השאלה המלאה: רציתי לדעת מהו סרטן שד תורשתי, איך הוא נוצר ואיך ניתן לבדוק את הסיכוי לחלות בו?
מלאכית יפה שלום,
תודה על שאלתך.
בחודש מאי האחרון חשפה השחקנית אנג'לינה ג'ולי שהיא עברה כריתת שדיים מונעת לאחר שגילתה שהיא נושאת גן פגום שמעלה את השכיחות לחלות בסרטן השד. ג'ולי, שאמה ודודתה מתו מהמחלה הקטלנית, כתבה על התהליך בגילוי לב: "רציתי לכתוב ולספר לנשים אחרות שההחלטה שלי לעבור את הכריתה לא הייתה קלה, אבל אני שמחה שעשיתי את זה. הסיכון שלי לחלות בסרטן השד ירד מ-87 אחוזים לפחות מחמישה אחוזים. אני יכולה לספר לילדיי שהם אינם צריכים לפחד יותר שיאבדו אותי למחלת הסרטן".
אנג'לינה ג'ולי בפרמיירה של סרט בכיכובה I התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Stefan Servos
מהו אותו גן פגום שבגללו מחליטות ג'ולי ונשים נוספות כמותה לעבור כריתת שד גם אם אין בגופן שום סימן שמעיד על קיום המחלה? באילו אוכלוסיות הוא שכיח ומה תרומתו להתפתחות המחלה?
הגנים שקשורים בשכיחות גבוהה לתחלואה בסרטן השד וסרטן השחלות נקראים BRCA1 ו-BRCA2. מדובר בגנים מדכאי סרטן שתפקידם העיקרי הוא תיקון פגמים בחומר התורשתי ובקרה על חלוקת התא. הגנים האלו מקודדים חלבונים שיוצרים ביחד עם חלבונים נוספים מבנה פעיל שמאפשר גישה לגדילי הסליל הכפול של הדנ"א ותיקון מקטעים פגומים בו.
פגמים בדנ"א מתרחשים כתוצאה מתהליכים מטבוליים תוך תאיים שבמהלכם נוצרים תוצרי לוואי פעילים שפוגעים במולקולות הדנ"א. בנוסף יש גורמים חיצוניים שעלולים לגרום נזקים לדנ"א, כגון קרינה (קרניים על-סגולות, קרני רנטגן, קרני גמא), רעלנים ממקור צמחי, כימיקלים מלאכותיים ווירוסים. קצב ההתרחשות של הפגמים הללו נע בין אלף למיליון פגמים בתא בכל יום.
נזקים שאינם מתוקנים בדנ"א עלולים להביא לידי כך שהתא יאבד את יכולתו לייצר חלבונים חיוניים שהקידוד שלהם תלוי באותו מקטע דנ"א שנפגם, או לחלופין שייצר חלבונים פגומים או חלבונים שאינם רצויים. הפגמים האלה מפריעים לתא במילוי תפקידו ומעלים את הסבירות להתפתחות של תהליך סרטני.
לנוכח קצב ההתרחשות הגבוה של נזקי הדנ"א, קיימים בתאים מנגנוני תיקון שסורקים את הדנ"א באופן שגרתי ומחפשים נזקים. כשנזק כזה מאותר, מנגנונים נוספים מתגייסים ומתקנים אותו, ברוב המקרים על בסיס המידע התקין שנמצא בגדיל הדנ"א המשלים. מנגנוני התיקון האלה חיוניים לשמירת יציבות הדנ"א והתפקוד תקין של התא.
כאשר נוצר פגם בגנים שמקודדים את חלבוני התיקון, כפי שמתרחש לעתים בגנים BRCA1 ו-BRCA2, התא מאבד את מנגנוני התיקון שלו. במצב כזה הוא נותר חשוף לנזקים. בכל פעם שתתרחש פגיעה במבנה הדנ"א, תיקון הפגמים לא יעבוד וכך יצטברו בתא יותר ויותר פגמים, עד שהוא יאבד את תפקודו התקין ואף עלול להתחיל להתחלק בצורה בלתי מבוקרת – הצעד הראשון בדרך להתפתחות תהליך סרטני.
הסכנה לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות עולה בצורה משמעותית אצל נשים שהגן BRCA1 או BRCA2 שלהן פגום. הגן הפגום עובר בתורשה מאחד ההורים, כך שלכל צאצא להורה נשא של הגן הפגום הזה קיים סיכוי של 50 אחוז לרשת את הפגם. הגנים הפגומים נפוצים בעיקר אצל יהודים ממוצא אשכנזי, וכן בגרמניה, נורבגיה ואיסלנד.
קיימת כיום בדיקה גנטית יעילה לאבחון פגמים בגנים האלו. הבדיקה דורשת איסוף של דגימת דם או רוק מהנבדק, הפקת דנ"א מהדגימה ואיתור פגם ספציפי בגנים (אם ידוע מהו כחלק מההיסטוריה המשפחתית של הנבדק) או סריקה מלאה של שני הגנים לאיתור כל פגם אפשרי בהם (במקרים שבהם לא ידוע על פגם ספציפי במשפחה או שאי אפשר להשיג מידע על אודותיו).
בדיקת דם פשוטה יכולה לאתר את הגן הפגום I התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי GrahamColm
אם הפגם אכן מאותר, עומדות בפני הנבדקת כמה אפשרויות. ביניהן נמצאת סריקה תכופה ומוגברת לאיתור מוקדם של סרטן השד, כריתה מונעת של השדיים והשחלות או טיפול בתרופות כימותרפיות להפחתת הסיכון להתפתחות גידול סרטני.
עם זאת, יש לזכור שהפגם בגנים BRCA1 ו-BRCA2 אחראי רק לכ-10-5 אחוזים מכל מקרי סרטן השד. ככל הידוע, מרבית המקרים של סרטן השד אינם תורשתיים ולכן יש חשיבות עצומה למעקב ולאבחון של כלל האוכלוסייה. מעקב יכול להתבצע באמצעות בדיקת שד עצמית לאיתור שינויים בשד, בדיקת רופא המתמחה בבדיקת שד ידנית או סריקת ממוגרפיה. באבחון מוקדם של המחלה סיכויי ההחלמה ממנה עולים לכ-90 אחוזים.
רקמת שד תקינה (ימין) לעומת רקמה סרטנית (שמאל) בבדיקת ממוגרפיה I התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי NIH
אחרי שאנג'לינה ג'ולי חשפה את הניתוח שעברה חלה עליה משמעותית במספר הבדיקות הגנטיות לאיתור פגמים בגנים שרלוונטיים לסרטן השד והשחלות. החשיפה העלתה את הנושא לכותרות והגבירה את המודעות לאבחון מוקדם של מחלת הסרטן ולטיפול מונע בה.
בומרנג – בחזרה אליך
גן נוסף שקשור במחלת סרטן השד הוא HER2, שביטוי מוגבר שלו הוא אחד הגורמים העיקריים בהתפתחות של סרטן שד אגרסיבי במיוחד. חפשו באינטרנט מידע על הגן: מה תפקידו, מה משתבש כשהוא מתבטא בעודף, ומהי התרופה "הרצפטין" המבוססת על הגן הזה?
בהצלחה,
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מדע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
