המיתוס: צמחים "גוזלים" מאיתנו חמצן בלילה. המציאות: שונה לחלוטין

צמחים ממלאים תפקידים רבים באקולוגיה. בין השאר הם צורכים מהסביבה פחמן דו-חמצני ומים, ובתהליך הפוטוסינתזה משחררים לאוויר חמצן. לביצוע הפוטוסינתזה דרוש אור, ולכן היא אפשרית רק כשהשמש זורחת או תחת אור מלאכותי. בזמן הזה צמחים קולטים את הפחמן הדו-חמצני שאנו ושאר היצורים החיים פולטים בנשימתנו וממירים אותו בחמצן טרי שאנו יכולים לנשום שוב. בנוסף הם קולטים מהאוויר רעלנים כמו בנזן, פורמלדהיד ואמוניה.

במשך הדורות בני האדם החלו לשהות יותר ויותר בחללים סגורים. התברר שכאשר אנשים נמצאים זמן רב בחדר סגור הם עלולים לפתח את "תסמונת הבניין החולה", שבאה לידי ביטוי בכאבי ראש, יובש, קשיי נשימה דמויי אסתמה וגירויים בעיניים, באף ובעור. התסמינים האלה נובעים בין השאר מאוורור לקוי של הבניין, כך שאפשר למנוע אותם על ידי פתיחת חלון והכנסת אוויר צח, או הכנסת צמחים למרחב. לפיכך, קישוט הבית בצמחים לא רק תורם למראה הבית, אלא מועיל גם לבריאות.

בשנת 1989 ערכה סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ניסוי שבו בדקה אלו צמחים ביתיים מטהרים הכי טוב את האוויר מרעלנים או מסייעים הכי טוב לאוורור החדר, או כל חלל סגור אחר – למשל תחנת חלל. הסוכנות המליצה להניח לפחות צמח אחד לכל עשרה מטרים רבועים וערכה השוואות בין מינים שונים. במקום הראשון זכו החרצית (Chrysanthemum morifolium) והספטיפיליום (Spathiphyllum) שמסוגלים לטהר את האוויר מבנזן, פורמלדהיד, אמוניה, קסילן וטריכלורואתילן וכך למנוע את הגירויים וכאבי הראש שהם גורמים.

במקום הראשון: ספטיפיליום (Spathiphyllum) וחרצית (Chrysanthemum morifolium) | צילומים: ויקיפדיה
במקום הראשון: ספטיפיליום (Spathiphyllum) וחרצית (Chrysanthemum morifolium) | צילומים: ויקיפדיה

האם יש סיבה גם לחשוש מהצמחים?

יש לזכור שגם הצמחים עצמם חיים, וכמו כל תא חי, תאי צמח צריכים לנשום כדי להפיק אנרגיה זמינה. תהליך הנשימה התאית קולט חמצן מהאוויר וסוכר בשם גלוקוז ממאגרים שנצברו בתא מבעוד מועד בתהליך הפוטוסינתזה, וממיר אותם לפחמן דו-חמצני ולאנרגיה. מדובר במעין תהליך הופכי לפוטוסינתזה, שמתרחש כל שעות היממה בלי קשר לעוצמת האור.

בשעות היום, בזכות תהליך הפוטוסינתזה, כמות החמצן שהצמח פולט בחזרה לסביבה עולה על זו שהוא צורך, כך שבסך הכול כמות החמצן בסביבה גדלה. לעומת זאת, בלילה מתבצע רק תהליך הנשימה התאית ועל כן הצמח צורך חמצן מהסביבה, בדיוק כמונו, ופולט פחמן דו-חמצני.

בשל ההבדל בריכוזי החמצן בסביבה ביום ובלילה התקבע המיתוס שאסור להכניס צמחים לחדר השינה מחשש שיתחרו בנו על החמצן בחדר, יפלטו במקומו פחמן דו-חמצני וכך "יחנקו" אותנו במהלך הלילה. בפועל, אין חשש כזה. כמות החמצן שצמח ביתי "גונב לנו" וכמות הפחמן הדו-חמצני שהוא פולט הן נמוכות ביותר, כך שיש לנו די והותר חמצן לנשימה. למעשה, אדם נוסף או חיית מחמד שחולקים איתנו את החדר צורכים הרבה יותר חמצן מאשר צמחים. ספק אם מישהו מאיתנו יפסיק להתכרבל עם החבר הפרוותי שלו בלילה רק כדי להרוויח עוד כמה מולקולות חמצן.

מבית היוצר של מכון דוידסון לחינוך מדעי : תקועים בבית- עכשיו אתם יודעים

לרשימת הסרטונים המלאה

10 תגובות

  • ליאור

    ג'ונגל בחדר שינה זה בסדר?

    האם יש סכנה לשים צמחים בחדר שינה יותר מהמינון המוזכר? דגש על שעות הלילה בהן החדר סגור, לעיתים עם מזגן. מדובר בסביבות ה10 צמחים בחדר של 10 מ"ר. כרגע יש לי 6 ורוצה להוסיף

  • בר

    טעות בסרטון הראשון

    בסרטון הראשון, דקה 0:49, המגיש מתבלבל . אומר קליטת חמצן ופליטת פד"ח במקום הפוך.

  • אייל

    דבר שלא התייחסו אליו

    דבר שלא התייחסו אליו הוא שביום החלון בחדר פתוח ולכן החמצן שנוצר מתאוורר החוצה, ואילו בלילה אנו ישנים עם דלת סגורה וחלון סגור, כך שבפועל החמצן שמפיק הצמח ביום לא באמת מנוצל בחדר, ואילו בלילה דווקא כשהחדר סגור, הצמח צורך חמצן.

  • דוד

    האם זה מסוכן?

    נניח שיש לך חממה סגורה לגידול ירקות וכדומה. אין מדובר בצמחים בודדים.
    האם יש מצב ששהייה ממושכת יכולה לגרום לנזקים, חוסר נשימה או הרעלה כל שהיא ?

  • נועם

    המורה שלי

    פעם אחת המורה שלי למדעים אמרה לי שצמחים לא באמת נושמים פחמן דו חמצני ומוצאים חמצן אלא נושמים חמצן ומוציאים חמצן האם זה נכון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןעמית בנימין

    כמו שאמרה מורתך, צמחים אכן

    כמו שאמרה מורתך, צמחים אכן נושמים חמצן ולא פחמן דו-חמצני, מאחר ולתהליך הנשימה התאי בצמחים (ובבעלי חיים) דרוש חמצן. לצד זאת, צמחים סופגים מהאוויר פחמן דו-חמצני לצורך ייצור סוכרים, כחלק מתהליך הפוטוסינתזה. בתהליך זה, הצמח מבקע מולקולות מים ונוצר גז חמצן, אותו הצמח יכול לקלוט לצורך נשימה, או לשחרר אותו אל האוויר סביבו. בלילה, כאשר אין אור שמש ותהליך הפוטוסינתזה נעצר, הצמח אינו סופג פחמן דו חמצני ומייצר חמצן, אך הוא ממשיך לצרוך חמצן מהסביבה שלו כדי להמשיך ולנשום.

  • גיא

    כמויות

    כתבה מעניינת.
    השאלה שעולה היא בנוגע לכמויות, כמה צמחים יהיו יותר מדי?
    כמה צמחים שווים ליצור חי ככל אצבע?

  • נועם

    נדמה לי

    נדמה לי שבעבר התפרסמו סיפורים על אנשים שישנו בחדר סגור עם צמחים רבים מאוד ואכן נחנקו למוות. מכאן התפתח המיתוס. כמובן שזו בהלה מיותרת אבל אולי כדאי להוסיף שורה על כך שאכן יש להיזהר ולא למלא חדר קטן בצמחים רבים.

  • אנונימי

    בהחלטת כתבה מעניינת

    כתבה מעניינת, תודה

  • כובש לא רק בכדורגל

    אין בעד מה