נחלק את השאלה לשנים:
(1). האם ניתן להכות על חומר עד רמה ננומטרית? התשובה היא בעיקרון כן. על ידי טחינה (מלשון לטחון, לא המאכל) באמצעות כדורים ממתכת קשה ניתן "לשבור" חומרים מסויימים לחתיכות בגדלים ננומטריים. השיטה נקראת High energy ball milling ובעיקרו היא מבוססת על תוף גדול ממתכת קשה, בדומה לתוף במכונת הכביסה, אליו מכניסים את החומר אותו רוצים לטחון וכדורים מאותה המתכת. סיבוב התוף במהירות גורם לכדורים להכות על החומר שוב ושוב עד שהשברים מגיעים לגדלים קטנים מאוד. חשוב לציין ששיטה זו מתאימה לחומרים ספציפיים מאוד כגון בורון ניטריד, סיליקון קרביד או גרפיט המתאפיינים בפריכות גבוהה*. כיום השיטה נמצאת בשימוש מסחרי על מנת ליצור אבקות בעלות גודל חלקיק ננומטרי לשימושים שונים. [*חומרים פריכים הם חומרים אשר לא ניתן למתוח או לכופף, הם נשברים כמעט ללא עיוות ראשוני ההפך מחומר פריך (Brittle) הוא חומר משיך (Ductile), לדוגמא קרמיקה היא חומר פריך ונחושת היא חומר משיך.]
(ויקיפדיה)
(2). האם ניתן לקבל טביעה כימית של חומר בהתאם לגלי הקול שמעביר? שוב התשובה היא כן, אך רק בתנאים מסוימים. גלי הקול עוברים בחומר (וכאן הכוונה היא לא רק חומר מוצק) על ידי תנועה פיזית של החלקיקים ממנו הוא עשוי. באוויר גלי הקול נעים על ידי תנועה קולקטיבית של מולקולות הגז בצורה מוכוונת ובתדירות מסויימת. בחומרים מוצקים המנגנון דומה אולם בגלל שהחלקיקים המרכיבים את המוצק קרובים הרבה יותר מאשר מולקולות גז, מהירות הקול בהם גבוהה הרבה יותר. בהבדלים אלו טמון הפיתרון לשאלה. צפיפות החומר, הרכבו ומבנהו משפיעים על מהירות הקול דרכו. באמצעות מדידת מהירות הקול בדוגמאת יחוס ניתן לוודא האם קיימת סטיה בהרכב החומר.
מאת: ניר קדם
המחלקה לחומרים ופני שטח
מכון וייצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
