הפרס המדעי המשעשע ביותר הוענק השנה, בין השאר, גם לחוקר שתיאר את יכולות השחייה של דג מת, ולחוקרים שהטילו מטבע יותר מ-350 אלף פעם
ביום חמישי האחרון, ה-12 בספטמבר, התקיים השנה לראשונה בפעם ה-34 טקס פרסי איג נובל, הערב הגדול של המחקרים המגוחכים, או, כפי שיוזמי הפרס ניסחו זאת, מחקרים ש"גורמים לאנשים לצחוק, ואז לחשוב". הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. השם איג נובל מרמז, כמובן, לפרס נובל המפורסם - אבל לקוח גם מהמילה ignoble, שפירושה "מביש".
השנה, בפעם הראשונה מאז 2019, הטקס התקיים לא רק מול המצלמות ובעזרת זום, אלא בנוכחות הזוכים ומול קהל חי, באחד מאולמות ההרצאה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). לכל אורך הטקס עמדה מאחורי הזוכים ציירת, שציירה את המחקרים שלהם בגיר על הלוח.
נושא הטקס השנה היה חוק מרפי, אותו "כלל" ידוע לפיו אם משהו יכול להשתבש - הוא אכן ישתבש. הזוכים קיבלו פרס המורכב מקופסת פלסטיק שקופה שבה חפצים שונים הקשורים להיסטוריה של אותו חוק. באופן לא מקרי, היו דברים שהשתבשו בפרס: חלק מהחפצים היו חסרים, וכמעט בלתי אפשרי לפתוח את הקופסה. בנוסף, כמו בשנים שעברו, קיבלו הזוכים גם עשרה טריליון דולר (זימבבואי ישן, וחסר ערך לחלוטין).
הפרסים חולקו כתמיד על ידי זוכי פרס נובל, האח הגדול והרציני הרבה יותר של האיג נובל. גם השנה, כמו בכל השנים למעט אחת, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1990 ג'רום פרידמן לא השתתף בטקס, וגם השנה המנחים דאגו לציין זאת. זוהי רק אחת מהמסורות הרבות של הטקס, שהתקבעו ב-34 שנותיו. הן כוללות בין השאר זריקת מטוסי נייר על הבמה, ונאום הפתיחה המסורתי, שתוכנו תמיד זהה: "ברוכים הבאים, ברוכים הבאים!"
בין חלוקת הפרסים ונאומי הזוכים הייתה גם תכנית אמנותית, שכללה תחרות שירים: ארבעה זמרים שרו על חוק מרפי - בעצם, שלושה שרו על חוק מרפי ואחת, משום מה, שרה על קולסלאו – סלט כרוב. בשורה של הרצאות קצרצרות, המרצים הציגו את נושא המחקר שלהם ב-24 שניות, ואז בשבע מילים בלבד. הנושאים כללו, למשל, "ברווזים מוכיחים שהטבע מתגבר על חוק מרפי", או: "התמריץ הכספי לא יגרום לאינפלציה! אופס".
חלק הארי של הערב הוקדש, כמובן, לפרסים עצמם. כל שנה מוענקים פרסי איג נובל בעשרה תחומים, שמשתנים משנה לשנה. חלקם חופפים לאלו של פרס נובל, ואחרים נקבעים, ככל הנראה, לפי מה שמתחשק לוועדת הפרס באותו רגע. השנה כללו התחומים שלום, פיזיקה וכימיה, אבל גם דמוגרפיה, בוטניקה והסתברות.
האח הקטן, המצחיק וההרבה-פחות-רציני של פרסי נובל. סמל איג נובל, שמעוצב כפסל "האדם החושב" שנפל מהכן שלו | צילום מסך מתוך טקס פרסי איג נובל 2020
טיל מונחה יונה
הפרס הראשון של הערב היה פרס איג נובל לשלום. בניגוד לאחיו הגדול והמכובד, איג נובל לא מגביל את עצמו רק לאנשים חיים, והפרס הוענק השנה לבורהוס פרדריק סקינר (Skinner), אחד מחוקרי הפסיכולוגיה החשובים והמשפיעים ביותר במאה העשרים, שהלך לעולמו לפני 34 שנים. הפרס ניתן לו על ניסיונותיו לתכנן טיל מונחה על ידי יונה, וכן, מדובר בפרויקט אמיתי, שמומן על ידי צבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. סקינר לימד את היונים לזהות תמונות של ספינות אויב ולנקר אותן. טיל מיוחד נבנה, שבראשו תא עבור היונים עם חלונות שדרכם הן יכולות לראות את המטרה. כאשר היונה, שלמקורה מוצמדת פיסת מתכת, מנקרת את האזור בחלון שבו היא רואה את הספינה, המידע עובר למנוע של הטיל ועוזר לו לכוון את עצמו למטרה.
למזלן של היונים, ואף שהשלבים הראשוניים הראו שבעלי הכנף מילאו את תפקידם בהצטיינות, "פרויקט יונה" לא יצא בסופו של דבר לפועל. "המראה של יונה חיה מבצעת את המשימה, לא משנה כמה יפה היא עשתה זאת, פשוט הזכיר לוועדה כמה דמיונית הייתה ההצעה הזו", כתב סקינר.
בתו של סקינר, ג'ולי סקינר ורגאס, קיבלה את הפרס בשמו והודתה לוועדה על כך שסוף סוף הכירה "בתרומה הגדולה ביותר שלו", בעוד שאנשים אחרים רק מדברים תמיד על כך שהוא גילה את ההתניה האופרנטית, איך ללמד בעזרת חיזוקים, ועוד דברים קטנים כאלו.
סרטון על "פרויקט יונה":
ספירלות בשיער
לאחר מכן הוענק איג נובל בבוטניקה לחוקרים מגרמניה ומארצות הברית, על הגילוי שצמחים חיים עשויים לחקות את העלים של צמחים מלאכותיים שנמצאים בסמוך להם. החוקר שקיבל את הפרס הציע את ההשערה שלצמחים יש עין, בעזרתה הם רואים את הצמח המלאכותי לידם. הוא הוסיף שהיה רוצה להמשיך ולחקור את הנושא, אך הוא סיים את הדוקטורט שלו, ומחפש מקום לעבוד בו – אם מישהו שמע על משרה פנויה.
איג נובל באנטומיה הוענק לחוקרים מצרפת ומצ'ילה, שחקרו את כיוון הצמיחה של השיער בנקודה על הגולגולת שבה הוא צומח בצורת ספירלה. החוקרים בדקו אצל כמה מהאנשים אותה "ספירלה" פונה עם כיוון השעון ואצל כמה נגד הכיוון, ואם המקום שבו גדלנו, בחצי הכדור הצפוני או הדרומי, משפיע על כך. התשובה, אגב, היא שסיבוב נגד כיוון השעון נפוץ יותר בחצי הכדור הדרומי – הפוך ממה שנראה בסופות ציקלון.
רומן קונסרי (Khonsari), החוקר הבכיר החתום על המאמר, הוא גם מנתח במקצועו. הוא אמר לעיתון הגרדיאן שהיה בחדר הניתוחים כששמע על הזכייה. "שמחתי מאוד, כי למרות שאי אפשר להכחיש את חוסר הרלוונטיות של המחקר, אני משוכנע שהבנה של התבניות בטבע יכולה להוביל לתגליות חשובות, שנוגעות למנגנונים התפתחותיים בסיסיים", הוסיף קונסרי. "צורות מכילות כמות מעניינת ביותר של מידע".
אצל כמה אנשים ספירלת השיער צומחת דווקא נגד כיוון השעון. שיער הראש של בת שנה צומח עם כיוון השעון | צילום: Noj Han, CC BY-SA 2.0, Flickr, via Wikimedia Commons
נאום קבלת הפרס של הזוכים התארך, וכנהוג בטקס, הם הופרעו לא על ידי מוזיקה, אלא על ידי ילדה קטנה שעלתה לבמה ואמרה להם שוב ושוב: "בבקשה תפסיקו, משעמם לי". זוהי גם הזווית הישראלית בטקס: הילדה היא אורי ז'יטומירסקי מישראל, שאימה לומדת לדוקטורט, ואביה עובד כפוסט-דוקטורט, ב-MIT. נאחל לה שתקבל גם היא איג נובל כשתגדל, או לפחות נובל.
כנהוג בטקס, כשנאום הזוכים התארך עלתה לבמה ילדה קטנה ואמרה להם שוב ושוב: "בבקשה תפסיקו, משעמם לי". אורי ז'יטומירסקי, שמילאה את התפקיד השנה, מפסיקה את נאומו של זוכה איג נובל לדמוגרפיה | בני ז'יטומירסקי
לנשום מהתחת
איג נובל לרפואה הוענק השנה לחוקרים משווייץ, מגרמניה ומבלגיה, שהדגימו שפלצבו (טיפול דמה) שגורם לתופעות לוואי כואבות, יעיל יותר מפלצבו שלא גורם להן. אחד החוקרים הסביר שאכן, תופעות לוואי כואבות מסוגלות להוביל לירידה משמעותית יותר בכאב, בסופו של דבר. "אם אתם מתעניינים בפרטים, אצטרך להפנות אתכם למאמר", סיכם.
איג נובל בפיזיולוגיה הוענק בנפרד מהפרס לרפואה, לחוקרים מיפן ומארצות הברית שהראו כי יונקים מסוגלים לנשום דרך התחת. נשימה דרך המעי נצפתה בעבר אצל דגים מסוימים, שחיים במים שבהם יש מעט חמצן, וגם אצל צבים. הצבים קולטים חמצן מהמים דרך פתח הביב שלהם, שמשמש גם להפרשות וגם לרבייה - וזה הוביל את החוקרים לתהות אם נשימה כזו אפשרית גם אצל יונקים. הם הזרימו לפי הטבעת של עכברים, חולדות וחזירים נוזל שמסוגל לקשור כמויות גדולות של חמצן, וראו שרמת החמצן בדמם עלתה במידה ניכרת. "הם התאוששו לחלוטין מהיפוקסיה [מחסור בחמצן] קשה מאוד מאוד", אמר לפני כמה שנים טקאנורי טקבה (Takebe), החוקר הבכיר החתום על המאמר, בריאיון לניו-יורק טיימס. "זה הדהים אותי". עתה החוקרים התחילו מחקר קליני של נשימה מאחור בבני באדם.
החוקרים הגיעו לקבל את הפרס חבושים בכובעים בצורת הדג היפני שנושם דרך המעי, והדגימו את הניסוי על הבמה: הם הביאו בלונים שמייצגים את החמצן, והציגו "הכנסה" שלהם לאחוריו של אחד מעמיתיהם. הייתה להם גם בובת חזיר, וכשאורי הגיעה להגיד להם לסיים את הנאום, הם ניסו לשחד אותה עם הבובה. היא לקחה אותה בשמחה, אך לא מעלה בתפקידה והמשיכה לטעון שמשעמם לה, ולדרוש מהם להפסיק.
זו השנה השמונה עשרה ברציפות שבה חוקרים מיפן זוכים באיג נובל.
דגים מסוימים יכולים לנשום דרך המעי, החוקרים הראו שאפשר להנשים כך גם יונקים. איור המסכם את המחקר | מקור: Institute of Research,TMDU
לשחות כמו דג מת
חוקר אמריקאי זכה בפרס לפיזיקה, על כמה מחקרים שהסבירו את יכולות השחייה של דג טרוטה מת. "אני גיליתי שדג חי זז יותר מדג מת", הכריז החוקר בנאומו. "אבל לא בהרבה!". הוא הביא איתו בובה גדולה של דג, שעיניה כוסו באיקסים כדי להבהיר שהדג אכן מת. בעזרתה הוא הסביר שדג מת שנגרר במים מזיז את זנבו בזרם, גולש על מערבולות, ושט כמו ספינת מפרש. "דג מת עושה דברים של דגים חיים", הוסיף. "המים 'משחים' את הדג!". הוא סיים בתודה לדג "שהצית את הקריירה שלי", בנשיקה אוהבת לבובה, ובקריאה "ויוה לה פיש!"
איג נובל בהסתברות הוענק לצוות גדול של עשרות חוקרים מממדינות שונות באירופה, שהראה שכאשר מטילים מטבע, יש לו נטייה קלה לנחות על אותו צד שבו הוא היה בהתחלה. הם עשו זאת על ידי ניסוי, או יותר נכון, 350,757 ניסויים של הטלת מטבע.
"אז הטלנו מטבע יותר מ-350 אלף פעם, שזה 650 שעות של הטלות מטבע רצופות", אמר אחד החוקרים בנאומו. "במבט ראשון זה עשוי להיראות מגוחך, ואולי זה באמת היה". בעזרת דגם גדול של מטבע הם הראו כיצד הוא נע באוויר לאחר הטלתו, והסבירו מדוע יש סיכוי גדול יותר – במקצת – שהוא ינחת על הצד שבו הוא היה לפני ההטלה. "אנחנו מעודדים את כולם להיכנס לתחום המחקר המרתק הזה, ואולי גם לנסות ולחזור על הניסוי שלנו", סיכמו החוקרים. "בהצלחה!"
הצעד הראשון בכיוון נעשה מייד לאחר הנאום, כאשר המנחה ביקש מתנדב מהקהל שישחזר את הניסוי – כל 350,757 ההטלות – מהר ככל האפשר. הוא הבטיח למתנדב שאם במקרה לא יסיים את המטלה עד סוף הערב, הוא יוכל להישאר בחדר "כמה חודשים שהוא יצטרך".
אחרי מעל ל-350 אלף הטלות התברר שהסיכוי לקבל כל צד הוא לא 50 אחוז. רגע לפני הטלת מטבע | צילום: Mike_shots, Shutterstock
תולעים שיכורות
חוקרים מהולנד וצרפת זכו באיג נובל לכימיה, על שימוש בכרומוטוגרפיה כדי להבדיל בין תולעים שיכורות ופיכחות. גם החוקרים הללו עלו לבמה עם בובות, הפעם, כמובן, של תולעים. "אם תָראו משהו ארוך, דק ומתפתל לכימאי הוא יגיד לכם שזה פולימר [מולקולה גדולה במיוחד שמורכבת מיחידה בסיסית החוזרת על עצמה], אבל אם תַּראו את אותו דבר לביולוג, הוא יגיד לכם שזו תולעת", אמר אחד החוקרים. "אז השאלה ששאלנו היא: מה בעצם ההבדל בין שתי המערכות הללו?". כדי לענות על כך, הסביר עמיתו, "אמרנו, בואו נעשה כרומוטוגרפיית תולעים!"
כרומוטוגרפיה היא שיטה להפרדת חומרים שונים בתערובת. בצורה הפשוטה ביותר שלה, מדובר בהעברה של התערובת דרך חומר כלשהו, שסופח אליו את מרכיבי התערובת ומעכב את המעבר שלהם לצד השני. לא כל המרכיבים מעוכבים באותה מידה: חלק מהם עוברים מהר דרך החומר ויוצאים מהמערכת כמעט מייד, ואחרים מתעכבים בה זמן רב. כך אפשר לפרק את התערובת למרכיביה ולאסוף אותם בנפרד.
החוקרים החליטו לנסות את אותה שיטה עם תולעים טבעתיות זעירות, תולעי הצינורות מהמין Tubifex tubifex. הם הכניסו אותן לצד אחד של מכל שטוח מלא בעמודים צפופים, שמקשים על התולעים להתקדם, ואז הזרימו דרכו נוזל שעודד אותן לשחות לצד השני. את חלק מהתולעים הם חשפו לפני כן לתמיסה עם חמישה אחוזי אלכוהול, ואף צבעו אותן בכחול כדי להבדיל ביניהן ובין התולעים שלא "השתכרו". התולעים שנחשפו לאלכוהול עברו בין העמודים לאט יותר, כך שה"כרומוטוגרפיה" הצליחה להפריד בינן ובין התולעים הפיכחות.
בטקס החוקרים "שיחזרו" את הניסוי, וערכו מרוץ בין בובת תולעת כחולה ושיכורה לבין בובת תולעת אדומה ופיכחת, שניצחה וקיבלה מדליה. זאת הועברה במהרה לצווארה של אורי שעלתה לבמה כדי להפסיק את הנאום.
הפרדה בין תולעים, כפי שמפרידים בין חומרים בתערובת. התולעים הפיכחות (אדומות) מגיעות מהר יותר מאחיותיהן השיכורות האיטיות (כחולות) | מקור: Heeremans, T. et al. Sci. Adv. 2022, CC BY 4.0
"בני המאה כולם נוכלים"
איג נובל בדמוגרפיה הוענק לחוקרים מאוסטרליה ומבריטניה, על "עבודת בלשות" שהעלתה שרבים מהאנשים המפורסמים בחייהם הארוכים, גרים במדינות שבהן אין תיעוד טוב של לידה ומוות. החוקרים עלו לבמה עם כובעי יום-הולדת ובלונים בצורת המספר 122, ונשאו את הנאום שלהם בחרוזים.
מחקרים שונים טענו בשנים האחרונות שבמקומות מסוימים, שכונו "אזורים כחולים", אנשים חיים יותר ואף מגיעים לגילאים מופלגים. הסיבות שהוצעו לכך כוללות תזונה טובה במיוחד, אורח חיים רגוע, או אולי סוד אחר שעדיין איננו יודעים. בנאום החרוזים שלו טען אחד החוקרים שכשמסתכלים ברשומות, מגלים שהסוד, בעצם, לא קיים: "ה'אזורים הכחולים' הם עניים, התיעוד נעלם, בני המאה כולם נוכלים!" הדרך לחיות חיים ארוכים, הוא סיכם, היא לעבור לחיות במקום בו כמעט ואין תעודות לידה, ללמד את הילדים שלכם לרמות כדי לקבל פנסיה - ולהתחיל לשקר.
הפרס האחרון של הערב היה איג נובל בביולוגיה, והוא הוענק לחוקרים מארצות הברית לאחר מותם, על מחקר שהתפרסם ב-1941. את הפרס קיבלו הבת והנכד של אחד החוקרים. במחקר ניסו החוקרים לבדוק תחת אילו תנאים הפרות מפרישות חלב, ולצורך כך הפחידו אותן בשיטה מקורית למדי: הם שמו חתול על הפרה, ואז פוצצו לידו שקית נייר כל עשר שניות, במשך שתי דקות. התברר שפרות מפוחדות מפרישות פחות חלב. בהמשך ויתרו החוקרים על החתול, שכן התברר שהוא "לא היה הכרחי" – כפי שנכתב במאמר, והוקרא על ידי הנכד בטקס.
זוכי פרס נובל שהעניקו את פרסי האיג נובל השתתפו בשחזור הניסוי על הבמה, בעזרת "פרה" (אישה בתחפושת מתנפחת) ובובה של חתול. הם פוצצו את שקיות הנייר, החתול "קפץ באוויר", אך לא נרשמה הפרשת חלב.
לסיום הטקס היה אמור להיבחר הזוכה בתחרות השירים, אבל התברר שהשופטים לא ממש הקשיבו, או שמו לב שבכלל הייתה תחרות, ולכן לא היה מנצח. לאחר נאום הסיום המסורתי ("להתראות, להתראות!"), חתם את הטקס המנחה מרק אברמס (Abrahams), כבכל שנה, במילים: "אם לא זכיתם בפרס השנה – ובמיוחד אם כן – אני מאחל לכם הצלחה גדולה יותר בשנה הבאה".
לצפייה בטקס המלא:
