נוסח השאלה המלא: האם תוכל להסביר לי את המבנה המרחבי של פחמן חד חמצני ( CO ) ? לפי הציור אני מבינה שיש שלשה קשרים קוולנטים ובנוסף זוג אלקטרונים כך שיוצא שלכל אחד יש 5 אלקטרוני ערכיות בעוד שלחמצן יש שישה ולפחמן יש 4 ?

אכן את צודקת, לפי התיאוריה של לואיס (שלומדים בבית הספר התיכון), לחמצן יש 6 'אלקטרוני ערכיות' ולפחמן 4, ואכן המבנה, כפי שמצוייר בתמונה מרמז שלחמצן ולפחמן 5 אלקטרוני ערכיות (2 אלקטרונים בזוג לא קושר בשתי קצות המולקולה ועוד 3 אלקטרונים המשתתפים בקשר מצידו של כל אטום). אז היכן טמונה הבעיה? ובכן, הבעיה היא בתיאוריית לואיס: היא פשוט איננה מדוייקת, וישנם מקרים רבים, וזה אחד מהם, בהם מתקבל מבנה שגוי לחלוטין. אם רוצים לדייק בכתיבת המבנה של המולקולה לפי שיטת לואיס, יש לרשום סימן + ליד החמצן, וסימן מינוס ליד הפחמן כך:

כי אם לפחמן יש במקור 4 אלקטרונים ובמולקולה יש לו 5 סימן שאלקטרון עבר מהחמצן לפחמן ומטענו צריך להיות שלילי (עודף של אלקטרון). אבל – כפי שאמרתי ממילא מבנה לואיס פשוט לא נכון. והוספת המטענים הפורמלים ליד האטומים אפילו מטעה עוד יותר, כי מדידות מראות שמולקולה CO דווקא כמעט ואינה מקוטבת.
אז מה המבנה הנכון, כפי שהוסבר אתמול על מהות הקשר לפי תורת הקוונטים, קשר כימי לא נוצר לפי 'כלל האוקטט' (ששמונה אלקטרונים יקיפו כל אטום בקליפה החיצונית) אלא פשוט על ידי חפיפות בין ענני אלקטרונים של אטומים, שיוצרים ענן חדש, שגורם לקשר בין האטומים.
גם עבור חמצן, וגם עבור פחמן האורביטלים האלקטרונים החופפים הם אורביטל s של כל אטום ושלושת אורביטלי p של כל אטום (הסבר על האורביטלים).
החפיפות הנוצרות מחיבור או חיסור שני ענני האורביטלים יוצרים את המבנה הבא של אורביטלים מולקולרים:

האורביטלים המסומנים בכוכבית* - הינם אורביטלים 'אנטי-קושרים' שנוצרים מפעולת חיסור של שני ענני האלקטרונים, האורביטל נקרא 'אנטי' קושר משום שעבורו ענן הסתברות האלקטרונים שבין האטומים הוא קטן, מה שמוביל דווקא להחלשת הקשר / כוח המשיכה בין האטומים.
כדי לחשב את אופי הקשר לפי תורת הקוונטים, צריך בשלב הבא, לאכלס את האלקטרונים בתוך האורביטלים המולקולרים. יש 10 אלקטרונים לאכלס (6 מחמצן ו 4 מפחמן), ממלאים בשרטוט מלמטה למעלה (לפי סדר האנרגיה) כאשר כל אורביטל יכול להכיל 2 אלקטרונים.


התמונה הבאה מסבירה את התוצאה:

ישנו קשר משולש בין חמצן לפחמן. מדידות מראות שאורך הקשר בין חמצן לפחמן אכן מתאים לכזה של קשר משולש. ולכן גם בתצוגת לואיס מציירים קשר משולש, וכדי לשמור על כלל האוקטט של לואיס מציירים לכל אטום זוג אלקטרונים בלתי קושר, שאין לו ממשות פיזיקלית. ונדגיש שוב: אין שום בעיה בקשר CO, זה קשר יציב וחזק, הבעיה היא רק במבנה לואיס. כאנקדוטה נציין, שאפילו מבנים שבהם נראה ש'אין בעיה' במבנה לואיס, למשל המבנה של חמצן, O2 הם מטעים/שגויים. חמצן נוזלי – נמשך למגנט, מה שמעיד שיש בו אלקטרונים 'לא מזווגים' בזוגות, בעוד שבמנה לואיס שלו כל האלקרונים מזווגים. אם תחשבו על זה טיפה, המבנה של האורביטלים המולקולרים מסביר זאת (תוספת 2 אלקטרונים למולקולה CO שציירנו) בקלות.

מאת:ד"ר אבי סאייג
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • ניצן

    היברידציה

    שלום, אני רואה בהרבה מקורות באינטרנט ובספרים על כך שאטומים שמשתתפים בקשר קוולנטי עושים היברדציה של האורביטלים שלהם מרמת הערכיות, לדוגמא SP3, SP2 וכו' אני מנסה להבין איך התיאוריה הזו מתיישבת עם התיאוריה הנ"ל (פה הם מוזכרים האורביטלים בשמם המקורי ופשוט מוכפלים לקושר ואנטי קושר וכמובן פאי וסיגמא) השאלה שלי היא האם שתי התיאוריות חופפות או שהן מתחרות. תודה!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אורביטלים אטומיים ומולקולריים

    SP2 SP3 - הם עדיין אורביטלים אטומיים, סיגמא ופאי - הם אורביטלים מולקולריים שנוצרים מחפיפה של אורביטלים אטומיים, שיכולים להיות S או P טהורים, ויכולים להיות גם היברידיזציה שלהם. כלומר האורביטלים האטומים הם השלב הבא, ההשלמה, של הבנת הקשר הכימי בין שני אטומים. ההיברידיזציה של האטומים הספציפים תקבע את זווית הקשר, למשל:
    במבט ראשון היית צופה שהזוית במולקולות H2S ו PH3, תהייה של כ- 109.5o, בדיוק כמו במולקולות H20 ו NH3, זווית של טטרהדר המיצגת מרחק מקסימלי בין האטומים, בפועל הזוויות שנמדדו הן 92.1 ו 93.5o, - כפי שצופה תורת הקוונטים – כי הקשר נוצר באמצעות אורביטלי p, אשר הזווית ביניהם היא 90o, ולא 109o. (ואילו בראשונים יש היברידיזציה שמשנה את הזווית לטטרהדרלית)

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • פלוני אלמוני

    כבודה של תאוריית לואיס

    ברשותך, רציתי להתייחס לתשובה שנתת בנוגע לפחמן חד חמצני ולהציל את כבודה האבוד של תאוריית לואיס. מהתשובה שלך משתמע, שבכימיה הנלמדת מעבר לרמת תיכון תיאוריית לואיס נזנחה לחלוטין, לטובת Valance bond theory ו-molecular orbital theory, ושהמבנה שהיא מציגה במקרים כמו פחמן-חד-חמצני שגוי. בפועל, עד כמה שהבנתי מגעת, התאוריות הקוונטיות מהוות מבט מעמיק יותר ונכון יותר על הקשירה הכימית, אבל אינן באות במקום תאוריית לואיס אלא פשוט ברובד אחר. ניתן לרשום כמה מבני לואיס לפחמן חד חמצני. זה שעומד ב"כלל האוקטט" הוא זה שמובא בשאלה שנשאלת, ואמנם בו הפחמן נושא באופן יוצא דופן מטען שלילי והחמצן מטען חיובי. בדיקות של אופן פיזור המטען במולקולה, הראו שמבנה לואיס זה הוא דווקא הקרוב ביותר לשקף את המצב בפועל: למולקולה דיפול נמוך מאוד של 0.122 D, מה שמחזק את הטענה שהחמצן נושא מטען חיובי והפחמן שלילי.

  • אבי סאייג.

    כבודה במקומו מונח

    שלום,
    תאוריית לואיס אכן לא נזנחה (ככה משורטטים כל המבנים בכימיה אורגנית) אבל הקוונטית מדוייקת יותר.
    הייתרון הגדול בתאוריית לואיס הוא הפשטות הרבה שלה (כלל של אוקטט - השלמה ל-8 אלקטרונים וזהו) ולכן היא בשימוש נרחב, מה גם שהיא חופפת בהרבה מקרים לתאורייה המדוייקת יותר, הקוונטית, כך שאין איתה בעיה.

    ולגבי הדיפול - הקטן, זה לא מחזק את מבנה לואיס, אלא דווקא מחליש אותו - כי אם אמנם היו מטענים חלקיים שלמים כמו שמבנה לואיס חוזה היה דווקא צפוי דיפול גדול, לא קטן. מבנה לואיס במקרה של פחמן חד חמצני, ובייחוד המבנה בו על האטומים ישנם מטענים שלמים שמעידים מעבר של אלקטרון מאטום אחד למישנהו הוא שגוי לחלוטין, וטועה בתיאור המציאות.

    (דרך אגב, החישובים הקוונטים המדוייקים של הקשר וגודל ענני האלקטרונים אינם פשוטים, לעיון נוסף ראו המאמר הזה - באנגלית, שמגלה שעל שני האטומים איזורים חיובים ושליליים:

    The calculated electrostatic potential of carbon monoxide shows negative regions by both atoms

    http://pubs.acs.org/doi/abs/10.1021/j150626a021
    )

    אבי