קחו תשתית של עץ קיים ושלבו בו ענף צעיר של עץ אחר. אם עשיתם את זה נכון, תקבלו את התכונות הטובות ביותר של שני הצמחים
תארו לעצמכם שיכולנו לקחת את כושר הטיפוס והחושים המחודדים של ספיידרמן, לשלב את האידיאלים והאומץ של וונדרוומן ולהוסיף את המהירות של הפלאש. היינו מקבלים גיבור-על כמעט מושלם. התוכנית הזאת אומנם נשמעת כאילו לקחו אותה מחוברת קומיקס זולה, אך בעולם החקלאות מכירים אותה כבר מאות שנים: זהו תהליך ההרכבה, שמאפשר לטפח עצים חסונים, בריאים ופוריים יותר – ממש עצי-על.
ההרכבה מאפשרת איחוד כוחות כזה על ידי שילוב בין עץ קיים, הנקרא כנה, לענף שהגיע מעץ אחר – הרוכב. כנה מוצלחת תעניק תשתית מיטבית לרוכב, שכן היא שייכת לזן המותאם לאזור ויש לה כבר שורשים מבוססים. הרוכב יכול להגיע מעץ פרי מניב או בעל תכונות רצויות אחרות – למשל תפוחים מתוקים במיוחד. כך אפשר לשלב יתרונות מצמחים שונים, כגון עמידות למחלות או התאמה לקרקע מסוימת עם פרי טעים ומבוקש.
החיבור בין הצמחים נעשה על ידי חיתוך של כל אחד מהענפים ואז הצמדה של החלקים החתוכים זה לזה, והפעלת לחץ ממושך על נקודת החיבור - כפי שנראה בתמונה. את החלקים המוצמדים יש לעטוף על מנת לספק להם יציבות מבנית, לחות והגנה מפני מזיקים. את שאר העבודה העץ כבר יודע לעשות בעצמו.
מצמידים את החלקים החתוכים, עוטפים היטב - והעץ כבר יודע להמשיך מכאן. אדם מרכיב עץ דובדבן בקליפורניה | Russ Munn, Agstockusam, Science Photo Library
לגו של רקמות עצים
את המבנה הפנימי של עצים מכיר כל מי שראה גזע עץ שנגדע או אפילו רהיטים וכלי עץ אחרים. העצים בנויים משכבות שמתווספות בזו אחר זו לאורך חייהם. שכבת הקמביום (Cambium) נמצאת מתת לשכבה החיצונית של העץ, ומורכבת מתאי גזע שמתחלקים, נודדים כלפי השכבות הפנימיות או החיצוניות יותר, ומתאימים את תפקודם לשכבה שאליה הם מגיעים. שכבות תאי הקמביום של שני העצים הן אלו שמתאחות בפועל בעת ההרכבה, לכן להרכבה מוצלחת שני העצים צריכים לכלול רקמות חיות ובריאות.
אף שברור איפה מתרחשים תהליכי האיחוי, המנגנונים המולקולריים התומכים בהם עוד לא אופיינו במלואם. כדי להבין את המנגנונים האלו טוב יותר, חוקרים עקבו אחרי הפעילות של כל הגֵנים שהופעלו בשני החלקים של הצמח תודרנית לבנה (Arabidopsis thaliana) במשך עשרה ימים של תהליך ההרכבה. התגובה הגנטית החלה להיראות כבר בתוך שש שעות מתחילת האיחוי והתהליך שנצפה היה דינמי ומורכב. בתחילה ניכרו הבדלים רבים בתגובה הגנטית שהתרחשה בכל חלק, כלומר הכנה והרוכב, וככל שאיחוי הרקמות התקדם הדמיון ביניהם הלך וגדל.
הרכבה היא תהליך נדיר מאוד בטבע, ואינו מתרחש כמעט בכלל בצורה ספונטנית. ועם זאת, בני האדם מבצעים הרכבות כבר מאות בשנים ואולי אפילו יותר – יש למשל רמזים לשימוש בהרכבות כבר בתנ"ך. כיום משתמשים בהרכבות בחקלאות וגם בגננות פרטית. עצים חזקים ומרובי ענפים יכולים להתמודד עם מספר הרכבות שונות, וכך אפשר לחבר להם כמה סוגי פירות ולהרוויח גם מגוון פירות וגם רצף עונתי על ידי גידול של זנים שמבשילים בתקופות שונות. האמן סם ון-אקן (van Aken), למשל, הרכיב עצים כך שיפיקו כ-40 פירות שונים במועדי הבשלה שונים, והעצים הססגוניים מניבים פירות ברציפות במשך חודשים רבים.
