תקצירי הרצאות

מומלץ לילדים מגיל 8 ומעלה 

מומלץ מגיל 12 ומעלה 

מומלץ מגיל 15 ומעלה 

תקצירי הרצאות תלמידים מצטיינים  מומלץ מגיל 12 ומעלה

 

אסטרוביולוגיה: כשאסטרונומיה פוגשת ביולוגיה

מרצה: ד"ר רעות סורק אברמוביץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון
מספר פעילות: 4

על מדע האסטרוביולוגיה, שמעתם? ד"ר רעות סורק-אברמוביץ' מביאה את הסיפור שמאחורי השאלה המרתקת: האם קיימים חיים מעבר לכדור הארץ? ומסבירה כיצד בני האדם יכולים לזהותם גם בחקר החלל וגם בפעילויות שנערכות על כדור הארץ. כל זאת, דרך חוויות אישיות שלה ממשימות השטח שערכה כ"רמונאוטית" ‒ אסטרונאוטית אנלוגית במכתש רמון.

 

האדם בחלל: האם נגיע בקרוב למאדים?

מרצה: אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים ע"ש קראאר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון
מספר פעילות: 5

לא פעם אנו שומעים על תכניות לטיסות מאוישות למאדים, חלקן אף מציינות תאריכים קרובים למימוש הרעיון. אך עד כמה הדבר באמת אפשרי? האם חשבתם פעם איך התחושה להיות אסטרונאוט בחלל? מה קורה למשל לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה הקיימים בתחנת החלל הבין-לאומית? מה אוכלים, כיצד מתרחצים ואיך הולכים לשירותים? ההרצאה תחשוף בפניכם את האתגרים הקיומיים שעומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל, ותציג בפניכם עובדות מפתיעות על התנאים הקשים השוררים בו.

 

 

פעילויות מומלצות לגיל 8 ומעלה


השמים אינם הגבול: ההרפתקה המופלאה של המדע

מרצה: פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע

שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון
מספר פעילות: 6

ד"ר חיים ויצמן, נשיאה הראשון של מדינת ישראל הצליח לעצב את אופייה ועתידה של מדינת ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים. כיצד עשה זאת, ואיך כל זה קשור להתפתחות המהירה של המדע? במלאת 70 שנה למכון ויצמן למדע, ולאחר 13 שנים כנשיא המכון, יציע פרופ' דניאל זייפמן את תובנותיו על העבר ואת חזונו לעתיד של המדינה שבה ההרפתקה ששמה "מדע", רק התחילה.

 

Space Invaders: מציאות או דמיון?

מרצה: ד"ר ערן גרינולד, מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי, קמפוס ארנון
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: אבנר
מספר פעילות: 8

השאלה אם יש חיים תבוניים אי שם בחלל העסיקה את דמיונם של רבים, כנראה עוד משחר האנושות, ובשנים האחרונות אנו עדים למרוץ חדש בחקר החלל, שעוסק בדיוק בנושא זה. בהרצאתו של ד"ר גרינולד תיחשפו להתפתחויות ולגילויים האחרונים בתחום, ואף לתחזיות העוסקות בעתיד להתרחש בעשורים הקרובים. משהו מאוד מעניין קורה פה, וזו ההזדמנות שלכם לגלות זאת.

 

המירוץ המטורף אל הירח

מרצה: איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: אבנר
מספר פעילות: 10

מ-1957, אז שוגר הלוויין הראשון Sputnik 1, הגיעה האנושות להנחתת בני אדם על הירח בתוך 12 שנים בלבד. במונחים של קדמה טכנולוגית מדובר בזמן קצר במיוחד. כיצד בעצם נעשה הדבר מהר כל כך? מי היו האנשים שהובילו את מרוץ החלל? ואיך קשורים לעניין שריפה, רצח פוליטי, מכתב סודי ושני צבים? הרצאתו של איתי נבו, עורך אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

 

אמת או מיתוס? על עצים והתחממות גלובלית

מרצה: פרופ' דן יקיר, זוכה פרס ישראל לשנת 2019, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע

שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בנוזיו ביולוגיה/ביוכימיה
מספר פעילות: 16

היערות בעולם קולטים יותר מרבע מגזי החממה שאנו פולטים. לכן סביר להניח שהגדלת שטח היערות תאפשר לקלוט יותר פחמן דו-חמצני, להקטין את כמותו באטמוספירה ולהפחית את סכנת ההתחממות הגלובלית. אך האם לפעולה זו יכול להיות גם אפקט שלילי? בהרצאתו של פרופ' יקיר, תגלו שייעור וכיסוי צמחייה בקנה מידה גדול עשויים לא רק לקרר, אלא גם לחמם ואף לזהם את האטמוספירה; ולא רק להגן על קרקעות, אלא גם לפגוע באספקת המים לאדם. אז כיצד אפשר לחשב מראש האם לנטיעת יערות תהיה השפעה חיובית או שלילית על כדור הארץ? ומה מדינת ישראל יכולה לתרום לעולם בתחום זה?

 

מי שוקל יותר? סקר האוכלוסין הגדול של הטבע

מרצה: פרופ' רון מילוא, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בנוזיו ביולוגיה/ביוכימיה
מספר פעילות: 17

מי "שוקל" יותר: כל היונקים בעולם או כל החרקים? כל בעלי החיים או כל הצמחים? פטריות או דגים? במקום לספור אחד-אחד, יש דרך פשוטה יותר לחישוב. אך מדוע שמישהו ירצה לעשות זאת, והאם זה בכלל חשוב? הצטרפו להרצאתו של פרופ' מילוא, שיסביר כיצד השאלות הללו עוזרות לנו להבין תהליכים אקולוגיים עולמיים, ומהו באמת היקף ההשפעה של האדם על הטבע.

 

מדוע אנו מזדקנים?

מרצה: ד"ר לירן שלוש, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בנוזיו ביולוגיה/ביוכימיה
מספר פעילות: 18

מהרגע שבו אנו נולדים מתחילה הספירה לאחור: הטבע "מחליט" עבורנו מתי אנחנו כבר לא מספיק פוריים, ומתי יגיע תורנו להיפרד מהעולם כשאנו זקנים. אך האם ידעתם שלמערכת הדם ולמערכת החיסונית יש תפקיד מרכזי בתהליך ההזדקנות? בהרצאתו יספק לכם ד"ר שלוש הצצה מרתקת לתהליך זה, ואולי גם תגלו: האם אפשר להאט את קצב ההזדקנות?

 

לגלוש על גלי הכבידה

מרצה: ד"ר דורון קושניר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: וייסמן
מספר פעילות: 20

כיצד אפשר לדעת מהי מהירות הסיבוב של כוכבים כבדים במיוחד, או איך הם מתפוצצים? לפני ארבע שנים נקלטו לראשונה גלי כבידה, ששידרו אלינו שני חורים שחורים מהחלל. בהרצאתו של ד"ר קושניר תגלו כיצד גלים אלה יכולים לעזור בפתרון חידות עתיקות.

  

מוח מהעתיד: לראות צעד אחד קדימה

מרצה: לאה אנקרי, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, אודיטוריום
מספר פעילות: 25

לפי הביטוי המוכר ״אין שכל אין דאגות״. אז למה אנחנו צריכים מוח? איך זה קשור לתנועה? וכיצד לומד המוח לחזות את העתיד? הרצאתה של לאה אנקרי תחשוף בפניכם את האופן שבו המוח רואה מעבר למה שהוא תופס בעיניים, וכיצד הוא מסוגל אפילו לראות צעד אחד קדימה.

 

חכם על חיות

מרצה: ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, אודיטוריום
מספר פעילות: 26

מיהי לדעתכם החיה החכמה ביותר בטבע? אם יש לכם רעיון כלשהו בראש, נסו כעת לענות על השאלה הבאה: על סמך מה הגעתם לתשובה שלכם? בהרצאתה, תיתן לכם ד"ר אשחר הצצה לאופן שבו בני האדם חוקרים אינטליגנציה בבעלי החיים. ד"ר אשחר תציג בפניכם גם את הדרכים המדעיות לקבוע מה הופך חיה לחכמה, ומה המשמעויות של האבחנות הללו על יחסינו עם בעלי החיים.

 

לטפל במחלות מוח בכפפות של משי

מרצה: ד"ר אוליאנה שימנוביץ, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: שמידט
מספר פעילות: 29

מה הקשר בין סיבי משי וקורי עכביש ובין אלצהיימר ופרקינסון? בהרצאתה של ד"ר שימנוביץ תיחשפו למחקר המדעי שמנסה להפוך את חלבון המשי לאמצעי טיפול ביולוגי במחלות ניווניות, ותגלו כיצד קפסולות זעירות, המדמות גלמים של זחלי משי, עשויות להוביל נוגדנים ותרופות, ולסייע בטיפול במחלות מוח שונות. 

 

אבולוציה: מהתחלה פשוטה למורכבות מעוררת פליאה

מרצה: פרופ' דן תופיק, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בלפר, אולם בוטנר
מספר פעילות: 35

אחת מהשאלות המדעיות הגדולות בהן עסקה האנושות בעשרות השנים האחרונות הינה מוצאו של האדם. מניין הגענו, ומאיזה אורגניזמים התפתחנו? תהליך זה של שינוי גנטי באורגניזמים לאורך דורות נקרא אבולוציה. פרופ' תופיק יבחן בהרצאתו את השאלה: האם אפשר לשחזר במעבדה מרכיבים פשוטים שמהם התפתחו יצורים מורכבים כל כך, המוכרים לנו כיום? ואם כן, מה אפשר ללמוד מזה על מנגנוני האבולוציה?

 

חיידקים, מלחמות ומדינה: סיפורו של חיים ויצמן

מרצה: ד"ר תום ביאליק, המחלקה להוראת מדעים, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בית ויצמן, אודיטוריום
מספר פעילות: 38

כיצד הפך מדען ביוכימאי למנהיג העם היהודי? כיצד הוביל חזונו לחברה ישראלית שוויונית, מוסרית וחדשנית, להתפתחות "אומת הסטארט-אפ"? ומה היה חושב עלינו כיום? ד"ר ביאליק בהרצאה היסטורית על הדרך הארוכה והמפותלת של ילד קטן, מבלארוס ועד לצמרת המדע והמדינאות בארץ ובעולם.

 

הדשא של השכן קטן יותר

מרצה: פרופ' ארנסטו יוסלביץ, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: שמידט
מספר פעילות: 30

ננוטכנולוגיה היא לא רק מילת באזז, אלא טכנולוגיה שנמצאת כבר כמה עשורים בחוד החנית של המדע החדשני. מהי בעצם ננוטכנולוגיה? בהרצאתו של פרופ' יוסלביץ תוכלו לצלול לעומקו של עולם זעיר זה, ללמוד מהם ננו-צינורות וננו-חוטים וכיצד אפשר לגדל ולעצב אותם לפי הצורך; ולא פחות מסקרן – לגלות אילו יישומים ושימושים יתאפשרו בעתיד בעזרתה של טכנולוגיה זו.

 

החיים המסתוריים של החלבונים

מרצה: פרופ' גדעון שרייבר, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: בית ויצמן, אודיטוריום
מספר פעילות: 39

חלבונים הם חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו והם חשובים לבריאותנו. אבל האם זה כל הסיפור? מי הם אותם חלבונים? איך הם נראים? מה הם עושים בחיים והאם יש להם חברים? פרופ' שרייבר יציג בפניכם את עולמם הקסום של החלבונים, יתאר את הקשר שלהם למחלות שונות ואולי גם יפתיע אתכם עם העובדה, שהם יכולים להוות גם בעיה, וגם פתרון לבעיה באותו הזמן.

 

חזרה

 

 


הסודות של צדק: מסע למעמקי כוכב הלכת הגדול במערכת השמש

מרצה: פרופ' יוחאי כספי, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 8+
מיקום: אבנר
מספר פעילות: 11

לאחר מסע של חמש שנים הגיעה הגָּשׁוֹשִׁית ג׳ונו לכוכב הלכת צדק, שסביבו היא נעה זה כשנתיים. ג׳ונו מאפשרת לנו להביט לראשונה על הנעשה במעמקי כוכב הלכת הגזי, ולהבין את התהליכים הפיזיקליים השולטים בו, במערכת השמש כולה, ובכוכבי לכת אחרים שהתגלו לאחרונה סביב שמשות אחרות. בהרצאה זו סוקר פרופ' כספי לא רק את הגילויים המעניינים שמקורן בג'ונו ובגשושיות אחרות, אלא אף את האופן הפרקטי והמרתק שבו נערכים ניסויים במרחק כה רב מכדור הארץ.

 

חזרה

 

פעילויות מומלצות לגיל 10 ומעלה


המסע לגילוי כוכבי הלכת השכנים שלנו

מרצה: ד"ר אביב אופיר, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 10+
מיקום: אבנר
מספר פעילות: 9

עד לפני כ-25 שנה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו לא היו מוכרים כלל. אך מאז שנמצא הכוכב החדש הראשון התגלו אלפי כוכבי לכת נוספים. כיצד זה קרה? איך מוצאים כוכבים שאינם מאירים, או כאלה שנמצאים שנות אור מאיתנו? בהרצאתו של ד"ר אופיר, שהיה שותף בגילוים של כוכבי לכת הקרובים לשמש שלנו, תגלו כיצד עושים זאת, וגם: איך מוצאים עולמות לבה, היכן יש עננים של מתכת ואיפה הכי כדאי לחפש חיים תבוניים?

 

חזרה

 

פעילויות מומלצות לגיל 12 ומעלה


העולם הקוונטי הזעיר

מרצה: פרופ' יובל אורג, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: וייסמן
מספר פעילות: 21

"תורת הקוונטים" הוא מונח מוכר יחסית, אך מה הוא אומר בעצם? מהי תורת הקוונטים, כיצד היא פותחה ומדוע אנו צריכים אותה בכלל? על השאלות הללו יענה פרופ' אורג בהרצאתו, ואף יסביר כיצד התבוננות באדוות המים שיוצרים שוברי הגלים בתל אביב, ובחינה מעמיקה שלה, יכולות לשפוך אור על עולם הקוונטי הזעיר.

 

פגום הוא המושלם החדש: יהלומים בשירות המדע

מרצה: ד"ר עמית פינקלר, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ : 12+ 
מיקום: שמידט
מספר פעילות: 31

יהלומים, אם מפרקים אותם למרכיבם הראשוני ביותר, הם "בסך הכל", גבישים של פחמן - ממש כמו הפחמן שממנו עשוי הגרפיט בעפרון, או הפחמן שמצוי בכל חומר אורגני. מחירו של יהלום מלוטש נקבע לפי מספר הפגמים שבו, כאשר ישנם יותר מ-500 סוגי פגמים אפשריים שמשפיעים על צבעו של היהלום. בהרצאתו של ד"ר פינקלר, תגלו שיהלומים אינם רק תכשיטים, ושהפגמים שבהם אינם דווקא שליליים. מסתבר, שאפשר להזריק אותם לתאים חיים כחיישנים מדויקים אשר "מדווחים מהשטח" על טמפרטורה, שדה חשמלי, מאמצים מכניים ועוד, וכך הם עשויים לשמש למטרות מחקר מדעי ולרפואה מתקדמת.

 

האדם בחלל: האם נגיע בקרוב למאדים?

מרצה: אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים ע"ש קראאר, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון
מספר פעילות: 5

לא פעם אנו שומעים על תכניות לטיסות מאוישות למאדים, חלקן אף מציינות תאריכים קרובים למימוש הרעיון. אך עד כמה הדבר באמת אפשרי? האם חשבתם פעם איך התחושה להיות אסטרונאוט בחלל? מה קורה למשל לגוף האדם בתנאים של מיקרו-כבידה הקיימים בתחנת החלל הבין-לאומית? מה אוכלים, כיצד מתרחצים ואיך הולכים לשירותים? ההרצאה תחשוף בפניכם את האתגרים הקיומיים שעומדים בפני האסטרונאוטים השוהים תקופות ממושכות בחלל, ותציג בפניכם עובדות מפתיעות על התנאים הקשים השוררים בו.

 

תאים מלאכותיים על שבבים

מרצה: ד"ר שירלי שולמן דאובה, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: בית ויצמן, אודיטוריום
מספר פעילות: 36

כל תא, בין אם הוא תא חיידק או אחד ממיליארדי התאים שבגופנו, מורכב מאלפי מולקולות ביולוגיות. מולקולות אלו נוצרות ומתפרקות כחלק מרשת סבוכה של תגובות ביוכימיות. האם ניתן לשחזר רשת סבוכה זו גם מחוץ לתא חי? בהרצאתה, תספר ד"ר שולמן-דאובה כיצד אפשר להטביע גנים על שבבי סיליקון המאפשרים לתגובות ביוכימיות להתרחש בצורה המדמה את פעולתו של התא החי, ותסביר מדוע השבבים מספקים סביבה מתאימה לתהליכים ביולוגיים, ומה חסר בהם כדי שיתפתחו בהם חיים.

 

חזרה

 

פעילויות מומלצות לגיל 15 ומעלה


איקס-עיגול: לא מה שחשבתם

מרצה: ד"ר יוסי אלרן, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: אולם הברווז
מספר פעילות: 14

"איקס-עיגול" הוא משחק שכולנו מכירים, ורבים אף יודעים את כל הדרכים והאסטרטגיות כדי לנצח בו. אולי תופתעו לשמוע, שאם משנים מעט את הכללים "איקס-עיגול" יכול להפוך למשחק רציני שאפשר לשחק בו שעות ארוכות. כיצד? יחד עם ד"ר אלרן נשחק את המשחק בגרסתו הקלאסית, ונגלה שאם שני השחקנים לא מבצעים אף טעות – הוא תמיד מסתיים בתיקו. לאחר מכן ננסה את המשחק ההפוך, ״עיגול-איקס״, שבו המטרה של כל שחקן היא דווקא להימנע מיצירת רצף של סימנים זהים בטור, שורה או אלכסון. ולסיום, נכיר כמה משחקים מופרעים הרבה יותר, שבהם ״איקס-עיגול סוער״, ״ארבע בשורה״, ״איקס עיגול על גבי סופגנייה״ ועוד!

 

קיצור תולדות הזמן ב-30 דקות

מרצה: פרופ' עילם גרוס, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 21:00-21:30
גיל מומלץ: 15+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון

משחר האנושות הובילה אותנו הסקרנות לתגליות מופלאות על היקום בו אנו חיים. גליליאו היה אולי הפיזיקאי השיטתי הראשון אך קדמו לו הפילוסופים שעסקו בתחום גם כן. הפיזיקה כתחום מדעי צמחה מתוך גאונות פרסונלית ולעתים אובססיבית, כמו של סר אייזיק ניוטון או מארי קירי, למשל. לימים הפכה הפיזיקה לגאונות קולקטיבית שאפיינה את שתי התגליות הענקיות של המאה ה-21 עד כה: בוזון ההיגס (החלקיק האלוהי), והגלים הגרביטציונים. בהרצאתו של פרופ' עילם גרוס, תקבלו טעימה מכמה נקודות בתולדות הזמן מתקופתו של אפלטון ועד החיפוש העיקש אחר החומר האפל כיום, ב-30 דקות בלבד. בדרך תיחשפו לשמות שאולי ישמעו לכם מוכרים כגון מייקל פרדיי, ג׳יימס קלארק מקסוול, ניקולאי טסלה, מארי סקולודובסקה קירי ועוד. בין לבין תגלו גם עוד כמה פרטים מסקרנים על פצצת האטום ותורת הקוונטים, המפץ הגדול וכמובן - לא תלכו הביתה בלי לשמוע על אלברט אינשטיין!

 

אסטרוביולוגיה: כשאסטרונומיה פוגשת ביולוגיה

מרצה: ד"ר רעות סורק אברמוביץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: אמפי כיכר הזיכרון
מספר פעילות: 4

על מדע האסטרוביולוגיה, שמעתם? ד"ר רעות סורק-אברמוביץ' מביאה את הסיפור שמאחורי השאלה המרתקת: האם קיימים חיים מעבר לכדור הארץ? ומסבירה כיצד בני האדם יכולים לזהותם גם בחקר החלל וגם בפעילויות שנערכות על כדור הארץ. כל זאת, דרך חוויות אישיות שלה ממשימות השטח שערכה כ"רמונאוטית" ‒ אסטרונאוטית אנלוגית במכתש רמון.

 

עבר, הווה ועתיד האבולוציה

מרצה: פרופ' צחי פלפל, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: בנוזיו ביולוגיה/ביוכימיה
מספר פעילות: 19

האבולוציה הביולוגית עיצבה את כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. היא פעלה בעבר, אך היא מתרחשת כל הזמן גם מבלי שנשים לב לכך בגופנו, ואף משפיעה על בריאותנו – למשל, על ידי יצירת תגובה חיסונית לפולשים. אך האם יש דרך לשנות את האבולוציה אצל בני האדם? האם אפשר לשלב מחשבים עם ביולוגיה לשם כך? ואם כן, מה תהיה ההשפעה של שינוי שכזה? על כך בהרצאתו של פרופ' פלפל.

 

העולם הקוונטי המתפצל

מרצה: פרופ' עדי שטרן, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: וייסמן
מספר פעילות: 22

תורת הקוונטים משלבת את הטוב שבכל העולמות: יופי מדעי עוצר נשימה משולב עם פוטנציאל לטכנולוגיות מהפכניות. כדי להבין זאת בצורה טובה יותר, יסביר פרופ' שטרן בהרצאתו כיצד חלקיק קוונטי יכול להיות בכמה מקומות בעת ובעונה אחת ואילו מגבלות קיימות לתכונה הזו; ואף יענה על השאלה – האם יש לכך השלכות על דרכי הפעולה של מחשבים בעתיד?

 

העולם הקוונטי תחת המיקרוסקופ

מרצה: ד"ר נורית אברהם, הפקולטה לפיסיקה, מכון ויצמן למדע
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: וייסמן
מספר פעילות: 23

כיצד הפיזיקה הקוונטית משפיעה על חיי היום-יום שלנו, ואיך היא מתבטאת במעבדה? ד"ר נורית אברהם תספר לכם על כמה תופעות קוונטיות מפתיעות בהן אנו נתקלים מדי יום, ותציג בפניכם את נפלאותיו של מיקרוסקופ "מנהור סורק" המבוסס גם הוא על עקרון קוונטי טהור. מיקרוסקופ זה מאפשר לנו "לראות" אטומים, להזיז אותם, ואף לסדר אותם במבנים זעירים ממש כמו לגו של אטומים. לסיום, תקבלו הצצה על חומרים קוונטיים חדשים בעלי תכונות מרתקות.

 

איך צליל נולד: הפיסיקה של המוזיקה

מרצה: ניר פאר, מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי, קמפוס ארנון
שעה: 20:45-20:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, אודיטוריום
מספר פעילות: 27

מה מבדיל בין צליל מוזיקלי ובין רעש? מדוע כלי נגינה שונים נשמעים אחרת אחד מהשני? ואיך זה שגם בני האדם אינם נשמעים אותו הדבר?
אלו הן רק חלק מהשאלות שמעסיקות את הפיזיקאי והמוזיקאי ניר פאר. בהרצאתו תלמדו מהם התנאים הפיזיקליים שבהם נוצרים צלילי מוזיקה, ותוכלו להבין טוב יותר מה קובע את איכותה של המוזיקה שממנה אנו נהנים. מומלץ להגיע עם כלי נגינה!

 

אנטרופיה: מכתבי חרטומים ועד מחלות מפרקים

מרצה: פרופ' יעקב קליין, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: שמידט
מספר פעילות: 28

מה משותף לרקמות הגוף, לכונני-מחשבים ולחלב? התשובה היא אנטרופיה, או במילים אחרות: מידת אי-הסדר במולקולות מהן הם מורכבים. בהרצאה יציג פרופ' קליין כיצד תכונות אנטרופיות פתרו בעיות תקשורת ורישום במצרים של לפני 4,000 שנה, וכיצד בימינו הן מאפשרות מגוון פיתוחים עכשוויים - החל מנוזלים מגנטיים ועד לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית ממנה סובלים מיליונים רבים באוכלוסייה המבוגרת.

 

כשביולוגיה פוגשת פיסיקה: חלבונים כמכונות זעירות

מרצה: פרופ' גלעד הרן, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: בלפר, אולם בוטנר
מספר פעילות: 32

בתוך גופנו מתרוצצות מכונות זעירות אך מתוחכמות המבצעות מגוון פעולות רחב, מהעברת משאות ועד ייצור חלבונים. כיצד הן פועלות? איך הן יודעות מה עליהן לעשות? ואיך אפשר לנצל את התכונות המיוחדות שלהן לריפוי מחלות? פרופ' הרן יענה בהרצאתו על כל השאלות הללו ואף ידון בשאלה המסקרנת: האם בעתיד נוכל לחקות אותן, וליצור מכונות מיקרוסקופיות מעשה אדם?

 

סודות המטריקס

מרצה: ד"ר טל אילני, הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 19:45-19:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: בלפר, אולם בוטנר
מספר פעילות: 34

המחקר המדעי מתחיל תמיד בחידה לא פתורה שמדענים מנסים להבין ולפצח, שלב אחר שלב. איך מתרחש התהליך במציאות, ומה עושה מדען שצריך "רמז" כדי להתקדם במחקר? בהרצאתה, תציג ד"ר אילני מחקר החושף את תפקיד ה"מטריקס" – רקמת החיבור שעוטפת איברים בגופנו. ד"ר אילני תספר על פיצוח התהליך שבו זוהו המולקולות שמרכיבות את המטריקס, ואיך אפשר לגייס את הממצאים הללו כדי להילחם במחלות.

 

חיילי השלום: כך מאתרים אתרי ניסוי גרעיניים

מרצה: ד"ר נעמה חריט יערי, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: בית ויצמן, אודיטוריום
מספר פעילות: 37

בשנת 1945 התקיים ניסוי טריניטי, שבו ניסו לראשונה לפוצץ פצצת אטום. מאז נערכו בעולם עוד עשרות ניסויים בנשק גרעיני. החשש מנשורת גרעינית ומהשפעותיה הוביל לניסוח אמנה למניעת השימוש בנשק גרעיני, וכפועל יוצא הוקם גוף שתפקידו לעקוב אחר אירועים גרעיניים בעולם ולנטר אותם. ד"ר חריט-יערי תחשוף בפניכם את השיטות המדעיות לזיהוי ניסויים גרעיניים, את המקומות שבהם עורכים את הבדיקות, מה אפשר לזהות בשטח בזמן אמת, וכיצד מתרגמים את המידע הזה למודיעין צבאי ואזרחי.

 

מה זה, בעצם, מדע?

מרצה: פרופ' אהוד אחישר, הפקולטה לביולוגיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 17:45-17:00
גיל מומלץ: 15+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, אודיטוריום
מספר פעילות: 24

יחסי הגומלין בין עולם המחקר המדעי וחיינו הולכים ומתהדקים: מצד אחד, תוצאות המחקרים משפיעות על חיינו. מצד שני, חיינו משפיעים על תוצאות המחקרים שכן מחקר מדעי נערך על ידינו, בני האדם. מה זה, אם כן, מדע ואיך הוא משתלב בחיינו? פרופ' אחישר ינסה לענות על שאלה זו על בסיס תובנות שנצטברו עד היום מחקר המוח, ויתאר את הדמיון שבין תהליכים מדעיים לתהליכי תפישה חושית.

 

פעילויות מומלצות לגיל 18 ומעלה


הכל נשאר במשפחה: הקשר בין קפה, קנאביס וקוקאין

מרצה: ד"ר עידו מגן, הפקולטה לביוכימיה, מכון ויצמן למדע
שעה: 18:45-18:00
גיל מומלץ: 18+
מיקום: בלפר, אולם בוטנר
מספר פעילות: 33

קפה הוא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם; קנאביס וקוקאין נמנים עם הסמים הנפוצים ביותר בעולם. האם יש קשר בין השלושה? מה הופך אותם לממכרים, ומדוע האחד מסוכן והאחר לא? ד"ר מגן יסקור בפניכם את ההיסטוריה של השימוש בסמים, יסביר את מנגנוני הפעולה שלהם במוח, על הסיבות להתמכרות ועל הדרכים לטפל בה.

חזרה

 

הרצאות של תלמידי הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, תוכנית אלפא ותוכנית ח"צ 


תקצירי הרצאות תלמידים מצטיינים

הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ ותוכנית אלפא הן שתי תוכניות הנערכות במכון דוידסון לחינוך מדעי, במסגרתן לומדים תלמידים ותלמידות בכיתות י' ו-י"א מכל רחבי הארץ. כחלק מלימודיהם בתוכנית, עורכים התלמידים והתלמידות עבודות מחקר ברמה גבוהה, בתחומים מחזית המדע.
ליל המדענים והמדעניות 2019 במכון ויצמן למדע, מזמין אתכם להצטרף להרצאותיהם של תלמידי ותלמידות התוכניות, וללמוד על הנושאים המרתקים המעסיקים את הדור הבא של מדעני העתיד בישראל. 

סיפורו של החלבון האמיץ "אינטרפון גמא"

תלמידה מרצה: דינא נאדר קייס, תוכנית אלפא, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:10-19:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 106

מערכת החיסון של בעלי החיים מגינה עליהם מפני מחוללי מחלות רבים שעלולים לתקוף אותם. לשם כך, מפרישה מערכת החיסון בין שאר המולקולות גם מולקולות "איתות", שאחת מהן נקראת "אינטרפרון גמא". מהי חשיבותה של מולקולה זו? האם היא זו שמפעילה את תאי מערכת החיסון, והאם היא באמת גורמת להם להיות פעילים יותר?
 

התשובה הפשוטה למתמטיקה סבוכה

תלמיד מרצה: יונתן זוארץ, תוכנית אלפא, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:25-19:15
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 107

כיצד אפשר לפתור בעיות מתמטיות שנראות מסובכות ומורכבות, באמצעות פעולה פשוטה של סידור אובייקטים?
 

אפיון, עירור ודעיכה של מערכות אורגניות

תלמידה מרצה: מאיה טויבנשלק, תוכנית אלפא, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:40-19:30
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 108

כדי לייצר לוחות סולאריים ומעבדי מחשב קוונטים המבוססים על חומרים אורגנים, צריך קודם לאפיין את החומרים שישמשו לבניית המערכות הללו. אילו ניסויים יש לבצע לשם כך? אילו מערכות אורגניות פשוטות יכולות לסייע למשימה? ומה המשמעות של ערור ודעיכה בניסויים מסוג זה?
 

כימיה חישובית בשירות המלחמה בסרטן

תלמידה מרצה: ענבל גבע, תוכנית אלפא, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 19:55-19:45
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 109

כיצד מוצאים מולקולות בעלות פוטנציאל גבוה לעכב את התפתחותם של גידולים סרטניים? לפי ההיפותזה, שימוש בידע גנטי וקליני על מחלה מטבולית נדירה, "ציטרולינמיה סוג 2", עשוי לסייע מול גידולים סרטניים. בנוסף, אחד מכלי העזר בהם נעשה שימוש במחקר ביולוגי מסוג זה, הוא הכימיה החישובית. מהי, כיצד היא תורמת למחקר ואיזה שימוש נעשה בה?

 

מקרו-אבולוציה באי מדגסקר

תלמיד מרצה: אסף דר, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 17:55-17:45
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 99

מה הקשר בין הגיאולוגיה של האי מדגסקר למגוון הביולוגי שלו? לפני עשרות מיליוני שנים ניתק האי מהיבשת הדרומית הקדומה גּוֹנְדְוָנָה. המינים שהיו על האי בודדו מאלה שביבשת, ונוצר תהליך בשם מקרו-אבולוציה: תהליך שבו קבוצה של פרטים מתבודדת משאר האוכלוסייה, ועוברת אבולוציה שונה בעבור התנאים שבהם הקבוצה נמצאת. תנאים אלה כוללים תנאי התאמה לאתרים הגיאולוגים הייחודיים באי.

 

הכחדות המוניות

תלמידה מרצה: ענבר הוד, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 17:40-17:30
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 100

חמש הכחדות המוניות התרחשו על פני כדור הארץ במהלך שנות קיומו. הכחדות אלה השפיעו על עולמות החי והצומח שבו, והן עיצבו את המגוון הביולוגי ששרד בו עד היום. מה אפשר ללמוד מכך, ומה המסקנות על ההכחדה השישית?

 

מקורו של הזרחן בתעשייה ובחקלאות

תלמיד מרצה: אמיתי נובוסלסקי, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 17:20-17:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 101

זרחן הוא מרכיב חשוב בדשנים, והפוספוריט הוא בין המקורות הבודדים שלו. כיצד הוא נוצר בטבע, ואיך יכול האדם להתמודד עם אחת הבעיות הגדולות הקשורה אליו, שהוא עצמו הגורם שלה: המשאבים הטבעיים של הפוספוריט הולכים ונעלמים.

 

אבולוציית האדם בתקופות הקרח

תלמיד מרצה: עילאי שם טוב, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:10-18:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 102

כיצד החלו תקופות הקרח בעידן הקרח של הפלייסטוקן – תקופה קדומה בלוח הזמנים הגיאולוגי – וכיצד הסתיימו? איך השפיעו תנאים אלו על המגוון הביולוגי ובפרט על האבולוציה של האדם? ומה אפשר להסיק מכך על עתידה של האנושות?

 

כוכבי לכת בנעילת גיאות

תלמיד מרצה: זהר שירן שטרן, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:25-18:15
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 103

נעילת גאות היא מצב בו גרם שמים הנמצא במסלול סביב גוף נוסף, מפנה תמיד את אותו צד כלפי הגוף האחר. במילים אחרות: מהירות הסיבוב של גרם השמיים סביב צירו שווה למהירות הסיבוב שלו סביב כוכב לכת, למשל. האם מצב זה עשוי לגרום לבעיות? אם כן, מהן? והאם ישנם מצבים בהם יכולים להתקיים חיים על אותם כוכבי לכת?

 

הצונאמי הקטלני ביפן

תלמידה מרצה: כליל כץ, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:40-18:30
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 104

ב-11 במארס 2011 היכו גלי צונאמי אדירים בחופיה הצפון-מזרחיים של יפן. הגל הותיר אחריו חורבן, הרס ואבדות רבות בנפש. מה קרה באותו אירוע טרגי? כיצד קשור אסון הטבע לאסון בכור הגרעיני בפוקושימה, ומה הייתה ההשפעה של שניהם על יפן?

 

עננים, בעלי חיים ומה שביניהם

תלמידה מרצה: שקד פוקס כהנא, הכיתה הארצית למדעי כדור הארץ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:55-18:45
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 251
מספר פעילות: 105

לבעלי חיים בגדלים שונים קיימת השפעה על היווצרותם של עננים. כיצד השפעה זו באה לידי ביטוי? ומהי ההשפעה של בעלי חיים שונים כמו האדם, הפלנקטון והנגיפים, על כמות גרעיני ההתעבות באוויר?

 

"חוקרים צעירים" (ח"צ) היא תוכנית הנערכת במכון דוידסון לחינוך מדעי, במסגרתה לומדים תלמידות ותלמידים מצטיינים בכיתות י' עד י"ב מכל רחבי הארץ. כחלק מלימודיהם בתוכנית, משתתפים התלמידים ב"סדנת מדע עכשווי ע"ש פרופ' עמוס דה-שליט" ועורכים במסגרתה מחקר במעבדות מכון ויצמן למדע. ליל המדענים והמדעניות 2019 במכון ויצמן למדע, מזמין אתכם להצטרף להרצאותיהם של תלמידי ותלמידות התוכניות, וללמוד על הנושאים המרתקים המעסיקים את הדור הבא של מדעני העתיד בישראל

תלמידים מרצים: שירי אורליצקי, לירון עובדיה, נבו לוי, תוכנית ח"צ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:15-18:00
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 252
מספר פעילות: 110

מהן ננו-צינוריות? מהו RNA? למה RNA עובר דרך הננו צינוריות וכיצד הננו צינוריות מושפעות מהחומר TNTi ? הבנת הקשרים בין הגורמים הללו והשפעותיהם עשויה לקדם מחקרים העוסקים במחלות כגון מחלת הסרטן או האיידס. בהרצאה זו יוצג המחקר שנערך בנושא, השיטות והחומרים בהם נעשה שימוש ותוצאות המחקר ומסקנותיו, אשר עשויות להוביל למחקרים נוספים בעתיד.

תלמיד מרצה: הילה לוזדרניק, תוכנית ח"צ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:35-18:20
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 252
מספר פעילות: 111

בגוף האדם מצוי אנזים בשם QSOX. מה תפקיד של אנזים זה, היכן הוא נמצא באברון הגולג'י ומה הקשר בין השניים? בהצגת תוצאות הניסוי השואל את השאלות הללו יתוארו המבוא, החומרים בהם נעשה שימוש במהלך הניסוי, וכן דיון על המחקר העתידי בתחום.

 

תלמיד/ה מרצה: ינאי שביב, תוכנית ח"צ, מכון דוידסון לחינוך מדעי
שעה: 18:55-18:40
גיל מומלץ: 12+
מיקום: מרכז שוורץ/רייסמן, קמפוס ארנון, 252
מספר פעילות: 112

גם אם מעולם לא נחשפתם לעולם הפיסיקה הקוונטית, ודאי נתקלם או שמעתם את צמד המילים הללו.  אך מהי בעצם אותה פיזיקה קוונטית? מה הוביל לפיתוח שלה, אילו בעיות צצו בדרך והיכן אפשר למצוא אותה בחיי היום יום שלנו?