שלום שגיא ותודה על השאלה.
ההגדרה המילונית/מדעית של חוש קצב היא שמדובר ביכולת לזהות ולהסתנכרן על תבנית מוזיקלית החוזרת על עצמה. במחשבה ראשונה חוש קצב נתפס כמשהו בסיסי בהוויה האנושית, טריויאלי ממש. הרי כולנו יכולים למחוא כפיים לפי קצב פשוט, או לזהות מתי מוזיקה מאיטה או מאיצה. למען האמת, כלל לא מדובר ביכולת טריויאלית, שכן חוש קצב הוא זה שמאפשר לנו לרקוד וליצור מוזיקה יחד, ולמעשה ללא חוש קצב - לא היתה מתאפשרת מוזיקה כלל!
מתופף בקרנבל. התמונה לקוחה מויקיפדיה.
בטרם נוכל להסביר כיצד לאנשים מסויימים יש חוש קצב טוב ולאחרים לא, ננסה קודם להבין האם חוש קצב הוא תכונה נרכשת (כלומר ניתן ללמוד אותה), המדגישה את האפשרות שחוש הקצב נגזר מהקשרים תרבותיים, או שמא מדובר ביכולת מולדת, בעלת בסיס ביולוגי. כמו לא מעט נושאים במדע, התשובה לשאלה זו נתונה עדיין במחלוקת ללא פיתרון חד-משמעי.
אלו הטוענים כי חוש קצב הוא יכולת נלמדת, מסבירים כי השנה הראשונה בחייו של התינוק היא הקריטית ללימוד יכולת זו, וכי הדרך בה הוריו של התינוק מניעים אותו ומקפיצים אותו לצלילי המוזיקה, היא הקובעת את מידת חוש הקצב של אותו אדם לכשיגדל. לפי גישה זו, ניתן לתאר מצב שבו ככל שהוריו של התינוק חושפים אותו למוזיקה קצבית ונוטעים בו את היכולת לזהות מקצבים שונים ולנוע לפיהם, כך גדל הסיכוי שאותו אדם יפתח יכולת קצבית ונטייה מוזיקלית עם השנים.
לעומת גישה זו, בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המצביעים על כך שחוש קצב הוא למעשה יכולת מולדת. למשל, לפני 4 שנים, בביה"ח בהונגריה, נערך ניסוי על תינוקות בני יומיים עד שלושה ימים בו הושמע להם בשנתם קטע מוזיקלי מסויים, ובתוך כך הוקלטו האותות החשמליים שמוחם הפיק תוך כדי שינה באמצעות מכשיר אלקטרואנצפלוגרם (EEG). לאחר מכן הושמע שוב הקטע לתינוקות, אולם עם סטייה קלה מהמקצב המקורי - תו מוזיקלי מסויים היה חסר. כאשר התינוקות (הישנים) "האזינו" לקטע המוזיקלי השונה, נקלט ממוחותיהם אות חשמלי שונה, בדיוק בנקודה בה התו הושמט, כאילו הם ציפו למשהו אחר ממה שהושמע להם בפועל. כלומר, הניסוי הוכיח כי לתינוקות בני-יומם יש יכולת לזהות שינוי במקצב מוזיקלי, ובמילים אחרות יש להם חוש קצב הפעיל כבר בימיהם הראשונים על פני העולם! מכיוון שמדובר בתינוקות בני יומיים קשה לטעון כי הוריהם "לימדו" אותם היכולת הזו, ולכן, לטענת התומכים בגישה זו - חוש קצב הוא תוצר של רקע גנטי מסויים ולאו דווקא תכונה נרכשת. כפועל יוצא מניסויים אלו אפשר לטעון כי ישנם אנשים בעלי חוש קצב מפותח יותר הודות למטען התורשתי הספציפי שלהם, ולאו דווקא משום שגדלו בבית מוזיקלי במיוחד. יש לסייג ולומר כי עוברים מסוגלים לשמוע לאחר 6 חודשים של התפתחות ברחם, לכן ישנה אפשרות כי חוש הקצב הוא גם תולדה של הסביבה הקולית אליה חשוף העובר כמו למשל קול פעימות האם, או הרפרטואר המוזיקלי לו היא מאזינה...
באותו הקשר חשוב לציין כי היכולת לזהות קצב היא ככל הנראה תכונה ייחודית לבני-אדם ולמינים מסוימים של ציפורים. ניסויים דומים שנערכו על קופי-אדם, הקרובים אלינו ביותר מבחינה גנטית, הראו כי הם חסרי חוש קצב. לכן, ניתן להניח שהמנגנונים הגנטיים אשר הובילו להתפתחות חוש הקצב אצל בני-אדם, התפתחו מאוחר יחסית באבולוציה. משום שחוש הקצב עומד בבסיס היכולת ליצור מוזיקה, ייתכן ויכולת זו העניקה לבני האדם יתרון אבולציוני כלשהוא. המחקר בתחום זה הוא פורה וייתכן כי בשנים הבאות נוכל לפענח את המנגנון המולקולרי העומד בבסיס חוש הקצב.
אליק צ'פניק
דוקטורנט, המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
*חשוב לציין שאנו אתר בריאותי אלא מדעי, ובנושאי בריאות יש להסתמך רק על יעוץ רופא.
