בשר כולל חלבונים שקיימים באופן טבעי בגופנו ולא אמורים לעורר אלרגיה. אז למה בכל זאת יש אנשים מעטים שמפתחים תגובה חיסונית לבשר? בגלל קרצייה

בני האדם הם יצורים מורכבים, וכך גם מערכת החיסון שלנו. היא מגינה עלינו ביעילות מפני סכנות רבות שאורבות לנו, אך לפעמים היא עלולה לטעות.

אלרגיה, היא טעות כזאת.

במצב של אלרגיה, מערכת החיסון מזהה "ומתייגת" חומרים זרים שבאים במגע עם הגוף בתור פולשים מסוכנים ומזיקים, אף שאינם כאלה. בעקבות התיוג השגוי הזה, תאים של מערכת החיסון מייצרים נוגדנים נגד ה"פולש". הנוגדנים האלה נקשרים לגורמי האלרגיה, תוקפים אותם ומעוררים תגובה חיסונית, שמתבטאת בין היתר בתסמינים כמו פריחה, אדמומיות, תחושת גירוד, נזלת, קוצר נשימה, עלייה בדופק, ירידה חדה בלחץ הדם ולפעמים אפילו מוות. אנחנו קוראים לזה - התקף אלרגי.

לא תמיד אנחנו יודעים מה בגורם האלרגיה מעורר את התגובה האגרסיבית. בדרך כלל מדובר בחומרים זרים שלא נמצאים בגוף באופן טבעי, כך שאם בתקופת ההתפתחות בילדותנו נחשפנו לחומרים הללו, הסיכוי שנפתח אליהם אלרגיה פוחת. דוגמה טובה לכך היא חטיף בוטנים שילדים בישראל נחשפים אליו המון. מחקרים מצאו עדויות לכך שהחשיפה המוקדמת לבוטנים בחטיף הורידה משמעותית את מקרי האלרגיות לבוטנים בישראל. במקרים נדירים יותר, התגובה האלרגית יכולה להתפתח באופן פתאומי, גם אם נחשפנו לחומר במשך כל חיינו.

אנשים שונים רגישים לא פעם למזונות מסוימים או למרכיבים שלהם. עם האלרגיות הנפוצות למזון אלרגיה לבוטנים, אגוזים, שומשום ואפילו לביצים. נראה שאפשר לפתח רגישות כמעט לכל דבר.

ומה עם בשר?

אם כך, מדוע איננו שומעים על אנשים שפיתחו אלרגיה לחלבון מן החי או לחומרים אחרים שנמצאים בבשרם של בעלי החיים שאנחנו אוכלים? צמחונות אינה מושג חדש, אבל אנשים שבוחרים בה עושים את זה בעיקר בתוך אידאולוגיה או בסיבות בריאותיות שאינן קשורות לאלרגיה. הסיבה העיקרית לכך היא שחלבונים ומולקולות שיש בתאים של בעלי החיים זהים לאלה שלנו, כך שאין סיבה שהגוף יזהה אותם כגורם זר. במילים פשוטות, בשר זה בשר, לפחות לכאורה.

ובכל זאת, בעשור האחרון החלו לראות במקומות מסוימים בעולם יותר ויותר אנשים שמגיעים לרופא עם תסמיני אלרגיה, שעל פי הדיווחים החלו כמה שעות אחרי ארוחה בשרית. בהתחלה הקהילה הרפואית פסלה על הסף את האפשרות שיש אלרגיה לבשר וחיפשה הסברים אחרים. רק אחרי שהדיווחים המשיכו להגיע החלו לחקור את העניין ברצינות.

נוסף למקרי האלרגיה לבשר הגיעו לרופאים יותר ויותר חולי סרטן מאזורים מסוימים בארצות הברית עם תגובה אלרגית מוזרה לתרופה אנטי-סרטנית חדשה (cetuximab). חלק מחולים אלו גם פיתחו רגישות לארוחות בשריות.

הרופאים חיפשו גורם כלשהו שמשותף לכל הרגישים, ואכן מצאו. נוסף על אכילת בשר או טיפול נגד סרטן, כל הסובלים מהתסמינים גרו באזורים כפריים או ליד חורשות ושדות בדרום מזרח ארצות הברית, או לפחות ביקרו שם סמוך מאוד להתפרצות התסמינים. חלקם דיווחו שנשכה אותם קרצייה. זה כבר הצביע על חשוד חדש.

קרציית הכוכב הבודד (lone star tick או בשמה המדעי  Amblyomma americanum) נפוצה במרכז ארצות הברית ובדרומה. היא ניזונה מדמם של יונקים ובכלל זה גם בני אדם. נמצא שנשיכותיה מעוררות את מערכת החיסון לפתח נוגדנים נגד מולקולת הסוכר galactose-alpha-1,3-galactose, או בקיצור- אלפא גל. הסוכר הזה קיים בתאים של כל היונקים פרט למינים מסוימים של פרימטים: קופי עולם ישן וקופי אדם ובכלל זה בני האדם. אלפא גל נמצא גם ב-cetuximab ולכן חולים שננשכו על ידי הקרצייה פיתחו אלרגיה לתרופה.

היות שמדובר בסוכר שנמצא בבשר של בעלי חיים שאנחנו אוכלים אך לא בבשרנו, הגיוני שמערכת החיסון תגיב אליו. אולם אלפא-גל אינו מזיק ובדרך כלל מתעכל בקלות. נראה שמשהו בנשיכת הקרצייה גורם למערכת החיסון לתייג את מולקולת הסוכר כגורם מזיק.

נכון לעכשיו חוקרים עדיין מנסים לזהות את הגורם הספציפי בנשיכת הקרצייה שאחראי לתגובה האלרגית. אחת ההשערות היא שברוק של הקרצייה, יחד עם נוגדי קרישה וחומרים אחרים שעוזרים לקרצייה לצרוך את ארוחת הדם שלה, נמצאים חלבונים וסוכרים שנותרו שם מארוחתה הקודמת וביניהם סוכר אלפא-גל מתאיו של יונק אחר. על פי הסברה הזאת, כשהסוכר חודר לגוף יחד עם החומרים הנוספים שנמצאים ברוק הקרצייה, המערכת מזהה אותם כפולשים מזיקים ומלמדת את הגוף לתקוף אותם בפעם הבאה שייתקל בהם. אבל בפעם הבאה הסוכר לא מגיע מנשיכה של קרצייה מסוכנת אלא מארוחה בשרית פשוטה ומזינה.

קיימים עוד מינים בודדים של קרציות שיכולות לעורר בנו אלרגיה לבשר באותו אופן, ובהן קרציית הקיקיון המצוי (Ixodes ricinus) שנפוצה באירופה וקרציית השיתוק האוסטרלית (Ixodes holocyclus).

אצל חלק מהאנשים יש עוד תקווה – במידה והם לא ננשכים שוב בידי הקרצייה - כמות הנוגדנים שהגוף מייצר פוחתת עם הזמן, ומתחת לרף מסוים אפשר לחזור לאכול בשר. אולם ברוב המקרים הנוגדנים לאלפא-גל נשארים בדם לאורך זמן כך שאסור להם לחזור לתזונה בשרית מאחר והיא יכולה לגרום להם למגוון תסמינים החל מגרד ופריחה, כאבי בטן ושיבושים של מערכת העיכול ועד לשוק אנפילקטי שיתבטא באיבוד ההכרה ומוות בהעדר טיפול.

החדשות הטובות הן שלמרות התפשטות התופעה, הקרציות הללו אינן נפוצות בישראל ותופעת האלרגיה לבשר מאיימת בינתיים בעיקר על תושבי ארצות הברית ואוסטרליה. חדשות טובות אפילו יותר הן שהסובלים מהאלרגיה יכולים ליהנות מעוף ומדגים, שכידוע אינם יונקים, כך שגם אם ההמבורגר נשאר מחוץ לתפריט – עדיין יש שניצל.

2 תגובות

  • אנונימי

    א

    מהסבתא שלי ועד אלי אנחנו אלרגים לחלבון מן החי. אין קשר לקרציות. בת דודה שלי אלרגית מילדות

  • מרב

    יש 2 נקו' חשובות בהקשר של אלרגיות, 1. תגובה אלרגית תיהיה תמיד

    לחלבון, אם אין חלבון לא יתפתחו נוגדנים.
    2. נטייה לאלרגיות יש למי שפיתח (בגלל אורח חיינו) מעי דליף (ולהרבה מאתנו יש מעי דליף). כשהחלבונים לא מתעכלים כמו שצריך וחלבונים שלמים ולא מעוכלים דולפים מהמעי, הגוף יפתח נוגדנים כלפי אותם חלבונים זרים לו.