מחקר: מכורים לא לומדים מהניסיון

הנבדקים יושבים כשידיהם מחוברות לחוטי חשמל, שמעבירים זרם קל – כואב במקצת, אבל לא מזיק – כשתמונה מסוימת נראית על צג המחשב. לפי התמונה הנבדקים יכולים לזהות איזו יד תקבל את מכת החשמל ולמנוע אותה בלחיצה על הדוושה הנכונה. בשביל קבוצת הביקורת זו משימה קלה למדי, והם מצליחים להימנע מה"עונש" כמעט תמיד. הקבוצה השנייה, המורכבת ממכורים לקוקאין, מצליחה הרבה פחות.

ניסוי זה, וכך גם ניסוי אחר שבו הנבדקים היו צריכים להגיב נכון בשביל לקבל פרס כספי, חשף הבדלים בין אנשים בריאים למכורים לסם: המכורים הגיבו פחות לחיזוקים שליליים ונטו יותר לפעול לפי הרגל, גם כאשר הוא לא תאם את האינטרסים שלהם. להבדלים האלה עשויות להיות השלכות לגבי הטיפול בהתמכרויות.

המחקר, שהובילה קארן ארש (Ersche) מאוניברסיטת קיימברידג', עם עמיתים מבריטניה, ארה"ב והולנד, נעשה על 72 מכורים לקוקאין ו-53 מתנדבים בריאים ששימשו כביקורת. החוקרים בדקו את יכולתם של הנבדקים ללמוד בעזרת חיזוק חיובי (פרס כספי) או שלילי (מכת חשמל). בנוסף בחנו את התנהגותם לאחר שהחיזוק נפסק – האם ימשיכו לבצע את המשימה גם אם אינם מקבלים מכך דבר?

במאמר בכתב העת Science הראו החוקרים שני הבדלים בין הקבוצות בביצוע המשימות. הקושי של המכורים להגיב כראוי על מנת להימנע ממכת חשמל, גם אחרי נסיונות רבים, העיד לדעת החוקרים על פגם שחל אצלם בלמידה מתוך חיזוק שלילי. בריאיון לכתב העת Science News ארש הסבירה זאת כך: הידיעה שמשהו רע עומד לקרות לא ממש מגיעה לתודעתם.

בניסוי נוסף למדו הנבדקים על ידי ניסוי וטעייה, על איזו תמונה במסך מחשב ללחוץ בשביל לקבל נקודות, שמתרגמות לאחר מכן לפרס כספי. גם המכורים וגם קבוצת הביקורת הלכו והשתפרו עם הזמן, אם כי קבוצת הביקורת שמרה על יתרון מסוים.

כעבור זמן מה הודיעו עורכי הניסוי לנבדקים שלחיצה על תמונות מסוימות לא תיתן להם נקודות, בניגוד למה שעשתה עד כה. על הנבדקים להמשיך להגיב רק לתמונות שעדיין "שוות" נקודה. הנבדקים בקבוצת הביקורת לחצו עדיין מדי פעם על התמונות שנפסלו, מתוך הרגל, אך התמקדו יותר בתמונות ש"עדיין במשחק". המכורים, לעומתם, הגיבו בצורה זהה לכל התמונות, כולל אלו שעליהן כלל לא קיבלו נקודות.

איך אפשר להסביר את ההתנהגות הזאת מצד המכורים לקוקאין? החוקרים סבורים שלמכורים קשה יותר לשבור הרגל שפיתחו לעצמם, ולחזור לפעילות מכוונת-מטרה שבה הם מבצעים רק את הפעולות המקנות להם פרס. מחקרים קודמים, כמו המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Cognitive Neuroscience, תומכים במסקנה שמכורים מפתחים הרגלים בקלות רבה יותר ומתקשים יותר לשבור אותם, בהשוואה לאנשים בריאים.

עדיין לא ידוע מה כאן הביצה ומה התרנגולת: האם אנשים שמפתחים הרגלים בקלות ואינם מושפעים בקלות מעונשים נוטים יותר להתמכר, או שמא ההתמכרות לסם משנה אותם. ייתכן גם ששתי התשובות נכונות. אך יהיה מקורם של המאפיינים הללו אשר יהיה, יש לקחת אותם בחשבון כשאנו מנסים לעזור למכורים להיגמל מהסם.  

בניגוד להתמכרות להרואין, שמטופלת לעתים בעזרת תחליף הסם מתדון, להתמכרות לקוקאין אין כיום טיפול תרופתי מאושר. הגמילה, לפיכך, נעשית באמצעים התנהגותיים בלבד. מחקרים כאלה יכולים לעזור בפיתוח תוכניות גמילה יעילות יותר, שיתמקדו למשל ביצירת הרגלים חלופיים לשימוש בסם, במקום להתעקש על שבירת הרגלים או להשתמש בענישה.