כיצד אפשר לדעת היכן תיפול התחנה? האם אפשר להסיטה?
לפני כחודש געשו הרוחות באתרי החדשות, לאחר שסוכנות החלל הסינית שחררה הודעה שהשתמע ממנה כי איבדה שליטה על תחנת החלל טיאנגונג-1 ("הארמון השמיימי"). חובבי אסטרונומיה המבצעים תצפיות עצמאיות חשדו כי התחנה יצאה ממסלולה כבר לפני כמה חודשים.
תחנת החלל הסינית שוגרה בשנת 2011 למסלול המקיף את כדור הארץ בגובה שבין 363 ל-381 ק"מ. משקל התחנה כשמונה טונות, והיא משלימה הקפה בכל 91 דקות. התחנה הייתה פרויקט הדגל של סוכנות החלל הסינית, והיא נועדה להדגים יכולת לעגינה עצמאית של מעבורות ולספק סביבה למשימות מאויישות. בתחנה שהו שלושה טאיקונאוטים (המילה הסינית לאסטרונאוט), וביניהם הטאיקונאוטית הראשונה, ליו יאנג. המשימה המתוכננת של תחנת החלל הסתיימה בשנת 2013; הצוות שב בשלום לכדור הארץ והשאיר את התחנה ב"מצב שינה", כדי לעקוב לאורך זמן אחר תפקוד המערכות השונות.
כפי הנראה, אחד מרכיבי הטענת הסוללות שבתחנה שבק חיים. כתוצאה מכך, התחנה לא יכלה לשמור על קשר עם תחנת השליטה בכדור הארץ, ובפרט – לא הייתה אפשרות להניע את התחנה מרחוק ולבצע תיקונים מבוקרים של מסלולה.
כיום התחנה נמצאת במצב של הנמכת מסלול בלתי מבוקרת, וסוכנויות החלל השונות וכן אסטרונומים חובבים מעריכים כי היא תתרסק על כדור הארץ בסוף שנת 2017. אף אחד, ובכלל זה סוכנות החלל הסינית ששיגרה את התחנה, אינו יכול לכוון את ההתרסקות לאתר מסוים או אפילו לומר בדייקנות היכן תתרחש. זאת משום שמסלול התחנה מושפע מגורמים רבים מאוד, ואי-הוודאות גוברת כאשר התחנה נכנסת לתוך האטמוספרה. תנאי מזג האוויר, ובפרט לחצי האוויר והרוחות בשכבות הגבוהות של האטמוספרה, אינם ניתנים לחיזוי בטווחים קצרים יחסית, לא כל שכן בטווחי זמן של שנה ומעלה. בלוגר סינגפורי השווה את הניסיון לחזות את מקום הנפילה לחישוב נקודת הנפילה של מטוס נייר שנזרוק מחלון הקומה השמינית בשבוע הבא.
אפשר לדעת כי התחנה תיפול בין קו רוחב °40 צפון ל-°40 דרום (ישראל נמצאת בערך בין קו הרוחב °30 ל-°33 צפון), אך עדיין מדובר בחלק גדול מאוד של כדור הארץ, שמתגוררים בו כ-90 אחוזים מתושבי העולם. אף על פי כן, רובו המוחלט של שטח זה הוא אוקיינוסים ומדבריות, והאזורים המיושבים הם כטיפה בים. נוסף על כך, סוכנות החלל הסינית טוענת בתוקף שאין כל חשש לפגיעה בנפש או ברכוש, כיוון שלפי התחזיות הרוב המוחלט של רכיבי התחנה יישרפו כליל עם הכניסה לאטמוספרה.
עם זאת, בהיסטוריה הקצרה של תחנות החלל כבר התרחשה התרסקות לא מבוקרת של תחנת חלל – "סקיילאב" האמריקאית, בשנת 1979. נאס"א הצליחה לשמור על מידה מסוימת של שליטה ב"סקיילאב", ולהסיט את רוב השברים ללב האוקיינוס ההודי, אך חלק מהרסיסים נפלו דווקא בעיירה אספרנסה שבמערב אוסטרליה. על אף בהלת התושבים, לא נגרם נזק בגוף או ברכוש, אך ממשלת מערב אוסטרליה קנסה את נאס"א על השלכת פסולת, בסכום של 400 דולר אוסטרלי. הקנס שולם במלואו רק בשנת 2009.
אז אפשר לנשום עמוק ולהירגע – בסופו של דבר מדובר בסכנה מזערית עד בלתי קיימת. נעדכן בהמשך כאשר התחזיות יתממשו, ואולי נוכל לראות כדור אש מרהיב חותך את שמי הלילה...