המנהג לספור בבסיס עשרוני נובע כנראה מכך שיש לנו 10 אצבעות ושאנו לא מעט פעמים סופרים בעזרתן. אם זאת, אין זה אומר שתמיד השיטה הייתה עשרונית; בעבר הרחוק היו נהוגות שיטות שהשתמשו בבסיס 12 ובסיס 60.
אחת העדויות הראשונות לחלוקת היום מתוארכת בערך ל 1500 שנה לפני הספירה בתרבות המצרית. המצרים נהגו ליצור שעון שמש - לתקוע באדמה יתד בצורת האות "טי" ולחלק את אורך היממה ל 12 חלקים.
מדוע השתמשו המצרים הקדמונים בבסיס 12? לא ממש ברור אך יש מספר סיבות אפשריות: מספר מחזורי הירח (חודשים) בשנה שווה ל12, מספר הפרקים ביד אחת ללא האגודל אף הוא שווה ל 12 (3 פרקים בכל אצבע).
באופן דומה לכך גם הלילה נחלק ל 12 חלקים ("שעות"). במקרה זה שעון השמש לא היה יעיל אך המצרים הקדמונים השתמשו במיקומם של כוכבים וכן בשעוני מים מדויקים להפליא (לתקופתם).
זאת הסיבה מדוע נחלק היום ל 24 שעות.
מעניין לציין כי 24 ה"שעות" לא תמיד היו בעלי אורך שווה וזאת מכיוון שעונות השנה גרמו ליחסים משתנים בין שעות האור לשעות החושך ולכן בקיץ "שעת" יום הייתה ארוכה ו"שעת" לילה קצרה וההיפך בחורף.
רק לקראת המאה ה-14 באירופה, נקבעה שעה קבועה באורכה.
שעון במצפה המלכותי בגריניץ', התמונה לקוחה מויקיפדיה.
החלוקה לדקות ושניות שואבת את שורשיה מהבבלים שנהגו כבר בשנת 2000 לפני הספירה לחשב בבסיס 60; הבבלים עצמם לקחו שיטה זאת מהשומרים.
מדוע דווקא בסיס 60? כיום התיאוריה הרווחת היא שזהו מספר פריק ביותר (זהו המספר הראשון שמתפרק ל 6 המספרים הראשונים 1, 2, 3, 4, 5, 6 ובנוסף למספרים הבאים 10, 12, 15, 30) ולכן קל לבטא בעזרתו שברים.
למרות שבסיס 60 איבד מעט מ"זוהרו" הוא עדיין בשימוש בחישוב זמן, מעלות מעגל ועוד (המכשיר סקסטאנט sextant המשמש לניווט בים קרוי כך מכיוון שאורכו שווה ל60 מעלות הקשת).
מכשיר הסקסטאנט sextant המשמש לניווט בים, התמונה לקוחה מויקיפדיה.
המונח דקות ושניות שאוב אף הוא מתחום הגיאומטריה/גיאוגרפיה. את המעלה (יש 360 במעגל) היה נהוג לחלק ל 60 דקות ואת הדקה ל 60 שניות.
נקודה מעניינת- כיום הזמן נקבע ע"י שעונים אטומיים רגישים מאוד.
שנייה מוגדרת כ 9,192,631,770 מחזורי מעבר בין 2 רמות אנרגיה של אטום צסיום.
כדי להתאים את הזמן הנמדד ל"זמן האסטרונומי" (אורך השנה למשל) יש לבצע התאמות; ולכן מידיי פעם (בערך שנייה אחת כל שנה) הדקה מכילה 61 שניות!