השינה העמוקה של פילי הים, הקשר הבלתי צפוי בין אלרגיה להיפותרמיה, הפתעה: מים בשביט קרוב, לקרוא מחשבות… בערך והמוזיקה של השפה המדוברת
מה חדש?
- השינה העמוקה של פילי הים
- הקשר הבלתי צפוי בין אלרגיה להיפותרמיה
- הפתעה: מים בשביט קרוב
- לקרוא מחשבות… בערך
- המוזיקה של השפה המדוברת
השינה העמוקה של פילי הים
פיל הים הצפוני (Mirounga angustirostris) הוא יונק ימי ענק היכול להגיע למשקל של 3,500 קילוגרם. כדי לשמור על משקלו הוא עורך מסעות ציד שנמשכים כשבעה חודשים ובמהלכם הוא נמצא רק בים. אם כך מתי ואיך הוא ישן? יונקים ימיים כמו דולפינים ואריות ים ישנים עם חצי מוח, וכך נשארים עם עין אחת פקוחה ויכולים לעלות לנשום אוויר בלי לטבוע. אך פילי הים אינם מסוגלים לישון כך.
חוקרים מארצות הברית ואירופה גילו לאחרונה את סוד השינה של פיל הים. מכשיר שהוצמד לראשו, ומדד גלי מוח, עומק צלילה ועוד מצא שפיל הים ישן בעומק של כ-300 מטר מתחת לפני הים, הרחק מהשג ידיהם (או שיניהם) של אויביו הטבעיים. במהלך צלילת שינה פיל הים יורד למעמקים בעודו נרדם, עד שהוא שוקע בשינה עמוקה, מתהפך על גבו ושוקע אט-אט כלפי מטה, לעיתים עד שהוא פוגע בקרקעית. כעבור כעשר דקות הוא מתעורר ועולה אל פני המים. הוא ישן כך כמה פעמים ביום, למשך שעתיים בלבד במצטבר, מה שהופך אותו לשיאן השינה הקצרה ביותר בקרב יונקים, כמו הפיל האפריקאי. למאמר המקורי (באנגלית).
פיל הים ישן בעומק של כ-300 מטר מתחת לפני הים, הרחק מהשג ידיהם של אויביו הטבעיים. פיל ים צפוני צעיר | RJ Ridley, Shutterstock
אורי ברמןהקשר הבלתי צפוי בין אלרגיה להיפותרמיה
תגובה אלרגית חמורה עלולה להוביל לעיתים להלם אנפילקטי - שרשרת רב-מערכתית של תהליכים שעלולים להסתיים במוות. אחד התסמינים המסוכנים של תגובה קיצונית כזאת עשוי להיות ירידה חדה בטמפרטורת הגוף (היפותרמיה).
עד כה חשבו שהירידה הזאת נובעת מהפעילות של מולקולה בשם היסטמין, שבין השאר מגדילה את החדירות של דפנות כלי הדם וכך מובילה לאובדן חום. אולם מחקר חדש הראה מנגנון נוסף שמביא אף הוא לירידה בטמפרטורת הגוף: מתברר שבמהלך התגובה האלרגית, תאי מערכת החיסון מפרישים גם אנזים בשם כימאז, שנקשר לתאים במוח המעורבים בוויסות טמפרטורת הגוף. הקישור גורם לשרשרת תגובות שסופה בהפחתת ייצור חום וירידה בטמפרטורת הגוף.
זיהוי המסלול החדש עשוי לסייע לפיתוח תרופות שיסייעו בוויסות טמפרטורת הגוף לאחר חשיפה לאלרגנים, וימנעו היפותרמיה מסכנת חיים. למאמר המקורי (באנגלית).
במהלך התגובה האלרגית תאי מערכת החיסון מפרישים אנזים שנקשר לתאים במוח, המעורבים בוויסות טמפרטורת הגוף. אישה מקנחת את אפה |hedgehog94, Shutterstock
ד"ר עדי יניבהפתעה: מים בשביט קרוב
ממצאים חדשים של טלסקופ החלל ג'יימס וב מצביעים על נוכחות של מים בשביט השוכן בחגורת האסטרואידים, בין המסלולים של מאדים ושל צדק. התגלית מחזקת את הסברה כי שביטים כאלה היו עשויים להיות מקור המים בכדור הארץ. החוקרים בחנו בעזרת טלסקופ החלל את הרכב ענן הגזים סביב השביט 238P/Read. במאמר בכתב העת nature הם מדווחים כי הענן הזה אכן מכיל אדי מים, ככל הנראה שריד של המים שנוצרו במערכת השמש הצעירה. ההשערה המקובלת היא ששביטים נוצרו באזורים הקפואים בשולי מערכת השמש, ועד לאחרונה סברו כי הם אינם יכולים להתקיים זמן רב במסלול קרוב לשמש, משום שהקרח שלהם יתאדה. "אנו מראים שמים מראשית ימי מערכת השמש יכולים להשתמר בחגורת האסטרואידים", אמר ראש צוות המחקר, מייקל קלי (Kelley) מאוניברסיטת מרילנד. לכתבה המלאה באתר.
"מים מראשית ימי מערכת השמש יכולים להשתמר בחגורת האסטרואידים". השביט 238P/Read כפי שצילם טלסקופ ג'יימס וב ב-2022 | מקור: NASA, ESA, CSA, M. Kelley (University of Maryland), H. Hsieh (Planetary Science Institute), A. Pagan (STScI)
איתי נבולקרוא מחשבות… בערך
אילו יכולנו לקרוא מחשבות, היינו יכולים בין השאר לשפר מאוד את הטיפול באנשים הלוקים בשיתוק שרירים, שלא מאפשר להם להביע את רצונם בדיבור. יש כיום שיטות פולשניות שמאפשרות תקשורת מסוימת עם מטופלים כאלה על ידי השתלה של אלקטרודות במוחם.
במחקר חדש הציגו חוקרים מאוניברסיטת טקסס שיטה לא פולשנית שמאפשרת להבין משפטים שעוברים במוחם של אנשים. הם נעזרו לשם כך בסריקת מוח תפקודית בתהודה מגנטית (fMRI) שבמהלכה הנבדקים שמעו סיפורים וראו סרטים. על סמך פעילות מוחם במהלך הסריקה יכלו החוקרים לחזות בהצלחה מסוימת את המשפטים שעליהם חשבו הנבדקים, בעזרת מודל שנועד לחזות את הסבירות של הופעת מילה מסוימת אחרי המילה הקודמת במשפט. החיזוי של כל מילה בנפרד אמנם לא היה מדויק, אבל בחלק מהמקרים הוא תאם את כוונת המשפט. למשל כשאחת הנבדקות חשבה "אין לי עדיין רישיון נהיגה", המחשב חזה "היא עדיין לא התחילה לנהוג".
אף שמדובר רק בממצא ראשוני, מדובר בהצלחה מרשימה בקריאת מחשבות שאינה פולשנית, שעשויה לאפשר בעתיד שימושים מועילים רבים. למאמר המלא (באנגלית).
אף שמדובר רק בממצא ראשוני, מדובר בהצלחה מרשימה בקריאת מחשבות שאינה פולשנית. מערכת אלקטרודות על מודל של מוח | Shutterstock, Teeradej
טל פישרהמוזיקה של השפה המדוברת
שפות אנושיות מתחלקות לשני סוגים: שפות טונליות, כמו סינית או וייטנאמית, שבהן לצלילים בגובה שונה יש משמעות שונה, ושפות לא טונליות, למשל עברית וספרדית, בהן שינוי בגובה הצליל יכול לבטא רק רגש. במחקר על כחצי מיליון משתתפים דוברי 19 שפות טונליות ו-29 שפות לא-טונליות בדקו החוקרים האם יש קשר בין אופי השפה ליכולות המוזיקליות של דובריה, על סמך מטלות כמו מעקב אחרי קצב של שיר או הבחנה בין מלודיות.
בלי קשר לניסיון מוזיקלי קודם, נמצא שדוברי שפות טונליות הבחינו טוב יותר בין מלודיות בהשוואה לדוברי שפות לא טונליות. לעומת זאת, במשימת הקשב דוברי השפות הלא טונליות הצטיינו יותר. ההבדל מעיד שדוברי שפות טונליות משתמשים בזיהוי גובה הצליל גם להבנת השפה, בעוד שאצל דוברי שפות לא טונליות גובה הצליל פחות משמעותי מהבחינה הזאת. במקביל, העיבוד המוחי של גובה הצליל מביא אותם להסיט לכך משאבים על חשבון עיבוד הקצב. למאמר המלא (באנגלית). אתר המחקר (באנגלית).
