כמו נגיפים רבים של דרכי הנשימה, מסתמן שגם מחולל המגפה הנוכחית משגשג בחודשים הקרים, כשאנשים מצטופפים במקומות סגורים והקרינה העל-סגולה חלשה יותר
עדיין לא ברור אם נגיף הקורונה החדש שהתפרץ השנה יהפוך לנגיף עונתי כמו קרוביו המחוללים הצטננות. אולם לפחות לגבי החורף הקרוב, חוקרים צופים עלייה בתחלואה אם לא יופעלו אמצעים משמעותיים לבלימתה.
אף שבארץ עדיין לא מרגישים כמעט את בואו, החורף מתקרב. בקרוב יהיה קר יותר בחוץ, אנשים ייתכנסו יותר בתוך מבנים ויסגרו את החלונות נגד הקור או הרוח. בשנים רגילות הדפוס הזה מביא לעלייה בתחלואה במחלות חורף עונתיות דוגמת שפעת והצטננות. השנה מעריכים שנראה גם עלייה בתחלואה ב-COVID-19, המחלה שלה גורם נגיף הקורונה החדש SARS-CoV-2.
סביבה נוחה לנגיף?
כמה מאמרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים הראו שנגיף הקורונה שורד על גבי מגוון של משטחים. חוקרים אוסטרלים מצאו שבטמפרטורה של 20 מעלות צלזיוס, הנגיפים שורדים על משטחים למשך כמה ימים ואפילו חודש במקרים מסוימים. לעומת זאת, בטמפרטורה של 40 מעלות צלזיוס, כולם הושמדו בתוך יממה לכל היותר. מדו"ח של המרכז לבקרת מחלות בסין עולה שהנגיף יכול לשרוד גם בהקפאה, שכן נגיפים חיים נמצאו על גבי 22 אריזות דג קפוא למאכל (מתוך 670 אלף שנבדקו).
חוקרים מהמכון להגנה ביולוגית בארצות הברית בדקו איך הטמפרטורה, הלחות וקרינה על-סגולה משפיעים על הישרדות הנגיף בתרחיף באוויר. נמצא שלחות גבוהה באוויר השפיעה לרעה על הנגיף רק בטמפרטורות גבוהות מ-30 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, ככל שהטמפרטורה הייתה נמוכה יותר והקרינה העל-סגולה, שחלק משמעותי ממנה מגיע לכדור הארץ מאור השמש, הייתה חלשה יותר, הנגיף שרד זמן רב יותר.
בנוסף, חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט בארצות הברית שעקבו אחרי התפשטות הנגיף בארבעת החודשים הראשונים של המגפה, מצאו שהגורם שהיה קשור בצורה החזקה ביותר להתפשטות המגפה היה עוצמת הקרינה העל-סגולה – המחלה התפשטה לאט יותר באזורים שחשופים לרמות גבוהות יחסית של קרינה על-סגולה. לכן הם מעריכים שהמחלה תהפוך בעתיד למחלה עונתית.
אם כן, במזג אוויר קר, כשהעננים חוסמים את הקרינה העל-סגולה מהשמש והימים קצרים, כפי שקורה בחורף, נראה שיהיה לנגיף סיכוי טוב יותר לשרוד על משטחים. "הסיכון עולה בחורף, אבל אפשר להקטין אותו באמצעות התנהגות נכונה", ציין האקולוג קורי מרו (Merow) מאוניברסיטת קונטיקט, שהיה בין כותבי המאמר, בכתבה שפורסמה בכתב העת Nature. עם זאת הוא ציין שהשפעת מזג האוויר על התפשטות המגפה היא "טיפה בים".
הגורם העיקרי לעלייה בתחלואה בחודשי החורף הוא הנטייה של אנשים להתכנס יותר במקומות סגורים ולא מאווררים. צילום Shutterstock
הגורם האנושי
אם כן, תנאי מזג האוויר בחורף אכן מיטיבים מעט עם הנגיף, אך מסתמן שהגורם העיקרי לעלייה בתחלואה בחודשי החורף הוא הנטייה של אנשים להתכנס יותר במקומות סגורים ולא מאווררים. אנחנו יוצאים פחות החוצה, מבלים יותר במקומות סגורים, עורכים אירועים מרובי משתתפים באולמות סגורים ולא בחוץ ומצטופפים תחת מחסות להגנה מהגשם – למשל תחנות אוטובוס. כל אלה מקלים על הנגיף לעבור בין אנשים.
חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון בנו מודל אפידימיולוגי שבחן את השפעות האקלים והתנהגות על התפשטות המגפה. המודל מבוסס על נגיף הקורונה HKU-1, הגורם להצטננות, ועל מאפייניה של העיר ניו יורק, והמחקר פורסם בפרסום מקדים באתר medRxiv ולא עבר עדיין ביקורת עמיתים. המודל מצא ששינויי האקלים קטנים במהלך חילופי העונות יכולים לגרום להתפרצויות של כיסי מגפה אם לא מופעלים מספיק אמצעים לריסון המחלה.
בריאיון לאותה כתבה ב-Nature אמרה אחת החוקרות השותפות לכתיבת המאמר, רייצ'ל בייקר (Baker), "יכול להיות אזור שבו האקלים יהיה הגורם המכריע". אך מהמודל עולה כי למרות השפעה של האקלים על התפשטות המגפה, הגורמים המשמעותיים ביותר על התפרצויות של כיסי המגפה יהיו אמצעים כמו חבישת מסכות, שמירה על ריחוק פיזי והימנעות מהתקהלות. לפיכך החוקרים ממליצים להחמיר את האמצעים הללו בחודשי החורף.
עם זאת, מכיוון שהמגפה החלה לפני פחות משנה, עדיין איננו יודעים עליה מספיק כדי להעריך את היחס בין השפעת מזג האוויר על התפשטות המחלה, לעומת חשיבותו של הגורם האנושי. הנתונים שייאספו מחצי הכדור הצפוני בחודשים הקרובים ילמדו אותנו רבות.
