במעבדה במכון ויצמן למדע מנסים ליצור תמונה כמותית של עולם החי, כדי למדוד את השפעת האדם על כדור הארץ

החיים על כדור הארץ הם פלא שמרתק אותנו משחר ההיסטוריה. למראה המגוון והשפע העצום של הטבע הסובב אותנו נדמה לא פעם שהחיים מציעים עושר כמעט אינסופי, וכל ניסיון להבין אותם עד תום נידון לכישלון.

בה בעת, פעילות האדם נותנת את אותותיה יותר מאי פעם על כדור הארץ: פליטת גזי החממה עקב פעילות האדם מאיימת לשנות את האקלים בצורה משמעותית ואוכלוסיות של יצורים חיים רבים הולכות ומידלדלות. אם לא די בזה, גידול האנושות דורש לייצר עבורה עוד ועוד מזון, דבר שמוביל לכריתת יערות נרחבת לצרכים חקלאיים. חסרים נתונים שילמדו אותנו אם אנחנו מאבדים במו ידינו את הטבע הסובב אותנו.

כדי לענות על זה אנחנו זקוקים לתמונת מצב אמינה של החיים בכדור הארץ. בלעדיה לא תהיה לנו נקודת ייחוס שנוכל להשוות אליה שינויים עתידים, וכך לנטר את השפעתנו על הטבע. יצירת תמונת מצב כזאת היא אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודד צוות המעבדה של פרופ' רון מילוא במכון ויצמן למדע, שבו חבר גם כותב שורות אלה. לאחרונה הצלחנו להגיע להערכה של המסה הכוללת של כל היצורים החיים על פני כדור הארץ, המאפשרת לראשונה לשקף את הידע שלנו על מצבם הנוכחי של החיים בעולמנו.

כדי לגבש את ההערכה הזאת נברנו במאות פרסומים מדעיים מהעשורים האחרונים שבחנו את תפוצתם של מגוון רחב של יצורים חיים בשלל מערכות אקולוגיות. שילוב של מידע משלל מקורות אִפשר לנו לבנות מודלים שמתארים את העושר של החיים על פני כדור הארץ.

תוצאות המחקר הראו שקרוב ל-90 אחוז מהמסה הכוללת של יצורים חיים בכדור הארץ היא צמחים, וחלק משמעותי מהמסה כולל חיידקים ופטריות. בני האדם הם מאית האחוז בלבד מהמסה הכוללת של יצורים חיים, אך השפעותינו על שאר היצורים ניכרות מאוד.

הצמחים הם השולטים בעולם ופרוקי הרגליים - בעולם החי (המספרים מייצגים מסה: ג'יגה-טון פחמן) | מקור: פרופ' רון מילוא
הצמחים הם השולטים בעולם ופרוקי הרגליים - בעולם החי (המספרים מייצגים מסה: ג'יגה-טון פחמן) | מקור: פרופ' רון מילוא

משמידים ומטפחים

הערכות קודמות הראו כי לאורך ההיסטוריה האנושית, פעולות כמו בירוא יערות לצורך גידול תבואה ומרעה צמצמו קרוב למחצית מהחומר הצמחי. גם קבוצות נוספות חוו שינויים מרחיקי לכת, כנראה בהשפעת האדם. לדוגמה, במקביל להתפשטות האוכלוסייה האנושית ברחבי העולם התרחשו אירועי הכחדה רבים של יונקים גדולי גוף, כמו הממותות. חלק ניכר מהם אפשר לייחס לציד בידי בני אדם.

מעבר להכחדה של מינים, בני האדם גם מטפחים מינים מסוימים של צמחים ובעלי חיים, ומשפיעים אפילו על האבולוציה שלהם. הביות של חיות המשק, המספקות לנו מוצרי מזון כמו חלב, בשר וביצים, הביא להתפוצצות אוכלוסין של מינים מבויתים של בעלי חיים ולטיפוח תכונות מסוימות אצלם שהקלו על ביותם. בקרב היונקים, למשל, בני האדם וחיות המשק שלהם דומיננטיים עד כדי כך שכיום הם לבדם יותר מ-90 אחוז מהמסה הכוללת של יונקים בכדור הארץ.

המחקר מצייר רק תמונה ראשונית ומפנה זרקור אל פערי מידע שקיימים בחלקים חשובים של הפאזל הגדול הזה. מחקרים עתידיים ימשיכו לספק לנו מידע עדכני ולסגור חלק מפערי המידע הקיימים, בייחוד עבור קבוצות של בעלי חיים הנמצאות בסכנה כמו מינים רבים של חרקים, דו-חיים ועוד.

 

 

 

 

4 תגובות

  • צב מעבדה

    לפחות עוד כתבה אחת

    נראה לי ששווה לכתוב לכאן עוד כתבה אחת על אחד הממצאים המעניינים שלכם - היפוך פרמידת המזון בים. לקוראים שלא מכירים את המאמר המקורי: בעוד שביבשה הביומסה של היצרנים (צמחים) הרבה יותר גדולה משל הצרכנים (בע"ח, פיטריות, חיידקים, פרוטיסטה וארכיאה), בים המצב הפוך, הביומסה של הצרכנים גדולה פי חמישה משל היצרנים. ההסבר לתופעה המרתקת הזאת מחבר הרבה דברים חשובים בביולוגיה.

  • יאסו

    איך קוראים את ההתפלגות בתמונה

    איך קוראים את ההתפלגות בתמונה מעלה?

  • צב מעבדה

    ליאסו

    כל מצולע בריבוע מייצג את הביומסה של קבוצת היצורים שכתובים לידו, לדוגמה, חיות משק. השטח של המצולע פרופורציונאלי לערך המספרי של הביומסה של היצורים באותה קבוצה, לדוגמה 0.1 ג'יג'ה טון (עבור חיות משק). כך, במבט מהיר אפשר לראות את היחסים הכמותיים בין המרכיבים השונים של השלם.

  • אנונימי

    מרתק!