רוב הפיזיקאים סבורים כי המרחב והזמן התחילו במפץ הגדול, ולפניו לא היה כלום. כעת מציעה קבוצת חוקרים אפשרות אחרת, עם השלכות מרתקות

ואין עצה ואין תבונה כנגד הזמן. הולך לו הגדול, מגיע הקטן

אהוד בנאי 

תיאוריית המפץ הגדול היא כיום ההסבר המקובל על רוב הקהילה המדעית, בדבר היווצרות היקום, והוא למעשה נקודת ההתחלה של המרחב ושל הזמן. בנוסף להסבר מצוין למצבו הנוכחי של היקום ולדרך שהביאה אותו עד הלום, הוא קוטע את רצף ההבנה שלנו את היקום בנקודת ההתחלה שלו. הוא אינו מתיר לנו שימוש בכלים המדעיים שלנו כדי לשאול מה קרה לפני המפץ? האם היה מרחב? האם היה זמן?

צוות בינלאומי של מדענים הציג לאחרונה אפשרות לפתרון חלקי לשאלה הזו, שלכאורה היא בלתי פתירה, המטרידה מדענים כה רבים במשך זמן כה רב. אך תחילה, קצת רקע.

תיאורית המפץ הגדול נולדה לפני כ-90 שנה, כשהכומר והפיזיקאי הבלגי  ז'ורז למטר (Lemaître) את "היפותזת האטום הקדמוני". "האב למטר" הגיע לרעיון על סמך תצפיות מאותה תקופה, שגילו גלקסיות מסוימות מתרחקות מאתנו מהר יותר מאחרות. בדמיונו הוא ראה כנראה את כדור הארץ, כאילו הוא מונח עם יתר גרמי השמיים על בלון מתנפח, שם ככל ששתי נקודות רחוקות אחת מהשנייה הן גם מתרחקות מהר יותר אחת מהשנייה. מסקנתו מכך הייתה כי היקום מתרחב, והוא גם העריך את קבוע הגדילה.   

הקבוע הזה מכונה כיום "קבוע האבל" של שם האסטרונום אדווין האבל שתצפיותיו על גלקסיות רחוקות הראו שקיים יחס ישר בין מרחק הגלקסיה  למהירות התרחקותה מאתנו, כלומר לא רק שגלקסיות רחוקות יותר "בורחות" מכדור הארץ מהר יותר, אלא יש יחס קבוע בין המרחק להתפשטות. הגילוי אושש את התיאוריה על התפשטות היקום וסייע לחשב את מהירותה.

למטר טען כי אם היקום מתפשט, בהכרח הוא היה פעם קטן. כה קטן, עד שהוא היה מרוכז בנקודה אחת ויחידה בעלת נפח זעיר. בעזרת משוואות השדה של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, הוא חישב את מועד תחילתו של היקום מאותה נקודה, הנקראת סינגולריות. איינשטיין לא קיבל בתחילה את מסקנותיו ופטר אותם כ"חישובים נכונים אך פיזיקה נוראה". אגב, למטר חישב תחילה כי גיל היקום הוא כשני מיליארד שנים, כיום האומדן הוא 13.8 מיליארד.

הפיזיקה מתעקמת

אחת הדרכים, אך לא היחידה, לתאר את היקום שלנו, היא על ידי יחסי הגומלין בין כוח הכבידה לגיאומטרית המרחב של היקום, כלומר באמצעות היחסות הכללית. סטיבן הוקינג ורוג'ר פנרוז הראו כי בהנחות מסוימות, הפתרונות של משוואות שדה הכבידה של איינשטיין חייבות להכיל בתוכן נקודות סינגולריות, כלומר, נקודות שבהן עקמומיות המרחב-זמן היא אינסופית. כדי  להמחיש מה זה אומר נשתמש בדוגמה המוכרת של המרחב-זמן שלנו כיריעה מתוחה, שכאשר מניחים עליה כדור כבד, היא מתעקמת בהתאם  לצורתו של הכדור והמסה שלו.

כל גוף מעקם את המרחב והזמן לפי הגודל והמסה שלו. איור של ההדמיה המקובלת- יריעה מתוחה | מקור: Shutterstock
כל גוף מעקם את המרחב והזמן לפי הגודל והמסה שלו. איור של ההדמיה המקובלת- יריעה מתוחה | מקור: Shutterstock

אם הכדור די גדול ולא כבד מדי, אז למרות שקווי המתאר של המרחב-זמן התעקמו, עדיין אפשר לעקוב אחרי מוצאו ויעדו של כל קו כזה במרחב, כלומר לדעת את המסלולים שבהם ינועו מסה ואור (אנרגיה) במרחב. אך מה יקרה אם נגדיל בהרבה את מסת הכדור? -הקווים יתעקמו יותר סביב המסה. ואם בנוסף נקטין את הנפח שהמסה תופסת במרחב? -הקווים יתעקמו עוד יותר. אם נמשיך להקטין את הכדור ולהגדיל את מסתו נגיע למצב בו הקווים עקומים מאד ואפילו "נשברים" (עקמומיות אינסופית), כך שלא נוכל עוד לעקוב אחרי מסלולו של קו כזה. הקו ייראה כאילו הוא נובע ממקור כלשהו, ולא תהיה לנו אפשרות לחשב את מסלולו לפני נקודה זו. ההתפרקות הזו של חוקי הפיסיקה בנקודה מסוימת במרחב נקראת סינגולריות.

דוגמה טובה לכך היא למשל הפרתו של חוק שימור האנרגיה: אם מנקודה כזאת יגיעו חומר ואנרגיה לא נוכל להסיק דבר מכך על מצבם של החומר והאנרגיה לפני הסינגולריות.

לפי הוקינג, לפתרון של משוואות איינשטיין יש נקודה סינגולרית כזאת, היא המפץ הגדול. כמעט מיותר לציין את גודל "כאב הראש" של מצב זה של חוסר יכולת ניבוי והסקת מסקנות עבור הפיזיקאים.

מפרידים מרחב וזמן

אחד הניסיונות (מני רבים, ביניהם גם של הוקינג עצמו) שפרסמו לאחרונה  קבוצות  מחקר ממקסיקו, קנדה, איטליה ובריטניה, מניח פחות הנחות לגבי המבנה של המרחב-זמן שלנו, ועל ידי כך, עושה אולי צעד קטן לכיוון ההבנה הכוללת של תולדות הזמן והמרחב.

במשוואות איינשטיין יש התנהגות במרחב ויש התנהגות בזמן, והן תלויות זו בזו, כלומר הפתרונות שלנו יהיו תלויים במרחב ובזמן ובקשר ביניהם. לכן, אם בנקודה מסוימת הפתרון לא קיים, או סינגולרי, זה יחריב למעשה גם את חלקו הזמני וגם את חלקו המרחבי של הפתרון.

מה שעשו במחקר האמור הוא להפריד במידת מה את הצימוד בין הזמן למרחב במשוואות המקוריות. הם הצליחו לתאר את המרחב-זמן בעזרת משוואות שונות עבור החלק האבולוציוני בזמן ומשוואות שונות עבור החלק של ממדי המרחב.  מה שהם גילו, זה שלמרות שהחלק המרחבי עדיין סינגולרי, לפתרון הזמני אין בעיות התנהגותיות והוא ממשיך חלק ובאופן רצוף, דרך הנקודה הסינגולרית אל עבר הצד השני, כלומר הזמן עובר בצורה חלקה דרך המפץ הגדול . לפי תיאור זה, הזמן היה קיים לפני המפץ הגדול, והמפץ הוא רק נקודה בתולדות הזמן.

מה שמעניין הוא שיש גם חיזוי לתאוריה הזאת. לפי הפתרון שהם קיבלו, ביקום שלפני המפץ הגדול כל כיווני המרחב הפוכים ביחס ליקום שלנו כיום, אבל הזמן בו, כאמור, נע באותו "כיוון" של הזמן של עולמנו. כלומר, בצדו השני של המפץ אנשים הזדקנו, בדומה לנו, אבל במרחב הפוך בכיוונו לזה שלנו. אם תיאוריה זו נכונה, נוכל מעתה שוב לשאול: מתי התחילו המרחב והזמן?

54 תגובות

  • רמי

    פיצוי ובקשת סליחה על ההתדרדרות ברמת הויכוח

    שלום ד"ר
    הזמן העובר שם את הויכוח שלנו בפרופורציות. אני מתנצל על האופן והמקום אליו הגענו. בתגובה זו אנסה להתפייס ולתת דורון מצד היהדות - שבה הלשון העברית נחשבת לשפת קודש. וככזאת, לכל מילה יש משמעות עצומה. ולגבי הזמן שנחלק לשלש: עבר הווה ועתיד.
    הנה, עבר מלשון עובר (בבטן אימו) שלעולם לא נוכל לחזור למצב ההוא. וכן, היינו קיימים שם אלא שבמצב אחר.
    הווה כנגד אותיות וה (במילויים כלומר אותיות וו הה משם הויה)
    ועתיד זה אותיות דעת. שדעת משמעו ייחוד - ככתוב 'והאדם ידע את חוה אשתו'. שהעתיד הופך להווה.
    חלקתי את הידע בתורת דורון ובקשת פיוס על אף היותו סוד. כולי תקוה שאם לא את בקשת הסליחה אז לפחות את הכתוב תעריך.
    שבת שלום.

  • ויגדור רכניץ

    טיפה על מושג הזמן

    ננסה לתאר עולם שבו שלא היו בני אדם, לא היו בעלי חיים או צמחים ובכלל לא היו חיים על פני כדור הארץ שבהם היו חיישנים מסוג כזה או אחר.
    במצב שכזה, מי היה מסוגל לדבר על זמן? במצב כזה הזמן אינו קיים מכיוון שזמן הוא תוצאה המושגת במצב שבו מתקיימת תנועה.
    ותנועה הינה מצב המתקיים כאשר קיים מצב מספר 1 שהוא המצב המצוי , וכן מצב מספר 2 שהוא המצב הרצוי. ואף יותר מכך: נתאר כי קיימים יצורים שיש להם יכולת לחוש את העולם, היינו יש להם חיישנים שמסוגלים להרגיש מצב מצוי ומצב רצוי.
    אבל המצב הרצוי מתקיים במאה אחוז במצב הרצוי.
    גם במצב שכזה מימד הזמן אינו מתקיים.
    מדוע? מכיוון שלא מתקיימת תנועה.
    והרי זמן הינו תחושה סובייקטיבית הקיימת כאשר יש מצב מצוי ולעומתו מצב רצוי. סיטואציה המקיימת תנועה בהכרח.
    איך ניתן במשהו להוכיח שזמן הוא סובייקטיבי?
    תשובה: בהרגשה שונה של מושג הזמן במצב של תענוג לעומת מצב של סבל....

  • הכהן הגדול

    מדהים איך באתר שקשור למכון ויצמן המכובד שואלים את השאלה

    "האם היה זמן לפני המפץ הגדול?" שהתשובה עליה היא כל כך ברורה ופשוטה, שזה דבר שמראה עד כמה אלה שמדברים בשם המדע בתחום הזה רחוקים מהאמת...
    ומהי התשובה הכל כך ברורה ופשוטה?
    ובכן, אם לא היה זמן לפני המפץ הגדול אז היה מצב של אי-זמן שהוא מצב בלתי הפיך (כי הזמן מביא להפיכת מצבים, לשינויים..) ולכן האי-זמן הזה לא היה משתנה למצב של זמן, מפץ-גדול וכן הלאה, ומכאן שלפני המפץ הגדול היה גם היה זמן...

  • אנונימי

    אתה מדהים

    מה שמדהים הוא שכל התשובות שהאנושות מחפשת בעזרת מדענים גאונים ומופלאים ידועות לאדם אחד. איפה היית כל השנים? מזל שפתרת לנו את כל השאלות.

  • אינפיניטי

    בדיוק על זה אמר אלברט איינשטיין:

    "המוחות הגדולים תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד המוחות הנחותים."

  • א.עצבר

    מבט חדש על צירוף האותיות ז מ ן

    לאדם יש ידיעה טבעית, והוא הבחין בדבר כמותי ערטילאי, המופיע בין שתי פעימות לב.
    בזמן ריצה, הכמות הזו מתקצרת.
    מה זה הדבר הזה ? לא ידוע
    כל מה שידוע לאדם לגבי הדבר הזה מנוסח במשפט קצר ...הדבר הזה כמותי
    לדבר הזה צריך לתת שם, או צירוף אותיות.
    כל צירוף אותיות יכול למלא תפקיד של שם ( פלטו , קרר, מיקרי, זמצ , צחרק , זמן, קצא , וכן הלאה ללא סוף)
    באופן שרירותי נבחר צירוף האותיות ז , מ , ן
    מה זה צירוף האותיות הזה ? זה רק שם
    שם של מה ? של דבר כמותי ערטילאי המופיע בין שתי פעימות לב.
    כאן נגמרו השאלות לגבי צירוף האותיות ז,מ,ן , ואין יותר מה לשאול.
    ספרים רבים נכתבו על צירוף האותיות ז , מ , ן , ואין בהם תועלת.
    צירוף האותיות הזה הוא רק שם.
    שם של מה ? של דבר כמותי ערטילאי המופיע בין שתי פעימות לב.
    כמה דברים כמותיים יש בעולם ? רק 5 , והם אורך, שטח, נפח, זמן ואנרגיה.
    מהדברים הכמותיים האלה בנוי היקום.
    חומר אינו דבר כמותי.

  • ויגדור רכניץ

    האם עשוי להתקיים קשר של סיבה ומסובב ???

    טל שלום
    האם ניתן לומר כי כל היסודות שהגיעו עם המפץ הגדול ואחריו (ליבות כוכבים וסופרנובות) הם המקורות לכל מה שקיים ביקום שלנו? החל מהתכונות של כל אחד מאתנו וכלה בתופעות הטבע העצומות שאנו חוויים?
    אודה לתשובתך.

  • טל

    כן. על פי מה שמקובל היום כל

    כן. על פי מה שמקובל היום כל החומר והאנרגיה שהיקום שלנו מכיל כיום נוצרו "יש מאין" במפץ (כל עוד לא ניתן לחקור את מקור המפץ...) אנחנו כולנו אבק של כוכבים'/ We are stardust, we are golden
    We are billion year old carbon
    And we got to get ourselves back to the garden C,S,N&Y

  • אינפיניטי

    תגיד טל, אתה באמת ובתמים מאמין שהכל ככה סתם נוצר יש מאין?

    אם כן, זה לא שונה במאומה מהאמונה שאלוהים יצר הכל, ואולי דווקא שונה כי זה הזוי הרבה יותר.
    ובנוסף, איך אתה מיישב את זה שהיש מאין הזה שלך סותר את חוק שימור המסה והאנרגיה, שרבים וטובים חושבים שכשמו כן הוא-"חוק"?

  • טל

    אז ככה...

    דבר ראשון, אינני עוסק באמונה. הדבר היחיד שאני מאמין בו ללא עוררין היא הדרך המדעית של שאלת שאלות, עריכת ניסויים והסקת מסקנות. יש לך חוסר הבנה בסיסי ביותר לגבי השאלות אותם שואל המדע. המדע בא לתאר את חוקי הטבע בצורה מדוייקת ומובנת לבני אדם ולא לחפש מי כתב אותם ומי החליט שכך יהיו. יכול להיות שיש אלוהים, לא אמרתי שלא, ושום ניסוי מדעי לא יכול (לדעתי) לענות על השאלה הזאת. אמונה זה עניין שבלב ולא במוח. אין ספק שהרבה יותר פשוט לחשוב על ישות עליונה שקבעה חוקים והכל זורם על פיהם, אבל עד שנמצא הוכחות לקיומו, אני אשאר עם הרצון להבין את החוקים ופחות עם השאלה מי "כתב" אותם. חוק שימור האנרגיה (או המסה) אכן נשבר במפץ הגדול (כמו כל שאר חוקי הפיזיקה), אבל שוב, כפי שציינתי בכתבה, זה רק בגלל שאנו מייצגים אותם על ידי משוואות מתמטיות שלא יכולות להתמודד עם המפץ. זה לא אומר שלא יקום מתישהו מודל מתמטי טוב יותר שיוכל לתאר גם את מה שקרה לפני המפץ. המאמר שליו דיברתי בכתבה הוא חלק מאותם נסיונות להתגבר על חוסר ההבנה, מבלי לברוח למקום הכי נוח, אלוהים.
    דרך אגב, חוק שימור האנרגיה איננו "חוק" שנקבע על ידי פיזיקאים עקב תצפיות. החוק נובע ישירות מהנחה מאד בסיסית. ההנחה היא שחוקי הטבע אינם שונים מהיום למחר. כלומר, אם נבצע ניסוי היום ואת אותו הניסוי נבצע גם מחר, החוקים השולטים בטבע יהיו אותם חוקים. מאחר ולפי מה שידוע עד עכשיו לא היה זמן לפני המפץ, אז גם לא היה חוק לשימור האנרגיה ולכן אין באמת סתירה. רק חור בהבנה של המדענים את הטבע. חור שכנראה יהיה שם תמיד, לא משנה על כמה שאלות נצליח לענות.
    תודה על ההתעניינות,
    טל.

  • אינפיניטי

    בטח שאתה עוסק באמונה. גם אתה...

    אתה מאמין, לא יודע, שהכל נוצר מאין.
    אתה מאמין, לא יודע, שלא היה זמן לפני המפץ הגדול.
    אתה מאמין, לא יודע, שחוק שימור המסה והאנרגיה לא היה לפני המפץ הגדול.
    ויש עוד, אבל בוא נעזוב את זה.
    תראה, עם כל הכבוד למדע המדענים קיבלו זמן רב את כל ההזדמנויות ומענקי המחקר שרק רצו אבל לא סיפקו את התשובות, ולכן אני חושב שחייבים לערב יחד עם מה שידוע כנכון מהמדע תחומים נוספים כמו פילוסופיה ורק אז נקבל התשובות שאנחנו כל כך רוצים כמו לדוגמה מה שנעשה כאן:
    http://www.academics.co.il/Articles/Article84490.aspx

  • טל

    עצוב

    לא. אני לא מאמין. אמונה היא דבר עיוור, מאמינים לא שואלים שאלות קשות ולא מחפשים הוכחות לתשובות שנותנים להם. זה בדיוק ההפך הגמור ממדע. ומה שאתה כתבת זו דמגוגיה של משחקי מילים. אני לא מאמין, אני יודע מה "כנראה נכון בינתיים", אדם מאמין לא יגיד: "בינתיים אני חושב שכנראה יש אלוהים".
    אתה צודק. המדע לא נתן תשובות.
    תחשוב על זה בזמן שאתה מקליד דברים על המחשב של שירד מוכן ומורכב לשימושך מהר סיני, כשאתה מדליק את הוויז שפותח על ידי טובי הרבנים, בטלפון הסלולרי שלך שירד אלינו יום אחד כנס מהשמיים. בכלל, המדע לא סיפק שום דבר לאנושות. מזל שהיו לנו את כתבי הקודש, והטכנולוגיה המפורטת שנצרבה בהם על ידי רוח הקודש.
    ובקשר ללינק המגוחך ששלחת, שאלה:
    עד כמה יהיר וטיפש יכול להיות אדם שחושב שיש לו את התשובות להכל?
    מבחינתי הדיון הסתיים.

  • אינפיניטי

    מר טל הנכבד, הכעס הרב שעולה מההודעה שלך אומר הכל

    ואין מה להוסיף...

  • טל

    עצוב

    ברור שאני כועס, אתה מדבר שטויות בטונות ומטנף את שמם של האנשים שבזכותם אתה עושה 90 אחוז מהפעולות שלך ביום. איך שלא אכעס? על טיפשות ניתן לסלוח אבל על הצביעות שלך קשה מאד.

  • רמי

    אמונה ומדע

    אמר החזון איש זצ"ל "שעיקר האמונה היא לא התשובה לשאלה במה אני מאמין, אלא עצם השאלה והחיפוש אחר נוכחות האל בחיינו".
    תשובה כזאת לא סותרת את החיפוש אחר הנשגב בכל אשר נפנה, ובכלל זה הפיסיקה :-)

  • טל

    תכבסו מילים כמה שתרצו. זה

    תכבסו מילים כמה שתרצו. זה תמיד נשמע טוב וחכם. אבל מדע ואמונה הם שני דברים שונים (לא מנוגדים, אבל שונים במהותם).

  • רמי

    תשובה לד"ר נכבד בבוזו לדת היהודית

    הבעיה שבסיס האמת המדעית רעועה מאוד כי המתודה עליה היא עומדת פועלת מתוקף רצונה להפריך את עצם התזה של האמת המדעית הנוכחית השלטת.
    ככל שהמדען יגלה ויפריך יותר הריהו גדול יותר! אאוריקה!!!
    אלא שהשדה המדעי הוא ארץ אוכלת יושביה. כשלעולם השיטה (של הטלת הספק) חזקה מהאדם המטיל ספק. ולכן אתם בסך הכל קרבנות אדם המוקרבים על מזבח המדע לאל המדע הבדיוני. אין בזה שום שוני מעבודה זרה מימים עברו. הם הקריבו חיי אדם ואתם מקריבים את זמנכם מרצכם ורצונותיכם. תאמר הדרך חכמה מההולכים בה?! נכון, אך אתה ההולך!!!

  • טל

    תשובה לציניקן חשוך

    אין לי שום בוז לדת היהודית, להיפך. אתה המבזה את הדת כשאתה נותן לה תפקיד מדעי. המדע הוא מדע והאמונה היא אמונה וכל אחד יבחר את המתאים לו.
    זה נכון שהמדע דוגל בהטלת ספק בתיאוריות קודמות, אך איננו אוכלים אף אחד. הכבוד שרוחשים בקהילה המדעית לענקים שעל כתיפיהם נבנה המדע הוא עצום.
    אם היה בך שמץ של אינטליגנציה, היית יודע שהמדע איננו מפריך תיאוריות קודמות אלא בונה על בסיסן תיאוריות חדשות וכלליות יותר.
    הדמגוגיה שלך בהשוואה לקורבנות אדם היא מגוחכת, כמו כל יתר הטיעונים שלך, בינהם זה שאני בז ליהדות. אני בז לאנשים כמוך, שחושבים שהדת תפקידה להחליף את המדע ולספק תשובות לשאלות מדעיות.

  • רמי

    ד"ר טל היקר

    אני לא חושב שצריך לבחור בין מדע לאמונה, זה לא either or זה גם וגם.
    מה שחשוב זאת הדרך לאורכה אתה פוסע. ובעיני אנחנו נפגשים פה בצמתים (נקודות ההשקה) של המדע והתורה.
    ברור שיהיה חיכוך (ניוטון) וברור כל צד ייאבד מהירות (אמונה בצדקת הדרך) אבל זה סוד המדע שעל פי הרמב"ם נחלק :1.ידע 2. לhard disk שמכיל אותו 3. לoutput.
    במדע (שהוא ההארד דיסק) מתבצע תהליך הקומפילציה של הידע.
    אתה מדבר בשפת תכנות אחת ואני בשניה. יחד זה ג'יבריש. אבל אם נשכיל לחבר את השפות, אולי נקבל שפה יותר מכבדת ומובנת. אתה צריך לקבל שלדת יש את הפריבילגיה לתאר את המציאות בעינים שלה, שהן (כלומר העיניים) לא פחות רלוונטיות לחיים של בני אדם מאשר חוקים מדעיים (ואולי הרבה יותר).
    לזלזל בשפת הדת ולהגיד שזה או אמונה או מדע כי הדת לא מסוגלת לדבר בשפת המדע\מגרש המדע, זה לומר שהדת היהודית מוגבלת. ובעקיפין זה לומר שאלוקים כזה. ואת זה אף יהודי מאמין לא יכול לקבל.

  • טל

    כרגיל, דמגוגיה.

    לא אמרתי שצריך לבחור, רק אמרתי שאמונה ומדע הם שני דברים שונים. אני מכיר הרבה מדענים מעולים שהם גם אנשי אמונה. אתה סתם מעוות את דברי.
    אין מה לחבר בין מדע ודת (לדעתי), המדע עונה על שאלות כמותיות והדת היא לצרכים רוחניים (שוב, לדעתי!).
    ושוב אתה אומר שאני מזלזל בשפת הדת. היכן אמרתי זאת? אם אתה לא יכול לקבל שגם לאמונה ולדת יש מגבלות זו בעיה רצינית מאד. אתה אל תחליט עבור אנשים אחרים מה ביכולתם לקבל ומה לא.

  • רמי

    אתה אמיתי?!

    ציטוטים מהתגובה לעיל:
    1."אין מה לחבר בין מדע לדת - אכן שיח חרשים מצדך.
    2. "הדת לצרכים רוחניים" - נכון, אתה לא רוחני.
    3. "אני לא מזלזל בשפת הדת (ובאותה נשימה )- לדת יש מגבלות - מי דמגוג?!
    4. "אל תחליט עבור אנשים אחרים מה ביכולתם לקבל" - כוונתך שאתה לא מסוגל לקבל.
    5. לאמונה יש מגבלות. אני מבין שאתה לא מאמין. זה בסדר. אם היית מאמין היית יודע שלאמונה אין גבול.
    להמשיך לעוות את דבריך?!

  • טל

    טיפשים חשוכים נמאסתם

    אכן המשכת לעוות את דברי. איינשטיין אמר פעם שהוא אינו בטוח לגבי אינסופיות היקום, אבל הוא בטוח לגבי אינסופיותה של הטיפשות האנושית. אתה רמי, דוגמא חיה לכך.

  • הכהן הגדול

    בטח שד"ר טל אמיתי,

    זאת פשוט היכולת השכלית שלו. הוא לא אשם.
    כפי שדג המעמקים לא יכול להעלות בדעתו שיש אותנו ויקום שלם מעבר למעמקי הים שלו,
    כך ד"ר טל לא יכול להעלות בדעתו שיש מעבר לאנושי ולמדע האנושי על כל החושים והמכשירים המדעיים האנושיים...
    בשביל זה צריך להיות קצת יותר מד"ר מרובע צר אופקים שלא מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה.
    ואני מקווה שד"ר טל הנכבד לא יימחק את ההודעה הזאת אחרי שהוא עצמו השתמש כנגד מגיבים במילים כמו "טיפש" ושאר מילים מכוערות אחרי שהוא לא הבין בכלל את דבריהם ולכן נשאלת פה השאלה מי פה הטיפש?

  • טל

    אתה אפילו יותר טיפש וחשוך מרמי...

    אתם ("הכהן" וחברך) שני אנשים חסרי מוח, שלא מסוגלים להבין שום משפט שאני אומר וכל מה שאתם עושים זה לעוות את דברי כדי שדיברי ההבל שלכם יישמעו חכמים.

  • חנניה ננו כהן

    אם לא היה זמן לפני המפץ הגדול,

    לא היה מפץ גדול !!!

  • א.עצבר

    יש שני סוגים של זמן, האקטיבי והפסיבי

    זמן אקטיבי מוכר לכולם, והוא מופיע אך ורק בצמוד לפעולה פיזיקלית , כמו לדוגמה פעימת לב.
    כל ניסיון לדון בזמן אקטיבי לבדו, נדון לכישלון.
    כל פעולה פיזיקלית, ניכרת בצירוף כמויות של זמן אקטיבי ואנרגיה.
    האדם מבחין בהתחלה ובסיום של פעולה פיזיקלית, ובכך הוא הבחין בכיוון מהעכשיו אל העתיד.
    הבחנה זו קיימת בתודעת האדם, ואינה קיימת במציאות הפיזיקלית.
    המציאות הפיזיקלית היא רצף של פעולות, הניכרות בצירופי כמויות של זמן אקטיבי ואנרגיה.
    שעון מכיל מקור של פעולות פיזיקליות זהות החוזרות על עצמן, ובעזרתן מודדים זמן אקטיבי של פעולה פיזיקלית נבחרת.
    זמן אקטיבי מוכר לכולם, והמדע התעסק רק בו. אבל יש גם זמן פסיבי.
    זמן פסיבי הוא זמן לכל דבר, אלא שהוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
    בכל כיוון נמדוד 0.0033 מיקרו שנייה לכל מטר.
    זמן פסיבי הוא התווך של גלים, הידועים בשם גלים אלקטרו מגנטיים.
    למעשה, אלה הם גלים של זמן פסיבי, ומהירותם בכל כיוון היא C
    זמן אקטיבי נמדד כאשר המרחק בין השעונים קבוע.
    זמן פסיבי נמדד, כאשר המרחק בין השעונים משתנה. היקום:
    המרחב מלא בזמן פסיבי ובאנרגיה.
    מצירופים אחרים של כמויות זמן פסיבי ואנרגיה, נוצרו היסודות.
    אין טעם לשאול מתי נוצרו הצירופים האלה.
    שאלה זו נוגעת לזמן אקטיבי הקיים רק בתודעת האדם.
    התיאוריה של זמן פסיבי קובעת כי החומר אינו מושג כמותי, והוא בגדר של צורה פיזיקלית.
    בכך נפסל כוח המשיכה של החומר.
    כמו שיש זמן אקטיבי וזמן פסיבי, כך יש אנרגיה אקטיבית ואנרגיה פסיבית.
    לאנרגיה האקטיבית הופעות רבות המקיימות את חוק השימור הכמותי, ולאנרגיה הפסיבית יש רק הופעה יחידה ( המשקל) והיא לא משתתפת בחוק השימור. Aetzbar

  • רמי

    הי טל שאלה ברשותך:

    אם תמצי לומר שמכניקת הקוונטים שבה חלקיק יכול להמצא בשתי נקודות באותו זמן לא סותרת את המציאות אלא רק את מגבלות תפיסת חושינו. הרי שהזמן הוא פסיבי ואנו נעים בזמן כמו בתוך ממברנה גדולה. הלא כן? ובמידה שזה נכון, א"כ כל שינוי הזמן הוא רק מצידנו. כלומר באופן שאנו קולטים אותו ולא במהותו העצמית. שכן הוא נצחי.

  • טל

    הי רמי.

    לפי מכניקת הקוונטים, החלקיק עשוי להמצא בכמה מצבים, ואנו לא נדע באיזה מהם הוא נמצא טרם מדדנו את מצבו. זה אכן מאתגר את תפישתינו אך רק בגלל שאנו רגילים מחיי היום-יום לתופעות בסקאלות גדולות של זמן ומרחב. אינני יודע מהו זמן פסיבי. אנו נעים בזמן בדיוק כפי שאנו נעים במקום, רק עם הרבה פחות שליטה.
    כמו כן אינני מבין איך ניתן לדבר על "מהותו העצמית" של הזמן... כל גודל פיזיקלי הוא רק כפי שאנו תופשים אותו. אם למשהו יש "מהות עצמית" לעולם לא נוכל למדוד אותה מאחר והמדידה עצמה היא מנקודת מבטינו. ואם אי אפשר למדוד את זה לעולם, אז זה לא פיזיקה.

  • רמי

    הי טל

    הי טל
    כוונתי במהות עצמית לגבי זמן שהוא ממשי כמו החלל שאפשר לנוע בו. שאלתי: האם הזמן הוא נקודת התייחסות לשינוים ולכן יחסי כי אפשר שיקרה לאט או מהר השינוי כדעת איינשטין, או שהזמן הוא מהות ממשית נלעד כמו במכניקת הקוואנטים שאנו נעים בתוכו ממש כמו בתוך המרחב. במקרה הראשון הדברים ברורים, במקרה השני הרי הזמן אין סופי לכאורה לפחות כמו המרחב. ואנו נעים בתוכו ולכן מבחינת הזמן בהיותו נצחי גוף יכול להיות בשתי נקודות בו זמנית.

  • ירושלמי

    תודה על התשובות

    נחכה למחקרים נוספים בתחומים המרתקים הללו ובתחומים נוספים הנוגעים ליקום שלנו, אם כי ברור שהדרך לתשובות סופיות ומוחלטות בנושאים הללו היא עוד ארוכה, ארוכה מאוד.

  • ירושלמי

    כמה דברים

    ראשית יפה שמדענים מוכנים לעסוק בשאלה מה היה לפני המפץ הגדול. אני עוד זוכר דיבורים של מדענים על כך שאפשר לעסוק אך ורק בשאלה מה קרה לאחר שאירע המפץ הגדול.
    בעניין הדימוי של התפשטות המרחב בדומה לבלון מתנפח - הרי בלון מתנפח אל תוך מרחב שאופף אותו. לפיכך אם גלקסיות הולכות ומתרחקות הרי הן נכנסות אל תוך מרחב מסוים ולא מותחות איזה קרום שמעבר לו אין שום דבר.
    ושאלה: האם נזנחה סופית תיאוריית הקריסה לפיה הגלקסיות ביקום יקרסו בסופו של דבר לנקודה ראשונית?

  • טל

    כמה תשובות

    שלום ירושלמי. אז ככה:
    1. זה לא נכון להגיד שמדענים אמרו שאי אפשר לעסוק בשאלה, בסך הכל צוין כי בכלים המדעיים העומדים לרשותינו אין יכולת לעסוק בכך, ולכן כאמור, החידוש הגדול במחקר שעליו דיברנו.
    2. דימוי ההתפשטות לבלון איננו בא להגיד שהאנלוגיה לבלון היא מדוייקת ושהכל מתנהג כמו בלון שמתנפח במרחב. רק רציתי להסביר נקודה בעזרת הדימוי. האם ההתפשטות של היקום היא לתוך "כלום" או לתוך מרחב יותר גדול... שאלה טובה.
    3. אני חושב שניתן להגיד שרובם המוחלט של המדענים חושבים כרגע שהיקום לא יפסיק להתרחב, אבל יש עוד הרבה שאלות פתוחות שיכולות לערבב את הקלפים.
    תודה, טל.

  • אינפיניטי

    ובכך הפיזיקאים טענו את שתי האפשרויות שייתכנו,

    גם שלא היה זמן לפני המפץ הגדול, ועכשיו גם שהיה זמן לפני המפץ הגדול, וזה לא רציני כי בכל מקרה פיזיקאים יצאו צודקים כשלמעשה פיזיקאים פשוט פלטו את כל האפשרויות...
    כל מה שהפיזיקאים יחקרו ויחשבו עליו ואפשר שגם יוכיחו כבר נכתב לפני שנים בנוסף לדברים נוספים , ממש בקצרה, בתכלס, ואֵין בלתו, הנה:
    https://www.articles.co.il/article/173064/%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8...

  • אינפיניטי

    משום מה הקישורים לא יוצאים טוב כאן,

    אז הנה ניסיון נוסף:
    http://www.academics.co.il/Articles/Article84490.aspx

  • עובר אורח

    דיבורים כמו חול ואין מה לאכול

    תיאורית הקדמות שהיקום היה תמיד וזהו כנראה שאחרי כל החישובים זו המסקנה שיגיעו אליה. מה משנה הצורה שלו הנוכחית או בת "כמה" היא.
    בפועל הנחות השערות והרבה אויר (כביטוי).

  • רמי

    שאלת תם

    מחילה לא הבנתי מה זאת נקודה סינגולרית?! אם מהירות האור בעלת גבול ובה המסה שואפת לאפס איך יתכן שהמרחב יתעקם עד לנקודה כזו? הרי ממה נפשך או שהמסה אינסופית והמהירות לפיכך אפסית או להפך. ובכל אופן אי אפשר שתהיה מסה אין סופית ומרחב שקנה המידה שלו מהירות האור זה תרתי דסתרי בעיניי. אשמח להסבר. כמו כן, אם תאמר שהמסה האינסופית התכווצה לכדי נקודה סינגולרית במרחב הרי שהמרחב כולל את הזמן וזה קצת כמו "קורי עכביש" או יותר נכון שבלול שמתכנס לתוך עצמו מבחינת הדימוי. ולא נקודה סינגולרית במובן הרגיל. אשמח להסבר, בכנות לא ממש מבין. למרות שיותר סביר בעיני שאם נחבר את שתי התאוריות יחד על דרך האפשר הרי שלנקודה הסינגולרית היה זמן משלה, ולמרחב מימד זמן משלו. והחיבור בין השניים יצר את המפץ הגדול. מוזר ככל שישמע. מה דעתך?

  • אנונימי

    שלום רמי. הרבה שאלות ואת חלקן

    שלום רמי. הרבה שאלות ואת חלקן לא ממש הבנתי אבל אנסה להסביר מעט.
    1. סינגולריות הוא מצב בו יש נקודה כלשהי בפתרון של משוואה מתמטית שמתבדר לאינסוף (או למינוס אינסוף) ואין ביכולתינו להשתמש בכלים המתמטיים הרגילים על מנת לחקור את ההתנהגות של הפתרון. מאחר ואנו משתמשים בייצוג מתמטי על מנת לתאר יקום פיזיקלי, אז הסינגולריות תגרום לנו לכך שלא נוכל להשתמש בכלים הרגילים שלנו כמדענים על מנת לתאר את הטבע.וזה בעצם אומר שיש נקודת עצירה או התחלה להבנה שלנו את התפתחות היקום, אלא אם נמצא דרך יותר טובה לתאר בה את הטבע.
    2. זה נכון ש"דברים" שנעים במהירות האור הם חסרי מסה, וזה נכון שהמסה בנקודה סינגולרית היא גדולה מאד ובנפח קטן מאד ולכן צפיפות המסה שואפת לאינסוף. אבל לא הבנתי את השאלה...
    3. המרחב והזמן אכן קשורים זה בזה (שבלול או עכביש, תחליט מה מוצא חן בעיניך יותר, וכל ההתקדמות במחקר עליו סיפרתי בכתבה הוא שהצליחו בדרך מסויימת לבדוק את התנהגות הזמן בנפרד מהמרחב ועל כן התגלית החדשה (שכמובן עדיין לא הוכחה ולא נבדקה די הצורך).
    4. לגבי "חיבור התיאוריות", לא אני ולא אתה מצויים מספיק בפרטים שלהן על מנת לדעת איך ואם ניתן לחברן. אם רוצים ממש להתקדם במדע צריך לזנוח את התיאורים הפופולריים והציוריים (שהם מצויינים על מנת לתאר רעיון, אך לא מעבר לזה), ולעבור להבנת הפרטים הקטנים והחשובים באמת. וזה כבר עניין לבעלי מקצוע.
    תודה על ההתעניינות. טל.

  • רמי

    שלום אנונימי ותודה.

    הי גם להבין מה לא מבינים זאת הבנה עמוקה :-). ואכן לא הבנתי...אם הנקודה הסינגולרית היא נקודת יחס במרחב זמן שעקב חוקיותה המיוחדת לא חלים עליה חוקי המימד והזמן...איך היא יכולה להיות נקודת יחס לכתחילה או אפילו בדעבד? ואם תאמר שהגענו אליה כתוצאה מנפלאות הפיסיקה ושפתה- המתמטיקה והיא מחוייבת המציאות, אומר לך על דרך הלינגויסטים שמילה (תוצאה מתמטית) יכולה להיות בעלת משמעות אך חסרת נק' יחס למציאות. וכאן שורש שאלתי ה 1 מה הקשר בין הנקודה הנ"ל למרחב זמן? היא לא יכולה להיות בו זמנית אין סופית במסה ואין סופית במהירותה (על מנת שהמרחב יתעקם) זה תרתי דסתרי. כלומר לקבל נקודה כזו זה סוג של פסיכוזה פיסיקאלית לכאורה. ואין אני מתווכח חלילה על עצם הנקודה אלא על משמעותה. לגבי "תאוריית השבלול" ניסיתי לפתור את שאלתי ולהפוך את הנקודה הסינגולרית לברת קיום במציאות אם נאמר שהיא נוצרה כתוצאה משכבות של מרחב זמן שמתכנסים זה לתוך זה כמו שבלול\קורי עכביש. האם זה ברור יותר כעת? במילים אחרות המרחב זמן קורס לתוך מרחב זמן שהתעקם קודם שהוא עצמו קורס לתוך אחד עד שמקבלים נקודה שכזו. בקבלה זה נקרא עיגולים בתווך עיגולים כגלדי בצל. ולסיום, כחובב נלהב, אני באמת רוצה להודות לך ולדוידסון כולו על הבמה הפתוחה שאתם נותנים לדיון של lay man בנושאים סבוכים אך בשפה השווה לכל נפש. אני מבקש את סליחתך על תאוריות לא מקובלות. אבל היי...שקר זה רסיס אמת נחבא היטב בתוך משאלת לב. (כלומר גם בתאוריה הזויה יש ניצוץ כלשהו של אמת).

  • טל

    הי רמי.

    הי רמי.
    להבין מה לא מבינים זו ההבנה הכי עמוקה, אני מסכים.
    אתן לך דוגמא : אם למשל ארצה לחשב את המרחק שכדור יגיע אליו בזריקה אופקית בזוית מסויימת. אשתמש בתורת המכניקה של ניוטון, שאומרת לי באיזו משוואה מתמטית עלי להשתמש. נניח שהשתמשתי בה נכון (ככל הניתן) וקיבלתי פתרון: הכדור יפגע בקרקע במרחק של 7 מטרים ממני (מנקודת הזריקה). עד כאן הכל ברור (אני מקווה), אבל כל מי שפתר פעם בעיה פשוטה כזאת בקורס ראשון במכניקה, יודע כי מתקבל עוד פתרון. לבעיה הפיזיקלית יש פתרון אחד, אבל כאשר ממדלים אותה לבעיה מתמטית מופיע עוד פתרון. כעת יש לנו שתי אפשרויות :האחת לפסול אותו ולומר שאיננו רלוונטי והוא רק "תופעת-צד" של המודל המתמטי, או שניתן לתת לו פירוש פיזיקלי שיתאים לפתרון השני.
    אותו הדבר קורה עם המפץ. הפתרון המתמטי נותן לנו נקודה סינגולרית, כלומר נקודה בעלת צפיפות מסה אינסופית. ניתן לומר שדבר זה איננו פיזיקלי (זה מה שטען תחילה אלברט איינשטיין) ומצד שני אפשר לנסות ולהסביר איך זה כן ייתכן ומהן ההשלכות של מצב כזה. ההשלכות תהיינה ניבויים לתיאוריה, לתיאורית המפץ הגדול יש כמה ניבויים שאוששו (קרינת הרקע, ועוד...) ובנוסף אין שום הוכחה שתסתור את התיאוריה. לכן המפץ הוא קונצנזוס בקהילה המדעית לעת עתה.
    לגבי המשך דבריך, לא ברור לי למה אתה מדבר על מהירות אינסופית, לא הוזכר שום דבר כזה.
    חשוב להבין גם דבר נוסף. כל התיאורים הציוריים שהמדענים מציירים לציבור על מנת להסביר תיאוריות מדעיות, יפות ככל שיהיו, הן בסך הכל כלים להעברת מסר כלשהו. אם רוצים לפתח תורה שתיחשב מדעית, חוזרים אחורה לפרטים הקטנים ולמתמטיקה המדוייקת. אי אפשר לעשות אנליזה לסיפורים. אחר כך, אחרי שיש בידך תיאוריה מדעית מוצקה ועקבית, אתה יכול לספר עליה בשפה ציורית ולהסביר מה אומרות בעצם כל המשוואות. אני מסכים שזה החלק היפה במדע, אבל הוא רק ההסבר, לא הניתוח.
    אני מודה לך על השאלות החשובות. בנוגע לתיאוריות הזויות, אני מסכים שאין כל רע בתיאוריות שנראות תחילה הזויות (רוב התיאוריות המקובלות היום החלו את דרכן ככאלה), אבל הרעיון ההזוי הוא בדרך כלל תוצאה של פתרון מובנה ומדוייק. ברגע שבנית את המודל שלך בצורה עקבית, פתרת אותו וקיבלת תוצאה הזויה (ראה דוגמא בתחילת הפוסט), אז אתה מוזמן לחלוק את הזייתך עם העולם ולקוות שצדקת.
    תודה רבה, טל.

  • רמי

    שפות ומשמעותם

    הי טל
    תודה שהתייחסת, ובפרט תודה שהתייחסת בכבוד. הגאון מוילנא מציין שההבדל בין שפת המספרים ללשון הקודש הוא שכשרואים מספר המוח צריך לתרגם אותו למשמעותו (כלומר המוח רואה..9...ומתרגם...תשע) מה שאין כן כשרואים מילה המוח אינו זקוק לתרגום אלא קורא אותה כמו שהוא (as is) . תשאל אז מה?! תשובתך בצידה - לעולם גם את מסקנותיך המתמטיות תאלץ לתרגם לשפה נוספת. בין במוחך בין לזולת. כך שהיכולת להיות מדויק לגמרי נפגמת לאורך תהליך התרגום המחשבתי. לכן, במובן מסוים, עדיף להחליט לאן להאיר את הפנס (כלומר להגדיר מילולית את התאוריה) ושם לחפש. זה פשוט מדוייק יותר.
    דבר נוסף, יש חשש שבשפות שונות יובנו דברים שונים. לכן תתכן סתירה פיסיקלית מתמטית, כשם ששלג בשפת האסקימוסים יכול להיות שונה מממשעות המילה שלג בעברית. לעניות דעתי זאת לא טעות לתאר במודלים שונים משהו ולקבל תוצאות שונות. זה לא פוסטמודרניזם מדעי חלילה. זאת הכרה ברבגוניות של הקיום ההכרתי האנושי ובמוגבליותיו. אגב, אתה צודק בתמיהתך גבי מהירות אין סופית. כוונתי היתה למהירות האור. (ובכל זאת, ברשותך) בלי מעט קונספירציה פיסיקלית אי אפשר... אם הזמן תלוי במדידת השינוי ולכל שינוי יש מהירות מסוימת שבה הוא קורה...האין אנו פשוט מודדים בזמן את השינוי? ומכאן שיתכנו זמנים שונים לאורך אותו פרק זמן לכאורה אובייקטיבי של דקה\שניה\שעה\וכו'?! ומאחר ושינוי הוא ביחס למשהו הרי מתבקש שיהיה ביחס למרחב כלשהו ולגוף אשר במרחב הזה. תודה רבה על תשומת הלב. רמי.

  • שמואל

    גודל הזמן

    יכול להיות שקצב גדילת ביקום מראשיתו הוא כקצב היווצרות האנטרופיה בכלל היקום? הרי זמן (מראשית המפץ הגדול) ואנטרופיה ביקום הם שני גדלים שרק הולכים וגדלים.

  • א.עצבר

    תיאוריה חדשה על מבנה היקום ממש מתבקשת

    אין כוח משיכה, ואין קפיץ דמיוני הקושר את הירח לכדור הארץ.
    המרחב אינו ריק, והוא מלא בזמן פסיבי ובאנרגיה.
    מצירוף כמויות של זמן פסיבי ואנרגיה - נוצר חומר הכוכבים.
    החומר אינו מושג כמותי, והוא בגדר של "צורה פיזיקלית" הכוכבים נעים במסלולים בורגיים בעלי נתונים של קוטר וזווית התקדמות.
    תנועתם הנצחית של הכוכבים היא טבעית, ואין צורך להסביר את קיומה.
    זמן אקטיבי נמצא בתודעת האדם, ולא במציאות הפיזיקלית.
    לכן, אין טעם לשאול...מתי נוצר היקום.
    זמן פסיבי כן נמצא במציאות הפיזיקלית, והוא כמותי ונמדד
    הקבוע של היקום הוא מספר היחס 1.007
    מספר זה מופיע בגיאומטריה של המעגלים.
    הקלידו The big bang in geometry ותגיעו אל גיאומטריה זו.

  • חיים

    מה זה זמן פסיבי

  • א.עצבר

    התרגלנו לדבר על זמן אקטיבי המופיע תמיד בצמוד לפעולה פיזיקלית

    פעימת לב היא פעולה פיזיקלית, ואנו מבחינים בכמות של זמן בין שתי פעימות.
    זהו זמן אקטיבי, וכל מה שאפשר להגיד לגביו....זה דבר כמותי נמדד.
    גם זמן פסיבי הוא דבר כמותי נמדד.
    זמן אקטיבי נמדד ממצב של מנוחה כלפי שעון.
    זמן פסיבי נמדד ממצב של תנועה כלפי שעון.
    המדע בן ימינו עוד לא הכיר בקיומו של זמן פסיבי.
    המרחב האינסופי מלא בזמן פסיבי, שהוא קר מוחלט ונח מוחלט.
    הזמן הפסיבי הוא התווך, של גלי זמן פסיבי.
    השם הידוע שלהם...גלים אלקטרו מגנטיים.

  • ששון

    במטריקס היית?

    אני חושב שהשאלה היותר עמוקה שצריכה להשאל היא האם מה שאנחנו חווים דרך 5 חושים מצירים לנו תמונה אמת של העולם? או שמה הכל ציור שהמוח מצייר לנו.

  • אנונימי

    השאלה זו נשאלה עוד בזמנים

    השאלה זו נשאלה עוד בזמנים עתיקים ,תסתכל בויקיפדיה על סוליפסיזם

  • ששון

    אנשים הזדקנו, בדומה לנו, אבל במרחב הפוך בכיוונו לזה שלנו

    כרוצה להגיד שהמרחב התקצר והיתצמצם כלפי מרכזו. וכל החומר והגלקסיות נעו לצימצום מוחלט של המרחב.

  • ששון

    כרוצה להגיד שהמרחב התקצר

    כרוצה להגיד שהמרחב התקצר והיתצמצם כלפי מרכזו. וכל החומר והגלקסיות נעו לצימצום מוחלט של המרחב.

  • עפר

    אנשים הזדקנו, בדומה לנו, אבל במרחב הפוך בכיוונו לזה שלנו

    תודה על הכתבה המעניינת.
    לא הבנתי את כוונתך במשפט "אנשים הזדקנו, בדומה לנו, אבל במרחב הפוך בכיוונו לזה שלנו". האם תוכל להבהיר את כוונתך?

  • טל

    הי עפר.

    הי עפר.
    מה שהתכוונתי לומר הוא שעל פי הפתרון שלהם, ציר הזמן עבר את המפץ הגדול לא רק בצורה רציפה (ללא סינגולריות), אלא גם לא שינה כיוון. כלומר הוא התקדם באותו הכיוון בו הוא מתקדם היום (לכן אמרתי שאנשים הזדקנו ככל שהתקרבו למפץ מצידו השני, ולא נהיו צעירים יותר). בקשר לכיוון המרחבי, להבנתי התוצאה מראה כי שמאל הפך לימין וימין לשמאל במעבר הסינגולרי של המרחב דרך נקודת המפץ הגדול.

  • עמודים