חיי המין המוזרים של העכבישים

כל מיני בעלי החיים שואפים להתרבות. בעלי חיים רבים פיתחו עם האבולוציה מנגנוני רבייה שונים ומשונים – החל במונוגמיה, פוליגמיה ופוליאנדריה, דרך החלפת איברי מין זכריים בנקביים ולהפך (המפרודיטיות) ומין בכפייה (אצל חלק מהציפורים) וכלה בשלל טקטיקות מוזרות אחרות . בנוסף, מינים מסוימים, ביניהם בני האדם, נהנים מיחסי מין גם שלא לצורכי התרבות.

אך מתוך המגוון הרב של בעלי חיים על פני כדור הארץ, נדמה שעכבישים מנהלים את חיי המין הביזאריים והקיצוניים ביותר. אצל חלקם, מתברר, מין הוא עניין של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו.

קניבליזם מיני
במינים רבים של עכבישים קיימת תופעה שמכונה בלשון המדע "דימורפיזם מיני של גודל". ובלשון בני אדם – הנקבות הרבה יותר גדולות מהזכרים. אחד הביטויים של הדימורפיזם הזה הוא התנהגות מינית אלימה של הנקבות. במינים מסוימים הנקבה אוכלת את הזכר לפני, ההזדווגות, אחריה ואפילו במהלכה, במה שקרוי "קניבליזם מיני". ההתנהגות הזו מפורסמת במיוחד במינים מסוימים של עכבישי הלטרודקטוס (Latrodectus), שזכו עקב כך לשם העממי "האלמנה השחורה".

התופעה הזאת מאתגרת את הזואולוגים במשך עשורים רבים, משום שההסבר לה אינו ברור. על פי תיאוריה אחת, הזכר פשוט מספק לנקבה מקור מזון זמין ועשיר בחלבונים, ומקריב את עצמו כדי להבטיח את הישרדות צאצאיו; על פי תיאוריה אחרת, זו למעשה טעות בזיהוי מצד הנקבה התוקפנית; ותיאוריה שלישית גורסת שהמנגנון הזה נועד בכלל להכחיד זכרים שאינם "סוסי הרבעה" טובים.

הקניבליזם המיני גרם לכך שבמהלך האבולוציה פיתחו זכרי העכבישים מנגנונים נגדיים כדי לשמר את שרידותם מול הנקבות התוקפניות. לא פעם אלה מנגנונים מוזרים ומפתיעים. עכבישים זכרים מהמין Pisaura mirabilis מזייפים את מותם כדי להתחמק מהנקבות. אחרים משתמשים במנגנון שנקרא "הזדווגות אופורטוניסטית" (סתגלנית) – הזכר מחכה לרגע שבו הנקבה אוכלת או שדעתה מוסחת מסיבה אחרת, ואז מזדווג איתה בחופזה כדי לצמצם את סיכויו להיטרף.

התנהגות מוזרה אחרת היא "קשירת בת הזוג" (Mate binding), שכשמה כן היא – הזכר קושר את הנקבה בקורי המשי שלו. הקשירה הזו מפחיתה את התוקפנות של הנקבה ומגבירה את השרידות של הזכר. אך המנגנון המרתק מכולם הוא שינוי התנהגותי שהזכר משרה על הנקבה – מעין "היפנוזה" המתווכת ככל הנראה על ידי פרומונים.

הנקבות אוכלות את הזכרים, לפעמים אפילו במהלך ההזדווגות. אלמנה שחורה. למעלה: Argiope arantia | צילומים: Shutterstock

תחרות על הנקבות
מעבר לסכנה להיטרף, הזכרים מתמודדים עם סכנה נוספת – זכרים אחרים. אצל עכבישים יש יותר זכרים מנקבות, כך שזכרים רבים צריכים להתחרות על לבן של נקבות מעטות. כדי לזכות בקרב ולהתרבות, העכבישים נוקטים באסטרטגיות שונות ומשונות. אחת מהן היא "שמירת בת הזוג" (Mate guarding), התנהגות שמזכירה "שמירה אישית לוחצת" על נקבה צעירה, כדי שלא תזדווג עם זכרים אחרים.

אסטרטגיה נוספת, שעשויה להישמע לכם קיצונית, היא התופעה שבה הזכר עצמו משחית את איברי הרבייה הזכריים שלו (Genital mutilation). בסיום ההזדווגות הזכר מכרסם אחד מאיברי הרבייה שלו, או את שניהם, ומשאיר אותם בתוך איבר הרבייה של הנקבה. כך הוא זוכה ביתרון כפול – האיברים הכרותים חוסמים פיזית את הדרך לזכרים אחרים שרוצים להזדווג עם הנקבה. כמו כן, איברי הרבייה הכרותים ממשיכים לשחרר זרע לתוך הנקבה ומגדילים כך את סיכויי ההפריה.

הסירוס העצמי מפחית את משקלו של הזכר וכך מגביר את מהירותו ומעניק לו יתרון אבולוציוני נוסף בהתחמקות מטריפה. במין Argiope arantia הזכר הולך צעד אחד הלאה עם האסטרטגיה הזאת – הוא מת באופן מבוקר ומתוכנן מיד אחרי ההזדווגות, כשאיברי הרבייה שלו עדיין נעוצים בתעלת הרבייה של הנקבה.

הזכר עושה מין אוראלי לנקבות. Caerostris darwini. בתחתית הדף: Pisaura mirabilis | צילומים: Shutterstock

אפילו מין אוראלי
בחודש שעבר פורסם בכתב העת Scientific reports מאמר של אנטומולוגים (חוקרי חרקים ופרוקי רגלים אחרים) מסלובניה שחקרו את ההתנהגות המינית של עכבישי Caerostris darwini, מין שהתגלה רק בשנת 2009 במדגסקר ונקרא על שמו של צ'רלס דרווין. העכביש הזה מייצר את המשי החזק ביותר בטבע – חזק פי עשרה יותר מסיב קוולאר (חומר מרוכב מלאכותי). הנקבה גדולה יותר מפי שניים מהזכר וכבדה ממנו פי 14, ויחס זכרים:נקבות הוא 2:3.

המין הזה מפגין חלק ניכר מההתנהגויות שתוארו לעיל – השחתה של איברי המין, סירוס עצמי, קשירה של הנקבה ושמירה על נקבות צעירות. בנוסף, המאמר המציג לראשונה התנהגות מינית לא מוכרת בעכבישים – מין אוראלי.

החוקרים מצאו כי הזכרים נוהגים להפריש ריר אל איבר הרבייה הנקבי. הזכרים מריירים לפני, אקט ההזדווגות, במהלכו ואחריו, ועושים את זה בלי הבחנה בין נקבות צעירות, בתולות מבוגרות ונקבות שאיתן הזדווגו בעבר. החוקרים משערים שהאקט האוראלי הכרחי להזדווגות, אולם המשמעות שלו אינה ברורה.

מין אוראלי נצפה בעבר בעיקר אצל יונקים, כגון מינים שונים של קופים, צבועים, צ'יטות, אריות, דולפינים ועטלפים, אך הוא נדיר מאוד אצל בעלי חיים אחרים. בנוסף, על פי רוב הנקבה היא שמבצעת את המין האוראלי על איבר המין הזכרי, בעוד שאצל העכבישים האלה המצב הפוך.

החוקרים מציעים שני הסברים להתנהגות הזאת. אפשרות אחת היא שהאקט מעיד על איכותו של הזכר ונועד לשכנע את הנקבה להעדיף אותו. ההסבר השני הוא שהריר מכיל אנזימים שמשפרים את סיכויי ההפריה, ונותנים לזכר יתרון מסוים על הזרע של זכרים מתחרים. החוקרים מציינים כי אלו  השערות בלבד, שדורשות מחקר נוסף. לא ברור אם ה-Caerostris darwini הם העכבישים היחידים שמבצעים התנהגות כזאת, אולם עתה ברור כי חיי המין המוזרים של העכבישים תוססים ומגוונים עוד יותר מכפי שחשבנו.