בחגים רבים מאיתנו נוטים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. האם זה עלול לגרום לבעיות בריאותיות? ואיך זה קשור ל"ג'ט-לג"?
רבים מאיתנו מתקשים לקום בבוקר. אנחנו מכבים את השעות המעורר מתוך שינה ומושכים עוד דקה ועוד דקה מתחת לשמיכה החמה. רק לא לקום. אחרים דווקא קמים רעננים ומלאי מרץ ומגיעים לשיא כושרם כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כיום כבר ברור שהסיבה לכך ביולוגית וקשורה להבדלים בפעילות השעון הביולוגי של כל אדם ואדם – ושהארכה בשינה עלולה להשפיע על בריאותנו.
חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה מצאו קשר בין שעות השינה בימי העבודה לעומת ימי המנוחה לבין בעיות בריאותיות שונות. ההבדלים האלה נותרו בעינם גם אחרי שניטרלו משתנים כמו כמות שעות השינה, איכות השינה, מצב סוציואקונומי, אורח חיים ועוד. את התופעה עצמה הם כינו ג'ט-לג חברתי (Social Jet-Lag), או SJL בראשי תיבות.
מדובר בתופעה כרונית שרבים מאיתנו חווים ברמות שונות ומבטאת חוסר סנכרון בין השעון הפנימי שלנו לבין סדר היום של שבוע העבודה המערבי. המילה ג’ט-לג אינה מקרית, שכן במובן מסוים אנחנו באמת נודדים הלוך ושוב בין "אזורי זמן" שונים, כל שבוע מחדש. אם מתלווה לכך גם מחסור בשעות שינה במהלך השבוע, והשלמה של שעות השינה בסופ"ש, התופעה רק מחריפה.
המצב משתנה בין "אנשי בוקר" ל"אנשי ערב". החוקרים מגדירים אנשי ערב ככאלה שנוטים לשכב לישון מאוחר ולהתעורר מאוחר יותר מאנשי בוקר. אנשים משני הסוגים יצליחו כנראה לקום בבוקר וללכת ללימודים או לעבודה במהלך השבוע, אך בסוף השבוע שעות השינה של אנשי הערב ישתנו בקיצוניות רבה יותר והם יחוו ג'ט-לג סביבתי גדול יותר.
העדפת שעות השינה שלנו גם משתנה משמעותית עם הגיל. קל לראות איך שעות השינה משתנות באופן דרסטי בינקות, בילדות ובגיל ההתבגרות, אך גם כשאנו מתבגרים הן לא באמת מתייצבות. באופן מעניין, ככל שמזדקנים כולם נהיים יותר "אנשי בוקר" ופחות "אנשי ערב" מכפי שהיו בצעירותם. האחוז הגבוה ביותר של "אנשי ערב" נרשם בממוצע גיל 20, ובסביבות גיל 50 כבר רואים תזוזה משמעותית לכיוון הבוקר.
במחקר נמדדו שעות השינה של 447 משתתפים בגילאי 54-30, על ידי צמיד על פרק ידם שמדד את רמת התנועה שלהם כל שעות היממה. כל משתתף נבדק שבוע שלם, שכלל ימי עבודה וסוף שבוע. החוקרים השוו את זמן אמצע השינה (למשל, אם ישנתי מחצות עד שמונה בבוקר, זמן אמצע השינה שלי יהיה 4:00). הם מצאו שאכן אצל מרבית המשתתפים (85%) הוא היה מאוחר יותר בסוף השבוע.
מדדים גופניים שנבדקו אצל המשתתפים העלו שככל שהג'ט-לג החברתי גדול יותר, כך גדל הסיכוי לרמות גבוהות של טריגליצרידים (שומן "רע") ורמות נמוכות של HDL (שומן "טוב"), לפיתוח עמידות לאינסולין ול-BMI (מדד מסת גוף) גבוה יותר. המדדים האלה נחשבים גורמי סיכון להשמנת יתר, סוכרת ובעיות כלי דם.
מה הקשר? חילוף החומרים. תהליכי חילוף החומרים בגוף מווסתים באופן קפדני על ידי השעון הביולוגי הפנימי שלנו. לכן החוקרים משערים ששינויים תכופים במחזורי השינה, שמשפיעים על השעון הביולוגי, עלולים לשבש את תזמון חילוף החומרים בגוף.
לאור זאת מציעים החוקרים קודם כול להכיר בכך ששינויים בזמני השינה הם אחד מגורמי הסיכון לבעיות שהופכות למגפות בעולם המערבי. ושנית הם מציעים לשקול להתייחס להסדרת שעות השינה כסוג של התערבות רפואית מקובלת. הם לא מציינים אם הם ממליצים לקום מוקדם יותר בסופי שבוע או מאוחר יותר במהלך השבוע, אך ברור שמסיבות חברתיות ותעסוקתיות קל יותר לשנות את שעות השינה בסוף השבוע.
שינוי משמעותי יותר יהיה אם ננצל את הטכנולוגיה המודרנית כדי להגמיש את שעות העבודה. כך יוכלו כל אחד ואחת להתאים את שעות העבודה שלהם לשעון הפנימי, ולא להפך.