חוקרים זיהו גנים חדשים הקשורים בשיער הראש והפנים, בהם הגן הידוע הראשון הקשור להלבנת שיער
השיער הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר שלנו, משום שיש שונות רבה במאפייני השיער של בני אדם שונים, ואפילו של אוכלוסיות שלמות. יש אנשים בעלי שיער בלונדיני, אדמוני, חום או שחור, חלק, גלי או מתולתל. יש כאלה שמאפירים בגיל מוקדם ויש המאבדים לחלוטין את השיער. אוכלוסיות צפון אירופיות מתאפיינות בשיער בהיר וחלק, בעוד שחורי עוד באפריקה מאופיינים בדרך כלל בשיער שחור, מקורזל וקצר. גם שיער הפנים – מהגבות ועד לשפם והזקן – נראה אחרת אצל אנשים שונים.
השונות במאפייני השיער על הראש והפנים שלנו נובעת מהשונות בגנים שלנו, שמכתיבים את צבע השיער, את צורתו, ואפילו אם נתחיל להקריח ומתי. מחקר בינלאומי רחב היקף זיהה עשרה גנים חדשים הקשורים לשערנו, ביניהם הגן הראשון שזוהה הקשור להלבנת שיער והגן הראשון שנמצא קשר בינו לבין גבות מחוברות.
מחקרים כאלה נקראים "מחקרי הקשר כלל-גנומי" (Genome-wide association). הרעיון מאחוריהם הוא למצוא שינויים בגנים שמופיעים אצל כל האנשים בעלי תכונה מסוימת, ואינם מופיעים אצל מי שהתכונה הזו חסרה אצלם. נניח למשל שאנחנו רוצים למצוא גנים הקשורים לנמשים. ניקח קבוצה של אנשים מנומשים וקבוצה של אנשים חסרי נמשים. אם נמצא שאצל כל המנומשים גן מסוים מופיע בצורה אחת ואילו אצל חסרי הנמשים הוא מופיע בצורה אחרת (כלומר רצף הבסיסים שלו שונה במקצת), נסיק שהגן הזה קשור להופעת הנקודות הקטנות על העור.
השיטה הזו פותחה במקור כדי לזהות מוטציות (שינויים גנטיים) שגורמות למחלות, אך אפשר להשתמש בה עבור כל תכונה שמקורה גנטי. ככל שהמחקר נעשה על יותר אנשים והרקע שלהם מגוון יותר, כך נוכל להיות בטוחים יותר שההבדלים הגנטיים שמצאנו אכן קשורים לתכונה שאנחנו מעוניינים בה.
המחקר החדש אינו הראשון הבודק את הבסיס הגנטי לתכונות השיער, אך ייחודו בהיקפו – דגימות DNA נלקחו מיותר מ-6,000 משתתפים. כמו כן, בניגוד למחקרים קודמים הוא לא הסתמך על אוכלוסיות אירופאיות ואסיאתיות בלבד, אלא נעשה במדינות דרום אמריקה, והאוכלוסייה הנחקרת היתה ממוצא אירופי, אמריקאי-ילידי ואפריקאי. את המחקר הוביל קוצוב אדיקרי (Adhikari) מיוניברסיטי קולג' בלונדון, עם עוד 30 חוקרים מבריטניה, ספרד, פרו, מקסיקו, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, צ'ילה ואוסטרליה.
לרדת לעובי השערה
אף על פי שהחוקרים מצאו כאמור עשרה גנים חדשים הקשורים בשיער הראש והפנים, הם אינם יודעים עדיין הרבה על התפקיד המדויק של כל גן. מחקר כלל-גנומי יכול להצביע רק על מתאם בין תכונה לגן מסוים, אך אינו אומר דבר על המנגנון שמוביל מהגן לתכונה. החוקרים הראו כי אחד הגנים החדשים שמצאו, הקשור לצורת השיער, אכן פועל בזקיק השערה (שם נמצאים התאים החיים המזינים אותה), אך עדיין לא ידוע איך ההבדלים בגן מובילים לשיער ישר או מסולסל.
בנוסף, החוקרים מצאו הבדלים רבים בין הגנים של אוכלוסיות מאירופה לבין אלה שמוצאם אמריקאי-ילידי. ההבדלים קשורים כנראה ללחצים ברירתיים על תכונות השיער – כלומר באוכלוסיות שונות אנשים שהיו להם תכונות כמו שיער ארוך יותר, זקן סבוך יותר, שיערות שחורות יותר וכו' העמידו יותר צאצאים. זו עדות לתפקיד החשוב של השיער במראה החיצוני של האדם ובאופן שבו אחרים רואים אותו.
תכונות השיער נקבעות על ידי הגנים, אבל קל מאוד לשנות אותן. בכל יום, במיליוני מספרות מסביב לעולם, שיער ארוך הופך קצר, שיער לבן מקבל צבע, הגבה המחוברת מתחלקת לשניים.רוב השינויים האלה, כמובן, לא באמת משנים את טבעו של השיער, ולכן הם זמניים. אנשים שרוצים להפוך את שערם החלק למסולסל (או להפך), צריכים לחזור ולעשות את זה שוב ושוב, אחרת השיער יחזור לצורתו הטבעית. גם מי שמבקשים להסתיר את שערם הלבן תחת מעטה צבע נדרשים לחזור ולצבוע אותו כל כמה שבועות.
זיהוי הגנים העומדים מאחורי תכונות יוביל בוודאי למחקרים נוספים, שיתמקדו בפענוח מנגנון פעולתם. הבנה כזאת תוכל לתרום לשיטות טיפוח מתקדמות יותר שיפעלו בזקיק השערה וישנו את אופי השיער באופן קבוע יותר.
כשנדע למשל איך פועל הגן האחראי על הלבנת השיער, אולי נוכל למנוע את פעילותו או לפחות להאט אותה, וכך למנוע או לצמצם את הלבנת השיער. בצורה דומה, גנים שקשורים לצורת השיער יכולים להיות מטרה לטיפול שמטרתו סלסול או החלקה לטווח ארוך – "פרם" שיהיה באמת ובתמים "פרמננט" (קבוע). המחקר של אדיקרי ועמיתיו מספק את הצעד הראשון לכך, אך יש כמובן עוד דרך ארוכה עד שמעצב השיער הקרוב לביתכם יציע טיפולים כאלה.
