תוחלת החיים האנושית עולה בהתמדה, ולא רק בגלל הירידה בתמותת תינוקות. האם צאצאינו יגיעו לגיל 200?

בן 71 היה סוקרטס כשבני עירו דנו אותו לכוס תרעלה. את עיקר תרומתו לפילוסופיה הוא עשה דווקא בעשורים האחרונים לחייו ואין לדעת מה עוד היה הוגה לולא התככים הפוליטיים שגדעו את חייו. אך כמה שנים עוד היה סוקרטס צפוי לחיות?

מי שמשוטט באינטרנט עלול לחשוב שרק מעטים הם האנשים בעבר ששרדו אל העשור הרביעי לחייהם. למרות זאת אנחנו יודעים שגם בגילו המתקדם יחסית בשעת מותו, סוקרטס לא היה יוצא מן הכלל. מחקר ספרותי על אישים יוונים שחיו בתקופתו של סוקרטס מגלה כי השיבה המכובדת אליה הגיע הפילוסוף האתונאי לא הייתה נדירה ושבני המעמד הגבוה נהנו ממשך חיים דומה.

הפסל של סוקרטס לפני האקדמיה של אתונה | Wikipedia, C messier
היה בן 71 כששתה את כוס התרעלה. עוד כמה שנים היה צפוי סוקרטס לחיות? | Wikipedia, C messier

הנתון המרכזי: תמותה בילדות

ועדיין, בעשורים האחרונים תוחלת החיים אכן הולכת ומתארכת. מה זה אומר בדיוק? ובכן, כשמדברים על תוחלת חיים של אוכלוסיות נהוג לעסוק בממוצעים, כך שקשה להקיש מהנתונים האלה על אורך חייהם של אנשים בודדים. ברומא של המאה הראשונה לספירה רק כשבעים מכל מאה תינוקות שרדו לגיל שנה, ורק 35 מהם הגיעו לגיל 15. גם כיום המדינות שבהן נמדדת תוחלת החיים הקצרה ביותר הן אלו שבהן תמותת התינוקות גבוהה באופן יחסי. לדוגמה בסומליה, שבה כעשרה אחוזים מהילדים מתים בשנה הראשונה לחייהם, תוחלת החיים נמוכה בכמעט שלושים שנה לעומת ישראל, שבה רק 0.34 אחוז מהתינוקות נפטרים בשנתם הראשונה.

עם זאת, גם בימי קדם אדם ששרד בהצלחה את גיל ההתבגרות היה צפוי לחיות עוד עשורים רבים. לא צריך אפילו להסתמך על מחקרים היסטוריים כדי להיווכח בכך. מחקרים על קהילות של ציידים/לקטים מודרניים מראים שגם באוכלוסיות האלה אנשים רבים מאריכים חיים עד גילאי 78-68.

נתון מעניין נוסף מגיע ממרשם אוכלוסין יחיד במינו שקיים בשבדיה מאז שלהי המאה ה-17. בגלגולו המקורי המרשם שימש את הכנסייה לתיעוד הקהילות ברחבי המדינה הצפונית, כולל הטבלות, פטירות, וכדומה. הנתונים מגלים שבשבדיה של המאה ה-18 מי ששרדו עד גיל 15-12 היו צפויים לחיות בממוצע עד גיל 72.

ובכל זאת, חיים יותר

אך גם כשמשקללים את ההשפעות של תמותת תינוקות על הסטטיסטיקות, ניכר שאנשים נהנים כיום מחיים ארוכים יותר ושכמות מאריכי החיים גדלה. לפני 150 שנה, אדם בן 50 באנגליה היה יכול לצפות לעוד כעשרים שנות חיים בממוצע, ואילו כיום מצפות לו כ-35 שנים נוספות. מגמת אריכות החיים מתגלה גם כשבוחנים את הרשומות השבדיות, שבהן שיעור האנשים שחוצים את גיל 100 הולך וגדל מאז ראשית המאה ה-19.

השאלה המתבקשת היא אם קיים גבול טבעי לגיל שאליו נוכל להגיע. נכון להיום אין לכך תשובה והדעות מתבססות על חיזויים סטטיסטיים בלבד. האדם המבוגר ביותר שגילו ידוע בוודאות הוא אישה שהלכה לעולמה בשנת 1997 בגיל 122. חוקרים רבים סבורים שהגיל הזה קרוב מאוד לגיל המקסימלי האפשרי ושגופנו לא מסוגל לשרוד הרבה מעבר לכך. לדעתם, רק אחת לעשרת אלפים שנה יופיע אדם שיאריך לחיות מעבר לגיל 125.

חוקרים אחרים חולקים עליהם וחושבים שאין סיבה שחיי אדם לא ימשיכו להתארך עוד ועוד. מעבר להיגיינה ולטיפול מוקדם במחלות מסכנות חיים, מנסים כיום להבין אם שינויים בתזונה, בהורמונים ואפילו בגנטיקה יוכלו להאריך את תוחלת החיים הפוטנציאלית שלנו.

אם כך, לכמה שנים נוספות של יצירה היה זוכה סוקרטס אילו היה חי בימינו? אין לדעת. אך אפשר לומר בוודאות שאנו חיים בעידן שמאפשר ליותר ויותר אנשים להאריך חיים לגילים שבעבר היו נחלתם של מתי מעט.

 

תגובה אחת

  • יודעי דבר

    השאלה באיזו איכות חיים יחיו וחיים הקשישים…

    אני מעדיף למות בשנות ה 70 לחיי בכבוד מאשר לחיות עד גיל 90 כאשר אני סיעודי ולא צלול