יש צמחים שמסוגלים לחוש אם חרק נוגס בהם, או אפילו נוגע בהם, וגם להגיב לשינויים בסביבתם, כמו לחות או טמפרטורה? אבל האם צמחים מסוגלים לחוש כאב? לחוות רגשות? להתענג על מוזיקה טובה?

צמחים לא יכולים להרגיש בדיוק כפי שבני אדם מרגישים, בעיקר כי אין להם מערכת עצבים שיכולה לייצר רגשות. בנוסף לזה, הם נמצאים בגוף מאוד שונה מהגוף האנושי. הם אינם יכולים לבכות, כי אין להם עיניים ותעלת דמעות. הם גם לא יכולים לצחוק, מכיוון שאין להם ריאות, מיתרי קול, או שפתיים.

צמחים גם אינם יכולים להיות עיוורים או חירשים כמו בני אדם, מכיוון שאין להם את התשתית העצבית וגם לא את האיברים הנחוצים כמו עיניים או אוזניים. אך כפי שבני אדם נולדים עם מוטציות שגורמות לליקויים מסוימים, למשל ליקויי ראייה או שמיעה, כך גם צמחים יכולים לשאת מוטציות הגורמות להפרעות שונות. הדבר הקרוב ביותר ללקות ראייה בצמחים הוא אולי מוטציה הגורמת לחוסר בכלורופיל, המולקולה האחראית על קליטת האור בתהליך הפוטוסינתזה. יש גם מוטציות שמונעות מהצמח לנוע לכיוון האור, מוטציות שמשפיעות על פוריות הצמח, סרטן בצמחים ועוד דוגמאות רבות של ליקויים המזכירים מחלות של בני אדם. אך צריך לזכור שמדובר ביצורים מאוד שונים מאיתנו ולכן המנגנונים של המחלות האלו לרוב מאוד שונים מאלו שקיימים אצל בני אדם.

מצד אחד, למוטציות יש פוטנציאל קטלני – יש לצמח או לאדם מוטציה שגורמת לפגיעה בגן חיוני, היצור לא ישרוד. מצד שני יש למוטציות ולמגוון גנטי חשיבות גדולה בהתאמה לסביבות חיים משתנות. מוטציה שאינה גורמת לפגיעה קטלנית, למשל כזו שגורמת לשינוי בצבע עלי הכותרת של צמח מסוים, עשויה להעניק לו יתרון במשיכת מאביק מסוים. הצטברות שינויים גנטיים כאלו לאורך זמן יכולה להביא בסופו של דבר להתפתחות מינים חדשים.

לאדם יש תפקיד בהתפתחות האבולוציונית של צמחים רבים, למשל חיטה, תירס ועוד צמחי מאכל. כאשר האדם בוחר את החיטה שאותה הכי קל לקצור או את התירס עם הגרגירים העסיסיים ביותר ומרבה דווקא אותם, הוא מכוון בעצמו את האבולוציה של הצמח.

חשים ומגיבים

מכיוון שצמחים אינם יכולים לנוע ממקום למקום, כמו למשל לעבור להסתתר בצל כשהשמש קופחת או לברוח מטורף, הם מיטיבים לחוש את הסביבה ולהגיב אליה בהתאם. למשל, בצמח שמועבר מתנאים של אור מועט לאור רב, יתחוללו שינויים רבים. ברמה הביוכימית, אותות על החשיפה לאור רב מפעילים שרשרת תגובות הכוללת הפעלה של מנגנונים להתמודדות עם עוצמת אור גבוהה. בצמחים רבים, ההתמודדות הזו מתבטאת ביצירת עוד כלורופיל, שתפקידו לקלוט את האור הדרוש לתהליך הפוטוסינתזה.

צמחים מגיבים גם למגע. צמח טורף מגיב כאשר זבוב נוחת במלכודת, והמימוזה הביישנית מגיבה כשנוגעים בה. במחקר מ-2013 נמצא כי כאשר נוגעים קלות עם האצבעות בתודרנית הלבנה (צמח שעליו עושים ניסויי מעבדה רבים), היא מפתחת עמידות טובה יותר נגד פטריה מסויימת. כלומר מדובר בשרשרת תגובות שנועדה להגן על הצמח מפני פגיעות. עבור בני אדם ליטוף הוא אולי נעים, אבל צמחים מפעילים תגובות הגנה כאשר נוגעים בהם. לצמחים אין דרך להבחין בין ליטוף של אדם שמשקה ומדשן את הצמח באהבה לבין חרק שמטפס על הצמח כדי לאכול אותו.

כאשר חלק מהצמח נפגע, למשל מחרק הנוגס בו, יש תגובות ביוכימיות שמתרחשות מיד כדי לצמצם את הפגיעה בשאר הצמח. בין השאר הצמח מייצר חומרים שתפקידם להניא את הטורף מהמשך אכילה, וחלבונים שמשמשים מערך הגנה ואיתות לצמח.

על אף יכולתם לחוש מגע, הצמחים אינם חשים כאב. לבני אדם ולבעלי חיים אחרים יש קולטנים מיוחדים לחישת כאב,  נוציצפטורים. יש אנשים שנולדים עם נוציצפטורים פגומים והם אינם חשים כאב. זו מחלה מסוכנת למדי מכיוון שהכאב אמור להזהיר אותנו ולהגן עלינו. לצמחים אין קולטנים כאלה ולכן ניתן לומר שהם אינם חשים כאב, אלא מגע.

בעבר פורסמו כמה מחקרים בדבר קשר לכאורה בין השמעת מוזיקה לגדילה מוגברת של צמחים. ברוב המחקרים האלה לא נעשו די חזרות או שלא היו קבוצות ביקורת, כך שלא ברור בינתיים אם יש תועלת אמיתית בלשיר או להשמיע להם מוזיקה. מעבר לכך, לא ברור כלל אם צמחים קולטים גלי קול.

באופן בסיסי, צמחים זקוקים למים ואור. מעבר לכך, סוגים שונים של צמחים זקוקים לתנאים שונים בהתאם לסביבה שהתפתחו בה: צמחים שמקורם בסביבה טרופית לחה ככל הנראה לא יצליחו לשרוד בסביבה מדברית יבשה. צמח הסחלב לדוגמה, גדל בטבע על צמרות עצים בסביבה טרופית ושורשיו כלל אינם נוגעים בקרקע אלא סופגים לחות מהאוויר. לכן מומלץ להשקות סחלבים במים מזוקקים (שדומים בהרכבם למים הנמצאים באויר) ולהימנע ממים עומדים בסביבת השורשים.

כאשר אנחנו מגדלים צמחים, עלינו להביא בחשבון כיצד הם התאימו את עצמם במהלך האבולוציה לסביבתם ולנסות לספק להם תנאים דומים לכך.

0 תגובות