היה הראשון שהבין את המשמעות של הרעיון הקובע שהמנגנון היחיד שמכתיב  את התפתחות המינים הוא עד כמה הפרט מתאים לסביבתו. מינים בטבע נודדים ממקום למקום וסביבתם משתנה בהתמדה. לא פעם חסמים גיאוגרפיים גורמים לאוכלוסיות להתפצל, כך שמה שהיה פעם מין אחד מתחלק לענפים רבים שמותאמים לסביבות חיים נפרדות. אפשר לפיכך לראות את האבולוציה כתהליך מתפזר, כמו עץ עם ענפים שמתפצלים שוב ושוב וחלקם מגיעים למבוי סתום כתוצאה מהכחדה.

האיור של עץ החיים הופיע לראשונה במחברתו של דרווין והוצע מאוחר יותר באופן בלתי תלוי בידי ואלאס. שניהם הבינו משהו שאחרים לפניהם לא תפסו: שכדי להסביר את הדמיון בין יצורים צריך להניח שהיה להם אב קדמון משותף. על פי ההיגיון הזה, מינים קרובים התפצלו מאב קדמון משותף רק לאחרונה, ואילו בצורות חיים רחוקות צריך להרחיק במורד העץ המשפחתי שלהן כדי למצוא נקודה משותפת שבה לשני מינים היה אב משותף אחד.

עץ החיים, מהמחברות של דרווין. | תמונה: ויקיפדיה

הרעיון של מוצא משותף נראה כיום כה מובן מאליו עד שאפשר לתמוה מה היו החלופות האחרות שהועלו. במבט לאחור אפשר לראות שכולן ביטאו ראייה של הטבע כמערכת מסודרת וניתנת לניבוי הנובעת מתוכנית אלוהית מיטיבה. בתיאוריה של דרווין, לעומת זאת, הברירה הטבעית תפסה את מקומו של החסד השמימי כהסבר למגוון הקיים בטבע. משמעותה הייתה שהחיים על פני האדמה לא התפתחו במהותם על פי תבנית מסודרת ושאי אפשר לנבא את כיווני התפתחותם מפני שהם תלויים באיומים, נדידות, בידוד ושינויים מקומיים אקראיים. המקוריות של דרווין היתה טמונה בדרך החשיבה: הוא לא התמקד בתכלית אלא בתופעות עצמן וחיפש הסבר שיהלום את התופעות שבהן חזה.

למידה מהכלאות – ברירה מלאכותית
בחיפוש אחר הסבר לדרך שבה אוכלוסייה יכולה להשתנות הפיק דרווין תובנה ייחודית נוספת: הוא חקר את מעשיהם של מגדלי יונים, עקב אחרי ההכלאות שביצעו וזיהה בשיטה שלהם תהליך של ברירה. אמנם הייתה זו ברירה מלאכותית, אבל היא אפשרה להדגים את הדרך שבה פועל התהליך המקביל בטבע.

יונים. | תמונה: ויקיפדיה

 

ההכלאות בין היונים הציעו כמה יתרונות עבור דרווין כחוקר. מאחר שהדורות התחלפו במהירות, השינויים נעשו בטווח זמן שקל לבני אדם לבחון והתאפשר לחקור אותם ישירות. מכליאי היונים, (כמו דרווין ושאר בני תקופתו) לא הכירו את מנגנוני התורשה, שעדיין לא התגלו אז, אבל היה להם ניסיון מעשי רב והם ידעו איך ליצור שינויים באמצעות הכלאות באוכלוסיות המלאכותיות הקטנות שלהם.

דרווין הבין שבכל אוכלוסיית בר יש שונות מסוימת, ולכן יכולים לחול בה שינויים גדולים עם הזמן. בהשראת הברירה המלאכותית הזו הוא תיאר את הברירה הטבעית כתהליך דומה שבו לפרטים מסוימים באוכלוסייה יש עדיפות, על סמך תכונות שתורמות להישרדות המין עצמו (ולא למכליא חיצוני כמו בברירה מלאכותית), והם אלה ששורדים ומתרבים. פרטים עם מאפיינים אחרים יסולקו במהלך ימלחמת הקיום, בדיוק כמו שהמכליאים לא יזווגו חיה שאין לה את התכונה הנחוצה להם.

המקוריות של דרווין היתה טמונה בכך שהוא הדגיש שהתהליך בטבע אינו תכליתי, אלא מדובר בתהליך פתוח, אקראי ותלוי סביבה שאינו חדל לעולם. ההסבר הזה היה כה מרחיק לכת בזמנו עד שרבים סירבו לקבל אותו במלואו ועשו לו התאמות כדי שיהלמו את אמונתם בתכנון מוכתב מלמעלה. החידוש הגדול של דרווין היה סירובו לתאר  תהליך אבולוציוני שמונע על ידי מגמות קבועות מראש .

מלחמת הקיום
את המושג "מלחמת הקיום" הגה הכלכלן תומס רוברט מלתוס, בן זמנו של דרווין, שהסביר באמצעותו את התחרות בין שבטים יריבים על משאבים מוגבלים. לרעיון זה היתה השפעה ניכרת על דרווין.

"ב-1838, 15 חודשים אחרי שהתחלתי במחקר השיטתי שלי, קראתי להנאתי את "אוכלוסיות" של מלתוס, ומאחר שהייתי מוכן בהחלט להעריך את המאבק לקיום המתקיים בכל מקום, מתוך תצפיותיי המתמשכות בהרגליהם של בעלי חיים וצמחים, עלה בדעתי מיד שבתנאים כאלה וריאציות עדיפות ייטו להישמר והנחותות ייהרסו. התוצאה תהיה יצירת מינים חדשים. כאן, לפיכך, מצאתי קיבלתי תיאוריה שניתן לעבוד איתה".
צ'רלס דרווין, מתוך האוטוביוגרפיה שלו, 1876.

לפי מלתוס, רעב ועוני הם אמנם תופעות טבעיות, אבל הסיבה לקיומם אלוהית וההסבר שלה ערכי, למשל שכך נמנע מהאדם להיות עצל. דרווין, לעומת זאת, ניסח את הכללים במונחים טבעיים – הסיבה והתוצאה גם יחד.

דרווין הבין שלחצי אוכלוסיה יוצרים תחרות בין פרטים והיה אולי הראשון שהבין שמכאן יכולים לחול עם הזמן שינויים. התהליך פועל על ידי סילוק הפרטים הפחות מותאמים באוכלוסייה וכך, בתנאי תחרות , מי שמותאמים טוב יותר לסביבה שורדים ומתרבים. למצב הזה קרא בהמשך הפילוסוף הרברט ספנסר "הישרדות הכשירים ביותר". רעיון המאבק היה נפוץ מאוד בספרות של התקופה, וגם דרווין חשב שלחץ התחרות נחוץ ככלי לברירה, אבל בניגוד לאחרים הוא טען שפעולתו אינה מכוונת ושהתוצאה שלו היא התאמה והישרדות.

איפה הבעיה?
התיאוריה של דרווין היתה מקורית ומטרידה. הסיבה העיקרית היא שהיא הציעה חלופה לגישה הבריאתנית, הגורסת שכל היצורים נבראו כפי שהם מוכרים לנו כיום. הרעיון עורר קושי במיוחד בשאלת מוצא האדם. מי שהבינו את ההתפתחות כתהליך לינארי, שבו מין אחד מתפתח מהאחר, הסיקו כאילו משתמע מתיאורית דרווין שמוצא האדם מהקוף. 

הקופים הגדולים ובני אדם אכן קשורים זה לזה במוצאם, אבל לא בתהליך לינארי שבו הקוף התפתח ישירות לאדם. את הקשר אפשר  להראות דרך אב קדמון משותף שחי לפני כ-11-5 מיליון שנים  (גזע בעץ החיים), שממנו התפצלו כנראה שני ענפים: באחד יצורים דמויי אדם שבמהלך האבולוציה התפתחו להומו ספיינס המוכר לנו היום, ובשני היצורים שהתפתחו בהמשך לקופים הגדולים של ימינו.

מעבר לכך, התיאוריה איימה בעיני רבים על רעיון קיומה של אלוהות. עקרון הברירה הטבעית קרא תיגר על האמונה שהעולם תוכנן על ידי אלוהים חכם ומיטיב, ושלכל שינוי יש מטרה הנובעת מהיגיון שמימי. בימי דרווין רוב הוגי הדעות וחוקרי הטבע הניחו כמובן מאליו שההתפתחות החיים על פני אדמות מייצגת תוכנית מוסדרת ומכוונת למטרה שנקבעה מראש. דרווין, כאמור, סיפק הסבר אחר, מבוסס ומשכנע.

לפי תורת האבולוציה, יצורים חיים משתנים כל הזמן. ההתאמה של מינים לחיים בסביבה שמשתנה ללא הרף, נעשית באמצעות ברירה טבעית שבה פרטים בעלי התכונות הלא יעילות מתים במלחמת קיום אכזרית. ההסבר הזה עורר התנגדות. היו למשל מי שראו בברירה הטבעית הצדקה לאנוכיות, שכן משתמע ממנה כביכול שדרך חיים טפילית היא התאמה טבעית לחלוטין בתגובה לנסיבות מסוימות.

מהרעיונות של דרווין השתמע לפיכך שלא קיימת תוכנית קבועה מראש, אין מטרה ברורה לתהליך ההתפתחות ואין דפוס מסודר שחייב להישמר ביחסים בין המינים. דרווין אמנם לא ידע מה גרם לשינויים (מאוחר יותר  התברר שהגורם הוא מוטציות גנטיות), אבל טען שהם מקריים וחסרי מטרה קבועה מראש. התיאוריה ערערה את הרעיון הישן שראה במינים סוגים אידיאליים, רכיבים קבועים בסדר טבעי מוגדר. במקום זאת הוא קבע שיש להתייחס אליהם כאוכלוסיות של פרטים משתנים בהתמדה, ללא גבול קבוע ומטרה ערכית.

גם בימינו יש המתנגדים לתיאוריה בטענה שהיא נוגדת את רעיון האלוהות, אבל אנשי דת רבים, יהודים ונוצרים (ולאחרונה גם האפיפיור) הכירו בחשיבותה של  תורת האבולוציה.

המשך הכתבה: 

ערכים ומדע: תורת האבולוציה בראי המדע והחברה

הכתבה היא עיבוד של המאמר  של פיטר ג' באולר שהתפרסמה בכתב העת Science, ב-9 בינואר 2009, בשילוב עם מקורות נוספים שקישורים אליהם מופיעים בגוף הכתבה.

כתבה:

ד"ר דבורה כהן

מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן 

  עם הפנים לכיתה: 

 

לפניכם כמה הצעות ליישום  בכיתה של הכתבות: 

- המקוריות של דרווין

- תורת האבולוציה בראי מדע חברה וערכים 

:

1.      על פי הפיסקאות במאמר, עבודה בקבוצות והצגת המידע בפני התלמידים במליאה

2.    התלמידים (ביחידים או בקבוצות) יכינו כתבה  עבור כלי התקשורת של ימינו על תורת האבולוציה, דרווין, ערכים  ומה שקשור בזה על פי בחירתם (לדוגמה: כתבה, כרזה, ראיון דימיוני). על הכתבה להתייחס לאוכלוסיית היעד שלה מכוונת הכתבה (ציבור, ילדים וכדומה).

לפעילות זו מומלץ להכין קישורים למקורות מידע אינטרנטיים 

3.       דיון בערכים והקשר בין מדע וחברה

יישמתם בכיתה? שתפו אותנו

 

יחידת התמד"ע

מכון דוידסון לחינוך מדעי 



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

5 תגובות

  • אנונימי

    https://rationalbelief.org.il

    https://rationalbelief.org.il/2018/10/28/ מאמר מענין בענין זה: אבולוציה בעד ונגד

  • איציק

    בולשיט

    אבולוציה בולשיט.יש אלוהים והוא ברא את העולם וכל החיים.לא הגיוני שמשום דבר בתהליכים אחראיים נוצרו החיים.לא מבין איך אפשר להאמין בשטויות האלה

  • סיגל ב

    רעיון ליישוב הסתירה בין האבולוציה לקיום אלוהים

    תאוריית האבולוציה מסבירה בהצלחה את מגוון המינים הקיימים בטבע ואת התאמתם לחיים בתנאים הנוכחיים. זהו מנגנון סבוך ומדהים של יחסים הדדיים, יכולת השתנות גנטית ותגובתיות לתנאים המשתנים.
    אם ממש מוכרחים, אפשר לראות דווקא במנגנון הזה את נפלאות האלוהות: המטרה היא לשרוד בתנאים משתנים, והתכנון מלמעלה בא לידי ביטוי ביכולת של מינים קיימים להשתנות ולהתאים לתנאים החדשים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי סיגל
    הרעיון שלך מעניין ברמה הפילוסופית, אבל לצערי לא מספיק למתנגדי האבולוציה, אשר מנסים להתאים את התאוריה המדעית לסיפור המקראי במקום ההיפך. לצערי אין כאן נסיון רציונלי לפתור את הבעיה אלא נסיון של מתנגדי האבולוציה ומתנגדי מדע בכלל לכופף את הראיות (או להתעלם מהן) על מנת להתאים לכתבי התנ"ך.
    כל טוב
    ארז

  • סיגל ב

    אני יודעת :-(

    אבל מותר לנסות :-)