מחקרים מראים שהנגיף מסוגל לשרוד בין כמה שעות לכמה ימים מחוץ לגוף, אך בינתיים לא ברור אם יש הדבקה משמעותית דרך משטחים. החוקרים ממליצים לנקות ולחטא

מגפת COVID-19 התפרצה כבר לפני יותר משבעה חודשים, ועדיין שאלות רבות על אופן התפשטות הנגיף נותרו ללא מענה מספק. אחת השאלות שמדירה שינה מעיני רופאים, מדענים וכל מי שבריאות הציבור קרובה לליבו היא האם מחולל המחלה, נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מופץ גם דרך משטחים שאדם חולה נגע בהם או פלט עליהם רוק. לשם כך עלינו לדעת כמה זמן הוא מסוגל להישאר פעיל על משטחים מכל מיני סוגים.

סקירת מאמרים שהתפרסמה בחודש יוני ריכזה את הממצאים שהצטברו על משך הזמן שבו נגיף הקורונה מסוגל לשרוד של משטחים חשופים מחוץ לגוף האנושי. נמצא כי על משטחי נחושת ולייטקס הוא החזיק מעמד רק ארבע או שמונה שעות בהתאמה. לעומת זאת, על פלדה, בד, נייר, זכוכית ועץ הנגיף שרד בין יומיים לחמישה ימים, ועל פלסטיק אפילו יותר. עוד נמצא שכאשר טמפרטורת הסביבה עולה מעל 30 מעלות צלזיוס קטן משמעותית משך הזמן בו נגיפי SARS-CoV-2 נשארים פעילים על גבי משטחים שונים. בניגוד לטמפרטורה, בתנאים של לחות גבוהה הנגיף משגשג יותר זמן לעומת תנאי יובש. חשוב לציין שרבים מהניסויים הבודקים את משך הזמן בו נגיפי הקורונה שורדים על משטחים נעשים בתנאי מעבדה ובשימוש בכמות התחלתית גבוהה יחסית של נגיפים פעילים - אלפים עד עשרות מיליונים. לשם השוואה נגיף השפעת לדוגמה נמצא בכמות של עשרות עד מאות נגיפים בלבד בטיפות אירוסולים, וניתן להניח שלא כולם פעילים ומסוגלים להדביק. כך שבהחלט ייתכן ש"בעולם האמיתי" הסכנה להדבקה  נמוכה יותר.   

חיטוי משטח מתכת | shutterstock, Maridav
הנגיף שורד על משטחים מסוימים רק כמה שעות, על אחרים ימים. חיטוי משטח מתכת | shutterstock, Maridav

חיטוי, היגיינה וחלקיקי נחושת

מחברי המאמר המליצו להקפיד לנקות בתדירות גבוהה משטחים שהרבה אנשים נוגעים בהם לאורך היום, כגון ידיות של דלתות במקומות ציבוריים. במיוחד חשוב לחטא משטחים המשמשים לטיפול רפואי ועלולים לבוא במגע עם נשאי קורונה. אקונומיקה בריכוז של 0.21 אחוז לפחות או אתנול (אלכוהול) בריכוז של 72-62 אחוז מפחיתים משמעותית את כמות הנגיפים הפעילים על המשטח כבר בתום דקה אחת של מגע עם חומר החיטוי. הניקוי והחיטוי נועדו להפחית את כמות הנגיפים על המשטח לרמה שאין בה סכנת הדבקה.

מעבר לחיטוי ושמירה על היגיינה, אומרים החוקרים שגם הטמעה של חלקיקי נחושת במשטח עשויה לצמצם את הזמן שבו הנגיף נשאר פעיל עליו. נחושת, וכך גם כסף וזהב, הן מתכות שנודעו כבר בימי קדם ביכולתן "להרחיק מחלות", הרבה לפני שידעו על קיומם של חיידקים ונגיפים. בשנים האחרונות התגלה כי יוני הנחושת גורמים כנראה לחמצון של חלבונים הקשורים בתהליך שכפול החומר הגנטי הנגיפי ובמבנה המעטפת החלבונית של הנגיף, וכך פוגעים בשרידותו. את הנחושת אפשר להטמיע בתור חלקיקים זעירים בגודל של מיקרון אחד (אלפית המילימטר) בסוגים רבים של משטחים. האמצעי הזה רלוונטי במיוחד לציוד רפואי בחדרי ניתוח, שם קיים חשש שטיפות זעירות (אירוסולים) של נוזלי גוף נגועים יזהמו את כלי הניתוח.

המרצה וינסט רקאניילו (Racaniello) מאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית נוהג לפתוח את קורס הווירולוגיה (חקר הנגיפים) שהוא מלמד בהכרזה, "אנו חיים ומשגשגים בעודנו חיים בענן של נגיפים". במשך מאות ואלפי שנים אנשים לא ידעו על קיומם של מחוללי מחלה זעירים כמו חיידקים, נגיפים וטפילים למיניהם. גם כיום רבים מאיתנו מתקשים לקלוט שכל משטח סביבנו מכיל כמות גדולה של יצורים זעירים. רבים מהם לא יפגעו בנו כלל, ועם אחרים מערכת החיסון של גופנו יודעת להתמודד. עם זאת חשוב בימים אלה לעשות מאמץ כדי לצמצם למינימום את החשיפה שלנו למחוללי מחלה כמו נגיף הקורונה, ובעיקר לשטוף ידיים לעתים קרובות. אמנם עדיין לא ברור אם אכן אנשים נדבקים בפועל ב-COVID-19 ממשטחים נגועים, ונדרשים מחקרים על כמות הנגיפים בפועל הנמצאים על משטחים, אך החשש קיים. אחרי הכול, ידוע בוודאות שיש נגיפים, כמו חצבת, שאכן מפיצים את עצמם גם בצורה הזאת.

 

4 תגובות

  • BEN REMEZ

    COVID 19 על משטחים

    מכון דיווסון ,אני מוריד את הכובע !,HOWEVER, אנני יודע מתי לאחרונה בדקתם את הסקרים האחרונים על שיהיית הCOVID 19 על משטחים ומהו אחוז הנדבקים ממשטחים שונים ,כגון כספומטים ,דלתות וכו . ממליץ לבדוק שוב . זו סכנה ממשית עם פתיחת הסגר.תודה

  • אני

    הרבה מלל, לא הרבה תוכן ....

  • shimon

    מזון?

    אם משהו נושא נגיף ומכין סלט (למשל במסעדה) האם יש אפשרות להדבק.
    במילים אחרות אפשר להדבק מאוכל?

  • אנונימי

    קראתי באיזה מקום שאין עדויות

    קראתי באיזה מקום שאין עדויות להדבקה מאוכל.