תאומים זהים, תאומי אחווה – וגם התופעה הנדירה שתועדה רק פעמיים: תאומים חצי זהים. כמה סוגי תאומים יש באמת?

תאומים הם אחים שעברו ביחד את תקופת ההיריון. עם זאת, יש סוגים שונים של תאומים: זהים ולא זהים, אחים שחלקו את אותה שליה וכאלה ששמרו לעצמם רק חבל טבור משלהם וחולקים את כל השאר עם  התאום שלהם – ויש גם תאומים סיאמיים, תאומים בני מין שונה ואפילו לעיתים נדירות באמת, תאומים חצי זהים, עם הרכב כרומוזומים שונה בכל תא.

תעודת זהות

המפורסמים ביותר הם כמובן התאומים הזהים: אחים שנולדו מאותה ביצית מופרית שהתפצלה לשניים בשלב מוקדם של ההתפתחות העוברית ולכן שניהם זהים כמעט לחלוטין מבחינה גנטית. מידת ההפרדה בין האחים במהלך ההיריון תלויה בשאלה כמה מוקדם התרחש הפיצול. 

ב-36-18 אחוז מהמקרים, החלוקה לשני עוברים מתרחשת בשלושת הימים הראשונים מרגע ההפריה, ולפעמים גם ביום הרביעי. במקרה הזה לכל אחד מהם יהיו מעטפת חיצונית נפרדת, שק שפיר אחר ושליה נפרדת, כאילו הם נוצרו משתי ביציות שונות. במקרים רבים יותר (70-60 אחוז), ההתפצלות מתרחשת בתוך ארבעה-שמונה ימים מרגע ההפריה. במקרה כזה לתאומים עדיין יהיו שקי שפיר נפרדים, אך הם יגדלו  באותה מעטפת ויחלקו את אותה שליה. לבסוף, בפחות משני אחוזים מהמקרים הפיצול יתרחש אחרי שהעובר כבר השתרש בקיר הרחם (13-8 ימים) כך ששני האחים יחלקו את אותם שק שפיר, מעטפת ושליה.

בכל המקרים האלה התוצאה היא תאומים זהים אך נפרדים, ולכל עובר יש חבל טבור משלו. ככל שהפיצול נעשה בשלב מאוחר יותר, כך גדל גם הסיכון לתקלות כמו איחוי, ספיגת עוברים, כלי דם משותפים ואפילו הפלות. במקרים הנדירים (0.5 אחוז) שבהם הפיצול לשניים מתרחש רק אחרי שבועיים ומעלה מרגע ההפריה, גוברת מאוד הסכנה שיתפתחו "תאומים סיאמיים" – כלומר שני אחים שלא התפצלו לגמרי ויש להם עדיין איברים משותפים שמחברים אותם לגוף אחד.

מאחר שהם התפתחו מאותה ביצית מופרית, תאומים זהים הם אכן כמעט זהים מבחינה גנטית. הזהות כה גבוהה עד שילדיהם של כל אחד משני התאומים יהיו דומים זה לזה ברמה הגנטית כאילו היו אחים עם אותו אב או אותה אם, לא רק בני דודים. ככל הידוע כיום, ברוב המקרים, התפצלות העובר לשניים היא אקראית לגמרי והנטייה להוליד תאומים זהים אינה עוברת בתורשה. תאומים זהים נולדים בשלוש מכל אלף לידות, וההסתברות ללידת תאומים זהים דומה בכל קבוצות האוכלוסייה.

אירוע נדיר ביותר, תאומים זהים אמריקאים ששניהם גם אסטרונאוטים: סקוט (מימין) ומארק קלי| צילום: NASA
אירוע נדיר ביותר, תאומים זהים אמריקאים ששניהם גם אסטרונאוטים: סקוט (מימין) ומארק קלי| צילום: NASA

שונים אך דומים

תאומי אחווה, שנקראים גם תאומים לא זהים, נוצרים כאשר שחלות האם משחררות שתי ביציות במהלך הביוץ, במקום אחת בלבד, ותאי הזרע מפרים את שתיהן. התאומים האלה הם אחים לכל דבר ואינם זהים גנטית, אלא פשוט חולקים את אותו רחם בתקופת ההיריון.

בשל כך, בניגוד לתאומים זהים, תאומי אחווה יכולים להיות בני מין שונה (ילדה וילד) והדמיון החיצוני ביניהם אינו עולה על זה של כל זוג אחים בני אותו גיל. עם זאת, כיוון שרובם גדלים ביחד, באותה סביבה, ונמצאים באותו שלב התפתחותי, נוטים לייחס להם דמיון רב יחסית.

תאומי אחווה הם סוג התאומים השכיח ביותר. יש מרכיב תורשתי בנטייה של נשים ללדת תאומים לא זהים: מצב כזה יכול לקרות אצל נשים עם ביוץ יתר, כלומר אלה שנוטות לשחרר מהשחלות יותר מביצית אחת במהלך כל מחזור החודשי.

כששתי ביציות משתחררות מהשחלה ושתיהן מופרות נולדים תאומי אחווה. תאומים לא זהים | צילום: Shutterstock
כששתי ביציות משתחררות מהשחלה ושתיהן מופרות נולדים תאומי אחווה. תאומים לא זהים | צילום: Shutterstock

המעורבבים

תאומים חצי זהים הם מצב ביניים בין תאומים זהים לתאומים לא זהים. מדובר בתופעה נדירה ביותר, שתועדה עד כה רק פעמיים בעולם כולו.

כדי להבין איך זה קורה צריך לדעת תחילה איך מתרחשת הפריה. תאי הגוף שלנו מכילים שני עותקים של כל החומר הגנטי, אחד שהגיע מהאם ואחד שהגיע מהאב, והם מסודרים ב-46 "ספריות", או כרומוזומים - 23 מכל הורה. תאי הרבייה, הביצית והזרע, מכילים רק עותק אחד של ה-DNA, כלומר 23 כרומוזומים. אחד מהם נקרא "כרומוזום המין", שכן השילוב של כרומוזומי המין מהביצית ומהזרע יקבע את מין העובר. כל הביציות מכילות כרומוזום מין שנקרא כרומוזום X, אך תא זרע יכול להכיל כרומוזום X  או כרומוזום Y. עובר שקיבל כרומוזום Y מהזרע יהיה זכר (XY). אם קיבל X, תתפתח נקבה (XX).

כשתא זרע חודר לביצית, החומר הגנטי שבו מתאחה עם 23 הכרומוזומים שכבר היו בביצית, כך שמספר הכרומוזומים הכולל בתא המופרה משתווה לזה של כל תאי הגוף האחרים – 46. במקביל, מעטפת הביצית מתקשחת כדי לא לאפשר לתאי זרע נוספים להפרות אותה.

אצל תאומים חצי-זהים, תא זרע נוסף הצליח לחדור בכל זאת לביצית, כך שעתה יש בביצית המופרית שלוש מערכות של 23 כרומוזומים, במקום שתיים בלבד. בהמשך, כשהתא הזה מתחיל להתחלק לתאים חדשים, בתהליך שנקרא מיטוזה, ייווצרו שלושה צירופים שונים של DNA: הכרומוזומים המקוריים של הביצית עם אלה של תא זרע אחד, הכרומוזומים של הביצית עם אלה של הזרע השני, או שילוב הכרומוזומים של שני תאי הזרע. עם זאת, תאים עם הצירוף השלישי יתנוונו ולא ישרדו. התאומים יהיו לפיכך זהים לחלוטין ב-DNA האימהי שלהם, אך דומים רק בכ-78 אחוז מה-DNA האבהי.

ההסבר הוא כזה: באופן רגיל ה-DNA האבהי והאימהי מתאחים יחד לכמות תקינה של 46 כרומוזומים. בהמשך הכמות הזאת מוכפלת והתא מתחלק לשני תאים זהים, שמתחלקים גם הם לארבעה תאים, ואז לשמונה וכן הלאה. כך שכולנו מורכבים מהאיחוי של מחצית מהחומר הגנטי של כל אחד מהורינו ולכן דומים לכל אחד מהם רק בכ-50 אחוז. תאומים חצי זהים משלבים בתאי גופם זהות מלאה (תאומים זהים) עם 50 אחוז דמיון (תאומי אחווה).

תאומים זהים- לא מאותו המין

לאחרונה דווח באוסטרליה על מקרה נדיר של אישה בת 28 שהרתה באופן ספונטני ואובחן שיש לה תאומים זהים. אולם במהלך בדיקה שגרתית בשבוע ה-14 של ההיריון הבחינו הרופאים שתאום אחד זכר והשנייה נקבה, צירוף שכמובן לא ייתכן אצל תאומים זהים. כשבדקו את ה-DNA של שני העוברים התברר שהם מורכבים משלושה מקורות גנטיים – אחד מהאם ושניים מהאב.

התאומים נחשבים למעשה למעין יצור כלאיים, מכיוון שלכל אחד מהם היו בגוף תאים עם הרכב DNA שונה: בחלקם הופיע שילוב של DNA אימהי ו-DNA אבהי מתא זרע אחד, וביתר שילוב של אותו DNA אימהי עם ו-DNA אבהי מהזרע השני. ההבדל במין הביולוגי של כל תאום נבע מכך שבזרע אחד כרומוזום המין היה נקבי ובשני זכרי. במצב כזה עלולה להתפתח מערכת רבייה חסרת זהות מוגדרת.

התאומים נולדו בניתוח קיסרי בשבוע ה-33 להיריון לאחר שנמצא שהם במצוקה. התאומה סבלה מקריש דם ונאלצו לקטוע את זרועה בגיל ארבעה שבועות. כמו כן, מערכת המין הנקבית שלה הייתה מנוונת והיא נאלצה לעבור כריתת שחלות בגיל 3 שנים. אחיה זכה עד כה לילדות רגילה והתפתח באופן נורמלי וללא בעיות.

עד למקרה האוסטרלי תועד פעם אחת ויחידה, במאמר משנת 2007 שבו דיווחו רופאים מארצות הברית ומאוסטרליה על תאומים כאלה. ייתכן כמובן שיש עוד תאומים שכלל אינם יודעים שהם כאלה, איך אין ספק שמדובר בתופעה נדירה מאוד. 

 

2 תגובות

  • אלון

    הי, האם יש קשר בין הפריה על

    הי, האם יש קשר בין הפריה על ידי שני זרעים לבין עצם היווצרות התאומים?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןדפנה כתר

    שלום אלון,

    שלום אלון,
    תודה על השאלה- התפצלות הזיגוטה אינה תלוייה בעצם חדירה של שני תאי זרע ככל שידוע. תא הביצית אינו אמור לאפשר ליותר מתא זרע בודד לחדור אליו בעת ההפרייה ולכן מתואר בכתבה מקרה נדיר וחריג מאוד. התפצלות הזיגוטה הגורמת להיווצרות התאומים מתרחשת באופן נורמלי בחדירה של תא זרע בודד אך הגורם להתפצלות אינו עצם חדירת תא הזרע אלא מדובר במנגנונים שונים ופנימיים בביצית שלא הורחב עליהם בפרוטרוט בכתבה.
    מקווה שעזרתי.
    תודה
    דפנה