מערכות הנעה חלליות (כיום) מבוססות על חוק שימור התנע, הנובע מהחוק השלישי של ניוטון (עבור כל כוח שמפעיל גוף אחד על גוף שני, מפעיל הגוף השני כוח זהה על הגוף הראשון).
תמונה באדיבות ויקיפדיה
בניסוח יומיומי, אם אדם הודף חפץ, החפץ הודף אותו חזרה. אם נעמוד במקום על סקייטבורד (בכדי להקטין את החיכוך עם האדמה), ונהדוף חפצים שבידינו נוכל להרגיש את האפקט. העוצמה תשתנה בהתאם לחפץ אותו נהדוף, ובהתאם למהירות שנקנה לו. אם נהדוף כדור טניס, מהירותנו על הסקייטבורד תהא תלויה במהירות שנקנה לכדור.
מערכת ההינע החללית הנפוצה כיום הינה בדרך-כלל מנוע רקטי המבוסס על דלק מוצק או נוזלי. במנוע הרקטי מומר הדלק לגזים, היוצאים מחלקה האחורי של הרקטה, ועל כן הרקטה, ה"הודפת" את חלקיקי הגזים במהירות גבוהה אחורה, נעה קדימה. כשם שהיא "דוחפת" את החלקיקים, הם דוחפים אותה.
תמונה באדיבות ויקיפדיה
דרך אגב, גם מערכות הנעה המבוססות על מנועים יוניים ועל ומפרשים סולריים מתבססות על שימור תנע (של חלקיקים טעונים באחד, ושל פוטונים בשני). לסיום, רק לשם הדיוק, החלל אומנם ריק באופן יחסי אך הוא בהחלט אינו וואקום. צפיפות החומר ביקום הוא כאטום בכל סנטימטר מעוקב של נפח; רוב רובם של האטומים הם מימן.
מאת: ד"ר לירן שמשי
המחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
