עכבישים שותים חלב. איור מתוך לוח השנה "חיות מופלאות", מכון דוידסון, תשפ"ג | איור: עידן ברזילי
בשנת 1847 הלכה לעולמה אישה אלמונית כמעט לגמרי, אבל העבודה שהספיקה ב-48 שנות חייה, שינתה מהיסוד את תחום הפלאונטולוגיה, וזכתה להכרה רק באיחור רב.
מרי אנינג (Anning) נולדה ב-21 במאי 1799 למשפחה ענייה בדרום אנגליה. בילדותה הצטרפה לאביה, שהיה אוסף מאובנים ומוכר אותם כדי לפרנס את המשפחה. היא המשיכה בכך אחרי מותו, ובגיל 12 בלבד גילתה מאובן ענק, וזיהתה אותו כזוחל ימי לא מוכר. לימים היא גם העניקה לו את השם איכטיוזאור. אנינג גילתה עוד ממצאים רבים שהיו פורצי דרך ממש, כמו מינים נוספים של בעלי חיים קדומים, בהם הפלזיוזאור, ואפילו צואה מאובנת שאפשרה לגלות מה הם אכלו. בהיותה אישה חסרת השכלה מדעית רשמית, היא מודרה מהעולם האקדמי של תקופתה, והצליחה לפרסם רק מאמר מדעי אחד. רק אחרי מותה היא זכתה לצדק היסטורי, וסיפורה הונצח בספרים, בסרטים, ואפילו בשם של איכטיוזאור.
הרמז למרי אנינג מופיע בבגדי התינוקות שלובשים העכבישים היונקים מהבקבוקים. על בגדו של העכביש מימין יש הדפסים של איכטיוזאורים, ועל הבגד של השמאלי הדפסים של פלזיוזאורים.
המשיכה בעיסוק המשפחתי של איסוף מאובנים לאחר שהתייתמה מאביה בגיל צעיר. ציור של מרי אנינג | מקור: SCIENCE PHOTO LIBRARY
בחזרה לכתבת לוח השנה
