טיפול חדשני הצליח לרפא את התסמינים של עכברים חולי סוכרת מסוג 1 באמצעות חלבון שדיכא את התגובה החיסונית בלבלב
מחלות הסוכרת פוגעות במיליוני אנשים בכל רחבי העולם, ועל כן מתנהל מאמץ מחקרי נרחב למצוא להן טיפולים יעילים. מחקר חדש באוניברסיטת הרווארד זיהה חלבון בתאי גזע של מערכת הדם, שמדכא את התגובה החיסונית שבה תאי דם לבנים פוגעים בתאי הלבלב שמפרישים אינסולין וגורמים לסוכרת מסוג 1. אצל סוכרתיים רמת החלבון הזה הייתה נמוכה, אך כשהחזירו את כמותו לערכים נורמליים הצליחו לרפא אצל עכברים את תסמיני הסוכרת, כגון רמת סוכר גבוהה בדם. מכאן אפשר להסיק שלחלבון יש פוטנציאל טיפולי בסוכרת.
סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית (מחלה שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת מערכות בריאות בו) שפורצת כאשר תאי ה-T של מערכת החיסון תוקפים את תאי הבטא בלבלב, שתפקידם לווסת את רמת סוכר בדם על ידי הפרשת אינסולין. רוב הטיפולים למחלה התרכזו עד כה בדיכוי מערכת החיסון, אך לא היו ספציפיים למנגנון שמייחד את הסוכרת ולכן נכשלו.
גישה אחרת הייתה השתלה של תאי גזע ממוח העצם של החולים עצמם, שיכולים להתמיין לתאי דם חדשים וכך "לאפס" את מערכת החיסון שלהם. מחקר משנת 2014 הראה שהגישה הזאת מסייעת ל-60 אחוז מהחולים לשמור על רמת סוכר קבועה בדם בלי צורך בזריקות אינסולין.
"תאי גזע של מערכת הדם יכולים לווסת את מערכת החיסון, אך נראה שהיכולת הזאת נפגעת אצל חולי סוכרת. מצאנו שתאי הגזע הללו מעודדים אצל החולים דלקת וכנראה מובילים להתפרצות המחלה", הסביר החוקר הראשי, פאולו פיורינה (Fiorina).
הצוות של פיורינה ושל מופידה בן נאסר (Ben Nasr), החל את המחקר בסריקה של החלבונים שמייצרים תאי הגזע במטרה לזהות חלבונים שייצורם פגום אצל חולי סוכרת. חלבון אחד, PD-L1, שמשמש "נקודת בקרה" למערכת החיסון ומדכא תאי T, סקרן אותם במיוחד.
לבלב בריא
החוקרים שיערו שפגם בביטוי של החלבון הזה בתאי גזע ממערכת הדם של עכברים ממלא תפקיד בהתפתחות סוכרת מסוג 1, כך שתיקון גנטי או תרופתי של ההפרעה הזאת ירפא סוכרת. אכן, אצל עכברים סוכרתיים שבדמם הייתה רמת סוכר גבוהה, כמות ה-PD-L1 הייתה נמוכה במחצית לעומת עכברים בריאים.
בהמשך החוקרים הנדסו גנטית תאי גזע כך שיבטאו את החלבון. כשהזריקו אותם לעכברים סוכרתיים, רמת הסוכר בדמם פחתה, ונמצא שהתאים האלה נדדו ללבלב – האיבר שתפקודו נפגע אצל חולי סוכרת.
החוקרים ניסו גם טיפול תרופתי בקוקטייל של מולקולות קטנות – בהן אינטרפרון בטא וגאמא – שמעלות את הביטוי של PD-L1. גם כאן התגובה החיסונית דוכאה והתאים הצליחו להפחית את רמת הסוכר בדמם של עכברים סוכרתיים. רקמת הלבלב של עכברים שטופלו בתאים נראתה בריאה מזו של עכברים לא מטופלים, ונראו בה בבירור תאים מפרישי אינסולין.
לבסוף בדקו החוקרים מה קורה בתאי גזע במערכת הדם של בני אדם חולי סוכרת מסוג 1, ומצאו גם אצלם ירידה בכמות ה-PD-L1, בדומה לעכברים. טיפול בקוקטייל התרופתי איזן מחדש את רמת החלבון בתאים האלה ודיכא בהם את התגובה החיסונית. "אנו חושבים שפתרון של בעיית המחסור ב-PD-L1 יוכל לשמש כלי טיפולי חדש למחלה", סיכם בן נאסר.
בעתיד מתכוונים החוקרים לברר כמה זמן נמשך האפקט של הטיפול בתאים ובאיזו תכיפות יש לתת אותו. "היופי של הגישה הזאת הוא שאין לה למעשה תופעות לוואי שליליות, כיוון שאתה משתמש בתאים של החולה עצמו", אמר פיורינה. כעת הוא ועמיתיו פועלים לשפר את הקוקטייל התרופתי ומקווים לקבל אישור לניסויים קליניים בטיפול החדש שפיתחו.