"אכלתם אותה": המיתוסים של האוכל

הרבה לפני שהמדע הבין איך מערכת העיכול שלנו עובדת, ידעו הסבתות שלנו את כל האמת על האופן הנכון לאכול בריא. לכאורה. החוכמה העממית  לימדה אותנו למשל שפירות טובים לבריאות, שמוטב לסעוד באופן מסודר מסביב לשולחן ושממש לא רצוי לאכול לפני השינה. אולם היום אנחנו יכולים לדעת עד כמה הקביעות האלה אכן מבוססות, ולקבל תמונה מורכבת  ושלמה יותר.

אוכל בעמידה

מה אומרת סבתא: "תהיו בני אדם, שבו כשאתם אוכלים".

מה אומר המדע: כשאנחנו מדמיינים ארוחה עשירה ובריאה צצה במוחנו תמונה של שולחן עשיר במטעמים וכל הסובבים יושבים ואוכלים. אכילת מזון מהיר שלא מועיל לבריאותנו, לעומת זאת, מתקשרת הרבה פעמים לאכילה חפוזה באמצע הרחוב ובעמידה. אבל האם בהכרח נכון שאכילה בעמידה פחות בריאה לנו?

מחקר שהשווה בין נשים שישבו או שכבו מיד לאחר ארוחה מצא שבתנוחת השכיבה נדרשו למזון 22 דקות נוספות להתעכל בהשוואה לישיבה. מחקר נוסף שבדק גם אנשים שעמדו או זזו אחרי הארוחה הגיע למסקנות דומות: לאלה ששכבו אחרי הארוחה נדרש זמן ארוך כמעט כפליים לעכל את האוכל לעומת הקבוצות האחרות. המסקנה של שני המחקרים הייתה זהה: התנוחה שלנו בתום הארוחה יכולה לקבוע כמה מהר נעכל את המזון. העיכול היה הכי מהיר כשהנבדקים עמדו או זזו אחרי האכילה.

יש מקרים שבהם עמידה לאחר האוכל מועילה בדרכים נוספות, למשל עבור אנשים שסובלים מרפלוקס קיבתי-רשתי, מצב רפואי שבו תוכן הקיבה עולה בחזרה לוושט ועלול לגרום צרבת. עבור אנשים כאלה עיכול האוכל בעמידה יכול להפחית את הלחץ על הבטן ואת הסיכוי שהאוכל יידחף בחזרה למעלה. הימנעות משכיבה או מישיבה כפופה עשויה לסייע למזון לצאת מהקיבה מהר יותר, וכך לצמצם את הסבירות לריפלוקס ולצרבת.

מצד שני, מחקרים מסוימים הראו שאכילה איטית עשויה להגביר את תחושת השובע, וכך להפחית את מספר הקלוריות שאנו צורכים בארוחה. אכילה בעמידה עלולה להגביר את המהירות שבה אנחנו אוכלים, וכך לפגוע בתחושת השובע ולגרום לנו לצרוך יותר קלוריות.

השורה התחתונה: זה מורכב.

חוק חמש השניות

מה אומרת סבתא: "לא נורא. הסנדוויץ' היה על הרצפה ממש מעט".

מה אומר המדע: שאלת השאלות שמטרידה את כולנו היא האם בטוח לאכול אוכל שנפל על הרצפה. ההנחה הרווחת היא שאוכל שהיה על הרצפה פחות מחמש שניות נשאר בטוח, כיוון שהחיידקים עוד לא הספיקו לעבור אליו.

כדי לבדוק אם יש אמת בחוק חמש השניות בדקו חוקרים מאוניברסיטת ראטגרס בניו־ג'רזי את כמות החיידקים שעוברת לארבעה סוגי מאכלים (אבטיח, לחם, לחם מרוח בחמאה וסוכריות גומי) שנזרקו על ארבעה סוגי משטחים (נירוסטה, קרמיקה, עץ ושטיח). החוקרים פיזרו חיידקים על המשטחים ומדדו כמה מהם עברו למזון ששהה על המשטח למשך שנייה אחת, 5 שניות, 30 שניות ו־300 שניות. התוצאות הראו בבירור שחיידקים עוברים לכל סוגי המאכלים בלי קשר לסוג המשטח עליו נזרקו או למשך הזמן שהם שהו עליו.

עוד נמצא שככל שהמזון בא במגע ממושך יותר עם המשטח, כמות החיידקים עליו הייתה גדולה יותר. עם זאת, מתברר שהרכב המזון והמשטח שעליו הוא נופל חשובים לא פחות. שיעור החיידקים על האבטיח היה הגבוה ביותר ואילו על סוכריות הגומי נמדדה הכמות הכי נמוכה. הסיבה לכך היא המים שבמזון: ככל שהאוכל רטוב יותר קל יותר לחיידקים לעבור אליו. במה שנוגע לסוג המשטח התקבלה תוצאה מפתיעה למדי: מזונות שנפלו על שטיח צברו פחות חיידקים לעומת משטחי הקרמיקה והנירוסטה, אולי כי שטח המגע היה קטן יותר.

אז מזון שנופל על הרצפה, אפילו למאית שנייה, יצבור עליו חיידקים. אך האם זה אומר שבהכרח נחלה אם נאכל אותו? התשובה לא חד משמעית, כיוון שזה תלוי בסוג החיידק והריכוז שלו, סוג המזון, סוג המשטח, וכמובן משך הזמן שבו האוכל נמצא במגע עם המשטח.

השורה התחתונה: השתגעתם? אל תאכלו מהרצפה!

תפוח ביום

מה אומרת סבתא: "כל יום תפוח יפה – ולא תראו את הרופא" (An apple a day keeps the doctor away).

מה אומר המדע: תזונה שמשלבת פירות נחשבת טובה לבריאות. צוות חוקרים ממכון דרטמות' למדיניות בריאות ורפואה בארצות הברית החליט לבחון את הקשר בין אכילת תפוח פעם ביום לבין תדירות הביקור של אנשים אצל רופא.

החוקרים התבססו על נתוני סקר תזונה ארצי שנערך בשנים 2010-2007 וכלל 8,400 גברים ונשים. משתתפי הסקר התבקשו למלא שאלון למעקב אחר התזונה שלהם למשך 24 שעות ולדווח בו על כל דבר שהם אכלו. 753 מהם דיווחו שהם אוכלים לפחות תפוח אחד ביום.

החוקרים בחנו את כמות הביקורים השנתית המדווחת אצל הרופא, את כמות האשפוזים בבתי חולים ואת השימוש שעשו בתרופות מרשם. התוצאות  הראו במבט ראשון ש-39 אחוזים מאוכלי התפוחים לא ראו רופא לעומת 33 אחוזים בקבוצת הביקורת, אך בחינה סטטיסטית מדוקדקת יותר, שהתחשבה במאפיינים סוציו-דמוגרפיים ובריאותיים נוספים, הראתה שלמרות הכל לא היה הבדל מובהק בין שתי הקבוצות.

אף שהמיתוס הופרך, לפחות במחקר הזה, אין זה אומר שאכילת תפוחים לא מועילה לנו: בדומה לפירות וירקות טריים אחרים, התפוחים מכילים סיבים תזונתיים שעוזרים למנוע הצטברות של כולסטרול בעורקים ומקלים על תהליך העיכול. תפוחים גם לא מכילים הרבה אשלגן לכן הם חטיף בריא למי שסובלים מלחץ דם גבוה.

השורה התחתונה: בריא, אבל לא תרופת קסם.

לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות, למרות יתרון קל לאוכלי התפוחים | איור: Shutterstock

השמנה לעת לילה

מה אומרת סבתא: "לא לפני השינה – זה משמין!"

מה אומר המדע: מדריכי דיאטה רבים ממליצים לא לאכול אחרי שעה מסוימת בערב, ולהימנע מארוחות לילה מאוחרות שעלולות להעלות את הסיכוי להשמנה. אמנם ככלל לא אמור לשנות מתי אנחנו צורכים את כמות הקלוריות היומית שלנו כל עוד אנחנו אוכלים מאוזן ועושים פעילות גופנית, אבל מתברר שהדברים יותר מסובכים ממה שחשבנו.

מחקר שבחן האם יש קשר בין השעה שבה אנחנו אוכלים את הארוחה העיקרית שלנו לבין הסיכוי להשמנה, סקר את הרגלי האכילה של 239 גברים ונשים. המשתתפים דיווחו על תוכן הארוחות שלהם והעיתוי של אכילתן. התוצאות הראו כי נבדקים שצרכו יותר משליש מהאנרגיה היומית שלהם בשעות הערב המאוחרות היו בסיכון כפול להשמנת יתר. אבל, כמו במחקר הקודם, כשבחנו לעומק את אמיתות הדיווחים, התוצאות היו פחות מובהקות מכפי שחשבו.

מאמר סקירה שבחן כמה מחקרים בנושא ציין שאין די מחקרים כדי להסיק מסקנות מוצקות בנוגע לאכילה לילית והשפעתה על הסיכוי להשמנה. משתנים רבים יכולים להשפיע על הסיכוי להשמנה – למשל תוכן הארוחה והיחס שלה מתוך כלל צריכת האנרגיה היומית, פעילות גופנית, מין, גנטיקה והרכב החיידקים בגוף. לכן אין פלא שאין למדע תשובה חד משמעית עדיין. עד שנדע יותר, מוטב שכל אחד מאיתנו ישקול בעצמו מתי לאכול ומתי לא.

השורה התחתונה: צריך עוד מידע.