שתיית משקאות אלכוהוליים גורמת לגוף לייצר יותר שתן. האם איבוד הנוזלים הזה מסוכן לנו?

אוהבים לשתות משקאות אלכוהוליים? אתם לא לבד. בני אדם ייצרו יין ובירה כבר לפני אלפי שנים, ובחלק מהמקרים הם שתו משקאות אלו בקביעות, בין היתר משום שאיכות המים הייתה ירודה מאוד. בימינו שתיית משקאות כאלה היא חלק בלתי נפרד מהתרבות בעולם המערבי, לכן הם מעוררים עניין רב בקרב מדענים וחוקרים.

בסוף המאה ה-19 התחילו להצטבר עדויות על כך שאלכוהול גורם לייצור שתן מוגבר. הממצא הזה מעורר שאלה מעניינת – האם הייצור המוגבר של השתן גורם לכך שנאבד נוזלים יותר מהכמות שקיבלנו מהשתייה? במילים אחרות, האם שתיית בירה תגרום לנו להתייבש?

בכלי הדם שלנו יש קולטנים שחשים את נפח נוזל הדם ואת ריכוז המלחים שבו, שני מדדים שמעידים על מצבו של משק המים בגוף. קולטנים אלו מעבירים את המידע אל בלוטת ההיפופיזה שבמוח, השולטת בייצור ההורמון וזופרסין (המכונה גם Antidiuretic hormone, או בקיצור  ADH – הורמון נוגד השתנה). הווזופרסין מאותת לכליות שעליהן למנוע מהמים לצאת מנוזל הדם; נותרים בו יותר מים, בעוד שהשתן נעשה מרוכז יותר ויותר.

מחקרים שנערכו כבר בשנות ה-40 ובשנות ה-50 של המאה הקודמת מצאו שאלכוהול מעכב את ייצור הווזופרסין בהיפופיזה, והכליות מאפשרות למים לצאת מנוזל הדם במקום שיישארו בו. במחקרי המשך נמצא שהבקרה על הפרשת וזופרסין מורכבת יותר, ושנוסף על האלכוהול ישנם גורמים רבים המשפיעים עליה. כך, למשל, אם שותים כמות גדולה של מים לפני ששותים משקה אלכוהולי ההורמון נוגד ההשתנה מופרש לדם ונשאר בו, לכן שתיית האלכוהול אינה משפיעה על משק הנוזלים בגוף. לעומת זאת, שתייה מרובה של מים מיד לאחר שתיית אלכוהול לא תגרום להשפעה כזו.

מה שנכנס תמיד יוצא, עם תוספת

תוצאות המחקרים הוותיקים מוכיחות שאלכוהול אכן גורם להשתנה מוגברת. בהמשך נעשו כמה מחקרים שמטרתם לענות על השאלה שלשמה התכנסנו כאן – מהי ההשפעה המיוחסת דווקא לאלכוהול, והאם ההשתנה בעקבות צריכה שלו מוגברת מספיק בשביל לגרום התייבשות?

החוקרים באחד ממחקרי המפתח בתחום העריכו שהאלכוהול גורם להשתנה עודפת של כעשרה מ"ל עבור כל גרם של אלכוהול שנצרך. ליטר בירה שיש בו חמישה אחוזי אלכוהול מכיל חמישים גרם אלכוהול, כך שלכאורה הוא גורם לתוספת של 500 מ"ל שתן, כלומר, עבור 1,000 מ"ל בירה שנצרכה, השותה משתין 1,500 מ"ל. יחד עם זאת, במחקר אחר נמצא שאלכוהול אחראי לתוספת שתן של שמונה אחוזים. זו אינה כמות זניחה, אך גם לא כמות שתגרום להתייבשות. המכון האמריקאי הלאומי לשימוש לרעה באלכוהול ולאלכוהוליזם (NIAAA) מסכם את הנושא: אלכוהול אינו גורם להתייבשות באנשים בריאים שאינם סובלים ממחלות כבד או ממחלות כליה, השותים כמות מתונה של אלכוהול. מכיוון שאלכוהול גם פוגע בתפקודי הכבד, אלכוהוליסטים מועדים להתייבשות בעקבות השתייה.

חשוב לציין שמרבית המחקרים הללו נערכו בקבוצות קטנות, במקרים רבים אלה גברים בני 30-25 בלבד, ושבחלק מהמקרים הייתה שונות משמעותית בין הנבדקים. בין היתר, היו ביניהם הבדלים באופן שבו נעשה עיבוד האלכוהול בכבד של כל נבדק, וההבדלים האלה משפיעים מאוד על כמות האלכוהול הזמין בדם.

המסקנה היא שלכל אחד מאתנו יש כמות אישית של אלכוהול שגורמת לו להשתנה רבה יותר, וסביר להניח שרובנו נסבול מהרעלת אלכוהול הרבה לפני שנשתה כמות בירה שתגרום לנו להתייבש. בכל מקרה, הבירה מלווה את האנושות במשך שנים ארוכות ואילו היא הייתה גורמת נזק מידי אנשים לא היו שותים אותה בהתלהבות. 

4 תגובות

  • דבורה שפירא

    ברשותך- תיקון קטן

    "הווזופרסין מאותת לכליות שעליהן למנוע מהמים לצאת מנוזל הדם". ההורמון גורם לתוצאה סופית כפי שכתבת, אך הוא לא מונע יציאת מים מהדם, אלא מגביר את ההחזרה של מים מהנפרון לדם.

  • שקד אשכנזי

    תודה

  • מנחם

    משהו שלא הבנתי

    "כך שלכאורה הוא גורם לתוספת של 500 מ"ל שתן, כלומר, עבור 1,000 מ"ל בירה שנצרכה, השותה משתין 1,500 מ"ל. "
    ה500 מ"ל שתן אמור להיות תוספת על כמות ההשתנה הרגילה, אבל משום מה מניחים שכמות ההשתנה הרגילה תמיד זהה לכמות ששותים ולפי ההיגיון הזה גם בלי אלכהול כל אדם ששותה מים אמור להתייבש

  • שקד אשכנזי

    לגוף יש מגוון מערכות כדי

    לגוף יש מגוון מערכות כדי לווסת את איבוד המים כך שתכונות הדם והמומסים שבו ישארו קבועים. כמות ההשתנה הרגילה היא לא קבועה אבל היא יחסית פרופורציונלית לכמות המים ששותים. זו הסיבה שכאשר שותים מעט אז משתינים פחות והשתן הופך מרוכז יותר.