במרחק נגיעה מהירח:
השבוע בחלל

מתקרבים לירח

החללית ההודית צ'נדריאן 3 עשתה עוד צעד קטן בדרך לניסיון הנחיתה סמוך לקוטב הדרומי של הירח, כשהנחתת ויקראם נפרדה בהצלחה מהשלב האחרון של טיל השיגור. השלב הזה נשא את הנחתת מאז השיגור ב-14 ביולי, הכניס אותה למסלול סביב הירח, והוא ימשיך להקיף את הירח ובין השאר ישמש תחנת ממסר לנחתת. סוכנות החלל של הודו הודיעה בעקבות ההפרדה המוצלחת כי ניסיון הנחיתה יתבצע ב-23 באוגוסט (יום רביעי), סמוך לקוטב הדרומי של הירח. הנחתת, שגודלה דומה למכונית משפחתית, נושאת בתוכה רכב שטח קטן, פרגיאן (Pragyan, "תבונה" בסנסקריט). לאחר הנחיתה שניהם אמורים לפעול כשבועיים, לחקור את הקרקע מאזור מבחינת הרכבה ותכונותיה הפיזיקליות, ובעיקר לבחון אם היא מכילה מים קפואים, כפי שעלה ממחקרים.

גם החללית הרוסית לונה-25, ששוגרה ביום שישי שעבר נכנסה השבוע כמתוכנן למסלול סביב הירח. סוכנות החלל הרוסית, רוסקוסמוס, פרסמה תמונה באיכות נמוכה יחסית שצילמה החללית במרחק של כ-310 אלף קילומטרים מכדור הארץ, עוד לפני הכניסה למסלול סביב הירח, ובה נראים הארץ והירח, לצד חלק מהחללית עצמה. רוסיה עדיין לא הודיעה מתי תנסה החללית לנחות. לפי התוכנית המקורית הנחיתה אמורה להתבצע 7-5 ימים אחרי הכניסה למסלול סביב הירח, כך שנראה שהמועד המתוכנן יהיה סמוך מאוד לניסיון הנחיתה של ההודים. בניגוד לנחתת ההודית, זו הרוסית אמורה לפעול על פני הירח תקופה ארוכה. יעדי המחקר שלה דומים למדי, וגם המכשירים שלה יתמקדו בחיפוש אחר ראיות להימצאות קרח.

למרוץ לקוטב הדרומי של הירח צפויה להצטרף לקראת סוף שנה גם חברה פרטית אמריקאית. חברת Intuitive Machines הודיעה השבוע כי החללית שלה תהיה מוכנה לשיגור בספטמבר. עם זאת, עקב עומס השיגורים של חברת ספייס אקס, נראה שהשיגור יוכל להתבצע רק בנובמבר. החברה נענתה בתחילת השנה לבקשת נאס"א לשנות את מתווה המשימה ולהעביר את הנחיתה מאזור קו המשווה של הירח לאזור הקוטב הדרומי, שם גם מתוכננות הנחיתות המאוישות של תוכנית ארטמיס. למרות שהשינוי עיכב את התוכנית בכמה חודשים, אף חללית פרטית עדיין לא נחתה שם, והניסיון האחרון הסתיים בהתרסקותה של הנחתת היפנית, באפריל השנה, כך שמשימת IM-1 עדיין יכולה להנחית את החללית הפרטית הראשונה על הירח.

מתקרבים למטרה. כדור הארץ (בעיגול השמאלי) והירח (בעיגול הימני) בצילום של החללית לונה-25 העושה את דרכה לניסיון נחיתה בקוטב הדרומי של הירח | מקור: IKI RAS

הטלסקופ היפני והנקודה הישראלית

סוכנות החלל של יפן, JAXA, אמורה לשגר בעוד כשבוע את טלסקופ החלל החדש, XRISM. זהו טלסקופ קרני X (רנטגן) המיועד לנסות לחקור שאלות הקשורות להרכב החומר ביקום, כמו כיצד התפתחו צבירי גלקסיות, איך התפזר החומר ביקום (בעיית הבַּרְיוֹנִים החסרים) ומהם התהליכים שמאפשרים היווצרות של יסודות חדשים בפיצוץ כוכבים, או סופרנובות.

זה יהיה הניסיון הרביעי של יפן להפעיל בהצלחה טלסקופ חלל כזה. כבר בשנת 2000 שיגרה יפן את הטלסקופ ASTRO-E, אך טיל השיגור התפוצץ פחות מדקה לאחר שיצא לדרך. בשנת 2005 שוגר מחליפו, סוזאקו (Suzaku), אבל חלק מהמיכשור המדעי שלו הושבת לאחר שעקב תקלה דלף לחלל כל ההליום שלו, המקרר את הטלסקופ לטמפרטורה הנמוכה שהוא אמור לעבוד בה. במקומו שיגרה יפן ב-2016 את הטלסקופ היטומי (Hitomi), אבל הוא התפרק בחלל עקב תקלה במנגנון השליטה על מסלולו. הטלסקופ הנוכחי קטן יותר בהשוואה לכמה מקודמיו, וגם מצויד במערכות שאמורות להתגבר על תקלות מסוימות, כמו גיבוי מכני למערכת הקירור, שאינו תלוי בהליום.

טלסקופ החלל גם נושא רק שני מכשירים מדעיים: אחד הוא הטלסקופ עצמו, כלומר חיישני קרני רנטגן ומערכת הצילום, והאחר הוא ספקטרומטר שמאפשר לנתח בדיוק רב את הרכב הקרינה. את הספקטרומטר פיתח מרכז המחקר גודארד של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, במסגרת שיתוף הפעולה עם הסוכנות היפנית. הפיתוח יקנה לחוקרים של נאס"א הזדמנות ראשונה לעשות תצפיות במכשיר ולנתח את המידע ממנו, בששת החודשים הראשונים של פעילותו המדעית. בתקופה שלאחר מכן יוכלו חוקרים מכל העולם להגיש בקשות לזמן תצפית בטלסקופ.

אחד החוקרים שכבר מחכים למידע מהטלסקופ החדש הוא ד"ר רועי רחין מישראל, השוהה כעת בהשתלמות פוסט-דוקטורט במרכז גודארד, סמוך לוושינגטון. המחקר שלו עוסק ביסודות שנוצרו בסופרנובות, והוא מחכה לסרוק בעזרת הטלסקופ את שאריות הפיצוץ שהותירה סופרנובה בשם W49B, כ-26 אלף שנות אור מאיתנו. "מחקרים ראשונים מצאו שיש פילוג מוזר של יסודות שנוצרו בסופרנובה הזו. נראה שבצד אחד של האזור יש הרבה יותר ברזל מאשר בצד האחר", אמר רחין לאתר מכון דוידסון. "בעזרת הספקטרומטר נוכל לחקור טוב יותר את פיזור היסודות מקבוצת הברזל – כרום, ניקל, מנגן ועוד, ולנתח הדינמיקה שלהם, בניסיון להבין את התופעה ואת התהליכים שמתרחשים באירועים כאלה".

רחין עובד כיום כתף אל כתף עם מדענים שהיו שותפים במשך שנים רבות לפיתוח המכשיר, וממתינים לא פחות ממנו לתוצאות המדעיות שלו. "אני מאוד מקווה שהכול יעבוד. יש הרבה אנשים שהקריירה המדעית שלהם תלויה בזה", הוא הוסיף. "גם אין היום כמעט טלסקופים בקרני X עם רזולוציה ספקטרלית גבוהה, והשניים שפעילים כבר ישנים למדי. יש הרבה דברים שאנו לא יכולים לראות, וברגע שנראה אני מניח שהם יספקו לנו תובנות חדשות וגם תוצאות שונות ממה שאנו מצפים. יהיה מעניין".

מצפים לתשובות מפתיעות לשאלות יסודיות על היקום. טלסקופ החלל XRISM במסלול סביב כדור הארץ | הדמיה: JAXA

היממה המתקצרת של מאדים

נחתת המאדים האמריקאית Insight סיימה את תפקודה בדצמבר 2022, אחרי ארבע שנים מוצלחות של חקר המבנה הפנימי של כוכב הלכת, אבל גם אחרי מותה, ניתוח הנתונים שלה ממשיך לספק ממצאים מפתיעים. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי היממה של מאדים מתקצרת והולכת, גם אם בקצב איטי מאוד, ככל הנראה עקב שינוי בפיזור המסה של כוכב הלכת. היממה של מאדים, המכונה סוֹל, ארוכה רק במעט מזו שלנו, ונמשכת 24 שעות ו-37 דקות. על פי המחקר החדש, היא מתקצרת בכל שנת ארץ ב-0.00075 שניות.  

כדי לבצע מדידה כה מדויקת, השתמשו המדענים ברשת החלל העמוק של נאס"א, מערך של אנטנות תקשורת גדולות. הן שידרו אות רדיו למאדים, והוא פגע במכשיר בשם RISE על הנחתת, שתפקידו להחזיר את האות. בזכות אפקט דופלר, הסיבוב של מאדים שינה מעט את התדירות של האות: כאשר האזור של הנחתת על מאדים הסתובב בכיוון כדור הארץ, תדירות האות הוגברה בשיעור זעיר, וכאשר הנחתת התרחקה מאיתנו, תדירות האות המוחזר פחתה מעט. נדרשות מדידות רבות מאוד כדי לחשב כך את משך היממה המאדימית בדיוק של אלפיות שנייה. "המשמעות של השינויים האלה היא הבדל של עשרות סנטימטרים לאורך שנת מאדים, שנמשכת 687 ימי ארץ", אמר ראש צוות המחקר, סבסטיאן לה מייסטרה (Le Maistre) ממצפה הכוכבים המלכותי של בלגיה. "דרושים הרבה מאוד זמן והרבה מאוד נתונים לפני שנוכל אפילו להבחין בשינויים האלה". ואכן, החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו לאורך יותר מ-900 ימים, כדי לחשב שהסיבוב של מאדים מאיץ בשיעור זעיר, מה שגורם לקיצור היממה.

החוקרים אינם יודעים בוודאות מה גורם להאצת הסיבוב העצמי של מאדים. ההשערה המובילה היא שההאצה נובעת משינוי פיזור המסה של כוכב לכת. ככל שהמסה מרוכזת קרוב יותר למרכז, או לציר הסיבוב, המהירות גדלה, כמו מתעמלת או מחליקה על הקרח שמצמידה את זרועותיה לגוף כדי להאיץ את הסיבוב. החוקרים משערים כי השינוי בפיזור המסה נובע מהצטברות יותר קרח בקטבים של כוכב הלכת, שנמצאים על ציר הסיבוב שלו, או מתנועה של פני השטח באזורים המשווניים.

מדידות מדויקות אפשרו לזהות שינוי של פחות מאלפית השנייה באורך היממה. הדמיה של הנחתת InSight על פני מאדים | מקור: NASA/JPL

דו"ח תקלות

ארבעה חודשים אחרי השיגור הראשון של סטארשיפ, שהסתיים בפיצוץ מכוון לאחר שהחללית לא נפרדה כמתוכנן מטיל השיגור, סופר הבי, הגישה חברת ספייס אקס למינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית, FAA, את הדו"ח שלה על האירוע ועל הצעדים שנקטה מאז כדי להפחית את הסיכון לסביבה. חוץ מנזקי הפיצוץ בשמי דרום טקסס, השיגור עצמו גרם נזק כבד לכן השיגור ולסביבתו, והמינהל פתח בחקירה נגד החברה, שגם מתמודדת עם תביעות משפטיות של ארגוני סביבה.

ספייס אקס מפרטת בדו"ח צעדים שנקטה כדי למנוע הישנות של האירועים, ובראשם התקנת מערכת חדשה להצפת כן השיגור במים. סילוני המים אמורים בין השאר להפחית את פיזור העשן והחלקיקים ולצמצם את התפשטות החום והרעש מהשיגור. החברה בחנה את המערכת החדשה ב-6 באוגוסט, ודיווחה על הצלחה. כמו כן ספייס אקס כתבה בדו"ח כי הכניסה שיפורים במערכת ההשמדה מרחוק של החללית והטיל, לאחר שבניסוי הראשון חלפו כ-40 שניות מהפעלתה ועד לפיצוץ עצמו, מה שגרם לכך שהחללית התפוצצה הרבה יותר מדי קרוב לקרקע. כעת אמור ה-FAA לבחון את הדו"ח, ואם יקבל אותו יוכל המינהל לאשר לחברה ניסוי שיגור נוסף. לפי שעה לא נקבע לוח זמנים לכך, ובכל אופן השיגור לא יתבצע לפי ההצהרות של בעלי ספייס אקס, אילון מאסק, שהכריז לפני כחודשיים על שיגור נוסף תוך 8-6 שבועות.

בהתחלה זה עוד נראה טוב. הסטארשיפ על גבי טיל סופר הבי לאחר השיגור מטקסס באפריל השנה, לפני ניסיון ההפרדה הכושל שהסתיים בפיצוץ | צילום:  SpaceX