יתושים הם בעלי החיים הקטלניים ביותר בעולם. האם אנו יכולים להדביר אותם? ואיך זה ישפיע על המערכת האקולוגית?

הכירו את בעל החיים הקטלני ביותר בעולם: היתוש. מחלות שמעבירים יתושים הורגות כ-725 אלף איש בשנה, יותר מכל חיה אחרת, בפער ניכר. מבין המחלות האלו הנפוצה והקטלנית ביותר היא המלריה, אך יתושים מעבירים גם זיקה, קדחת דנגי, קדחת צהובה, דלקת מוח יפנית, קדחת הנילוס ועוד.

האם יש תקווה שאי פעם נצליח להכחיד מהעולם את היתושים כולם? ואם יכולנו להניף מטה קסמים ולהעלים את המעופפים המעצבנים מחיינו – האם זה משהו שכדאי לעשות, או שאולי נגרום כך לנזק גדול עוד יותר?

קוטל מאות אלפי בני אדם בשנה. יתוש Anopheles gambiae, המעביר מלריה | מקור: Science Photo Library
קוטל מאות אלפי בני אדם בשנה. יתוש Anopheles gambiae, המעביר מלריה | מקור: Science Photo Library

חוליה בשרשרת

כל מערכת אקולוגית מורכבת ממספר גדול של בעלי חיים, צמחים, פטריות וחיידקים, הקשורים זה בזה בקשרים הדוקים וסבוכים. ליחסים הישירים יחסית של בעלי חיים האוכלים צמחים או זה את זה מצטרפים גם צמחים הזקוקים להאבקה, יצורים הניזונים מהפרשות של בעלי חיים, חיים בתוך מבנים שאחרים יצרו ועוד קשרים רבים, שלעתים קרובות איננו מבינים עד הסוף.

כל שינוי במערכת אקולוגית עלול לגרור אחריו שינויים נוספים, עם פוטנציאל נזק גדול. פעמים רבות אנו לא מצליחים לחזות אותם מראש ובמקרים רבים שבהם בני אדם הכניסו בעלי חיים או צמחים לאזור חדש, הדבר הסתיים באסון. הארנבות שהובאו לאוסטרליה בסוף המאה ה-18 כדי שישמשו מטרה לציד הן עכשיו אחד מבעלי החיים המזיקים ביותר ביבשת, ואיש אינו יודע בדיוק כמה מינים של צמחים ובעלי חיים נכחדו בגללן. קרפדת הקנים, שהובאה ליבשת ב-1935 בתקווה שתטרוף חיפושית שגרמה לנזקים בקני הסוכר, לא תקפה כלל את החיפושית אך הרעל שלה הזיק לטורפים רבים שניסו לאכול אותה. הנמייה האסיאתית הובאה להוואי ב-1883 כדי לטרוף חולדות, והעדיפה לטרוף את העופות הנדירים של האיים. ויש עוד דוגמאות רבות.

אפילו הוצאה של מין מאזור שאליו פלש עלולה להוביל לתוצאות לא רצויות. עם האדם הלבן הגיעו לאי  מקווארי שמדום לניו זילנד גם חתולים. בהדרגה אוכלוסייתם גדלה והם עשו שמות בחיות הבר המקומיות. כשהתחילו להדביר את החתולים באי לפני כעשרים שנה, התרבו מאוד הארנבות שם, שגם הן הגיעו עם האדם, וגרמו נזק רב לצמחים ולבעלי חיים אחרים.  

אז מה יקרה אם נעלים מהעולם את היתושים?

בעלי חיים רבים ניזונים מהחרקים הקטנים הללו: ציפורים ועטלפים, דגים וצפרדעים, לטאות ועכבישים וגם חרקים אחרים. ובכל זאת, מומחים טוענים שרוב המינים האלו לא יסבלו במיוחד בעולם נטול יתושים, שכן הם מסתמכים על מקורות מזון רבים אחרים. בדיקת  תוכן הקיבה של עטלפים אוכלי חרקים, למשל, העלתה שיתושים הם רק כשני אחוזים ממזונם.

עם זאת, כמה מטורפי היתושים עשויים להיפגע קשות מהיעלמותם. למשל דג הגמבוזיה, הנקרא באנגלית "דג יתוש" (Mosquitofish), מתמחה באכילת זחלי יתושים עד כדי כך שהוא משמש בארצות מסוימות להדברה ביולוגית שלהם. ללא יתושים, דגים אלו יצטרכו להסתגל במהירות לתפריט חדש או, מה שיותר סביר שיקרה, להיכחד. הכחדה של הדגים עלולה להוביל להשלכות נוספות, כמו פגיעה בטורפים שלהם, בטורפים של הטורפים, וכן הלאה.

ליתושים יש עוד תפקידים אקולוגיים מלבד לשמש מזון. הזחלים שלהם חיים במקווי מים עומדים ומפרקים עלים יבשים ופסולת אחרת, וכך משמשים לניקוי המים ומספקים חומרי הזנה חשובים לצמחים. יש בעלי חיים אחרים שמסוגלים לעשות זאת בהיעדרם, אך במקומות מסוימים, כמו הנוזל שבתוך צמחי כדנית, היתושים והברחשים הם ה"מנקים" היחידים, וחסרונם של היתושים עלול לפגוע בצמח.

יתושים הם גם מאביקים של צמחים פורחים רבים, אם כי אף אחד מהגידולים החשובים לאדם אינו תלוי בהאבקה של יתושים דווקא. גם במקרה זה נראה שיש חרקים אחרים שיוכלו לתפוס את מקומם, אך איננו יודעים כמה זמן זה ייקח ואם המחסור במאביקים ישפיע, בטווח הארוך, על הצמחים.

בסופו של דבר, חלק מהחוקרים סבורים שהתפקיד האקולוגי שהיתושים ממלאים אינו גדול ואפשר להיפטר מהם ללא השלכות רציניות, אבל לא כולם מסכימים. אלא שאין סיבה להכחיד את היתושים כולם: מבין 3,500 מינים, רק כ-200 עוקצים בני אדם, ורק מחצית מאלו מעבירים מחלות. מה אם נוכל להעלים את המינים האלו בלבד?

"ההשפעות האקולוגיות לחיסול יתושים מזיקים הן שיהיו יותר אנשים. אלו ההשלכות". אמר האנטומולוג דניאל סטריקמן (Strickman) לכתב העת  Nature. לדבריו, היתושים האחרים יוכלו לשמש מזון לטורפים ומאביקים, וכך הפגיעה במערכת האקולוגית לא צפויה להיות רצינית.

לצד החיסכון הכספי העצום מהיעלמותן הצפויה של מלריה ומחלות אחרות, צריך לקחת בחשבון גם את הפגיעה במגזר כלכלי המתפרנס מיתושים. חברות רבות מייצרות חומרים דוחי יתושים, ומומחים מעריכים כי השוק הזה יגדל עוד בשנים הקרובות. על פי ההערכה, התחממות כדור הארץ תביא להתפשטות יתושים והמחלות שהם מפיצים, והיקף המכירות העולמי של תכשירים ומכשירים דוחי יתושים יגיע בשנים הקרובות לכחמישה מיליארד דולר בשנה.

מה הוא יאכל אם נעלים את היתושים? דג גמבוזיה | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל
מה הוא יאכל אם נעלים את היתושים? דג גמבוזיה | מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל

האם אפשר בכלל להכחיד את היתושים המזיקים לאדם?

הכחדה מקומית של מיני יתושים נעשתה בהצלחה בכמה מקומות, כולל בישראל: בעזרת ייבוש ביצות ומקווי מים עומדים ושימוש בחומרי הדברה, יתוש האנופלס המעביר מלריה נעלם מהארץ. המאמץ נמשך עד היום, שכן אוכלוסיות קטנות של היתוש עדיין מתגלות בארץ מפעם לפעם.

השיטות הישנות של ייבוש והדברה משמשות לחיסול יתושים גם היום, אך מצטרפות אליהן שיטות חדשות יותר. במקומות שונים נעשה שימוש בחיידקים הגורמים לעקרות ביתושים, או בזכרי יתושים מהונדסים גנטית הנושאים גן שהופך את צאצאיהם לעקרים. אחת השיטות המדוברות ביותר, שעדיין לא נוסתה, היא "דחיפת גנים", המאפשרת לשנות באופן מהיר את הגנים של אוכלוסייה גדולה.

אנדראה קריסטני (Crisanti), פרופסור לפרזיטולוגיה מולקולרית, אמר לגרדיאן שהכלים הגנטיים החדשים "משנים את המשחק לחלוטין", ואם יעבדו כמצופה יוכלו להביא להכחדה מוחלטת של מינים מסוימים. "אנחנו יכולים לערוך את הטבע", אמר. "זו התפתחות חדשה ומדהימה".

לחיסול היתושים המזיקים לא צפויה, אם כך, השפעה אקולוגית רחבה, ונראה שאנו מתקרבים למצב שבו נוכל להוציא תכנית כזו אל הפועל. זה משאיר אותנו עם שאלה אחת: האם יש לנו הזכות לעשות זאת? בני אדם דחפו מינים רבים להכחדה (ורבים עוד יותר נמצאים כיום על הסף), אך האם אנחנו באמת רוצים להכחיד מין שלם בכוונה תחילה?

"הטיעון הוא שזה לא יהיה נכון מוסרית להעלים מהעולם מין שלם" אמר ל-BBC ג'ונתן פג (Pugh), מהמרכז לאתיקה מעשית באוקספורד. אבל אנחנו לא משתמשים בטיעון הזה כלפי כל המינים, הוא טוען. "כשהכחדנו את נגיף הווריולה, שגורם לאבעבועות שחורות, חגגנו, ובצדק".

האם זה גם יהיה גורלם של היתושים מעבירי המחלות? נראה שהדבר תלוי כרגע בעיקר בשאלה אם הטכנולוגיה תאפשר לנו לעשות זאת. הרצון, כך נדמה, כבר קיים.

תגובה אחת

  • אנונימי

    הערת הגהה:

    הערת הגהה:
    שם הפרופסור "אנדראה קריסטני (crisanti)" אינו תואם בין האנגלית והעברית